מקלות בגלגלים: המדינה ממשיכה להקשות על ציבור העצמאים

ערב השנה החדשה הנחית משרד האוצר, באמצעות רשות המיסים, בשורה קשה על ציבור העצמאים. על פי תיקון חקיקה שאמור להיכנס לתוקף בעוד חודש, לא יתאפשר יותר להגיש קבלות בגין תדלוק כדי לקבל הכרה בהוצאות הדלק.
הנסיעות הכרוכות בעבודה הן מההוצאות המשמעותיות של רבים מהעצמאים. אולם כעת, כל עצמאי שמעוניין שיכירו לו בהוצאות הדלק של רכבו לצורך ניכוי מס, יצטרך להתקין דלקן על חשבונו. בנוסף, הוא יידרש להתחבר ל"מערכת חשבונות ממוחשבת", שתדרוש פרטים על כל תדלוק: מספר הרישוי של הרכב, כמות וסוג הדלק שנצרך, תאריך ושעת התדלוק, ומספר הקילומטרים שנסע הרכב. כל עצמאי שירצה הכרה בהוצאה זו, יידרש גם למלא דו"ח חודשי.
מעבר לכאב הראש הכרוך בדרישה הבירוקרטית הזו, המהלך הזה יפיל על מאות אלפי עצמאים הוצאה לא קטנה. התקנת דלקן עולה כמה מאות שקלים, ובנוסף יש לשלם מחיר מינוי שנתי שעומד על כמה עשרות שקלים.
"ענף הדלק בישראל מאופיין בתופעה רחבה של הונאות מס בתחומי המס השונים", מסבירים ברשות המיסים את המהלך החפוז. "לצד תעשייה גדולה של חשבוניות פיקטיביות ומעשי פשיעה חמורה, התגברה גם תופעה של התחמקויות אחרות מתשלום מס, לרבות הגדלה פיקטיבית של הוצאות דלק לצורכי מס הכנסה ומס ערך מוסף". לטענתם, "חיזוק הבקרה" ימנע פגיעה בהכנסות המדינה ויביא לתוספת גבייה של 280 מיליון שקל בשנת 2022, וכ־400 מיליון שקל משנת 2023 ואילך.
לא ברור על סמך מה נעשו החישובים הללו, ובכל מקרה, הטלת עונש קולקטיבי על מאות אלפי עצמאים בגלל מיעוט מקרים של הונאות, היא לא פחות משערורייה. במקום זאת, הלוואי שהרשויות השונות – מרשות המיסים ועד בתי המשפט – היו אוכפות כראוי את החוק מול אלו שידוע בוודאות כי העלימו מס והונו את המערכת, או מענישים בחומרה את מי שכבר נתפסו בפשיעה כלכלית והעלמות מיסים מכוונות.
מטרידה במיוחד העובדה שמהלך בעל השפעה כה דרמטית ורחבה מתבצע בחטף, בזמן קצר ובלי עבודת הכנה ראויה. מילא אילו ממשלת ישראל הייתה מחלקת לעצמאים דלקנים בחינם או בעלות סמלית, או אילו היינו רואים ניסיון להקל עד כמה שאפשר, כך שהתהליך יהיה קל ופשוט ובעלות מינימלית, אם בכלל. אבל להטיל את האשמה על ציבור העצמאים בכללותו, ולגלגל עליהם את כל העלויות – זה פשוט מקומם.
כאמור, נותר עוד חודש עד ליישום התיקון, אך ביכולתה של הכנסת לבצע עד אז שינויים, או פשוט לבטל אותו. עם חזרת הכנסת מפגרה, יש לקוות שהביקורת החריפה על המהלך תגרום לחברי הכנסת להתעשת. הממשלה הזו קמה עם שלל הבטחות להיטיב עם בעלי העסקים וציבור העצמאים, אך בינתיים היא מוסיפה להם עוד דאגות והוצאות.

מילא אילו ממשלת ישראל הייתה מחלקת לעצמאים דלקנים חינם או בעלות סמלית, אבל להאשים אותם ולגלגל עליהם את כל העלויות – זה פשוט מקומם

להכאיב בכיס

מומחי בריאות חוזרים ומתריעים כי מתנגדי החיסונים אינם מאפשרים למדינת ישראל לצאת מהגל הרביעי של הקורונה. לדבריהם, העובדה שבישראל יש עוד כמיליון ברי חיסון שלא התחסנו כלל, ושנדבקים ומדביקים יותר מהאוכלוסייה המחוסנת, מציבה מכשול בפני יכולת ההתאוששות מהמגפה. בין מתנגדי החיסונים יש גם לא מעט מפיצי בדיות ומטילי חרדות. הניסיונות הלא רבים להילחם בתופעה הזו נחלו עד כה כישלון, בעיקר כי אין בהם כמעט אפקטיביות.
עם כל הכבוד לתו הירוק, זו לא ממש הסנקציה שתמזער את מספר הלא מחוסנים. מניעת כניסה לחדר כושר, למלון או לקניון לא בהכרח תניב תוצאות. בפועל מתברר שברבים מהמקומות הללו לא ממש אוכפים את הצורך בהצגת התו. האם באמת בכל המקומות בוחנים היטב את התו ומשווים את הפרטים לתעודה מזהה עם תמונה? נראה שלא, ומתברר גם שלא קשה במיוחד לזייף תו שנראה תקין.
מעבר לכך שאותם לא מחוסנים מאפשרים למחלה להשתרש, הם מטילים כיום את העומס העיקרי על מחלקות הקורונה בבתי החולים. העומס הבלתי נסבל על הצוותים במחלקות הללו משפיע באופן ישיר על כלל השירות בבתי החולים, אך סיפורי הקריסה בתי החולים נדחקים לשולי החדשות.
הגיוני היה לדרוש מאותם מתנגדים, שמכבידים מאוד על מערכת הבריאות כולה, לעמוד בדרישות התו הירוק אם הם רוצים להסתייע בשירותי הבריאות. נדגיש כי לא מדובר על אלו שלא מתחסנים מסיבות רפואיות, אלא באותם אלו שבוחרים פשוט לא להתחסן – מסיבות אידיאולוגיות, פחד מסיפורי אימה שהאכילו אותם, או סתם עצלות. אולם משרד הבריאות סגר את הגולל על האופציה הזו, כשהבהיר בתחילת השבוע כי אין לשלול את כניסתם של סרבני חיסון לבתי החולים.
אז איך ניתן בכל זאת להניע את האוכלוסייה הזו להתחסן? נוכח המציאות שנוצרה חייבים להבהיר שלהתנהלות כזו יש מחיר. חברי הקבוצה הזו – שבין במודע ובין שלא במודע מסייעים למגפה להתרחב ומכבידים מאוד על מערכת הבריאות – ייאלצו להרגיש בכיסם את מחיר ההתנגדות, ונראה כי אין מתאים לעשות זאת ממס הבריאות.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבטיח לכל אזרח במדינת ישראל סל שירותי בריאות אחיד. הסל כולל זכויות רפואיות וסיעודיות בעת הצורך, והשירות ניתן באמצעות קופות החולים ובתי החולים. את השירותים הללו אנו מממנים באמצעות מס הבריאות, שעומד על אחוז מסוים מההכנסה בשיטת מיסוי "חברתית" – ככל שההכנסה עולה, כך גם המס עולה. כך, אדם שהכנסתו גבוהה, ואולי גם נזקק פחות לשירותים רפואיים, מסבסד למעשה אנשים אחרים שמשלמים מעט וצורכים יותר שירותים.
קביעה שלפיה על מי שמסרב להתחסן (ושוב, לא בשל מניעה רפואית), יוטל מס בשיעור כפול מהמחויב כיום, עשויה לגרום לרבים לחשוב פעמיים. הכסף יועבר לבתי החולים, ובכך יקל ולו במעט את העומס האדיר שהקבוצה הזו מטילה על מערכת הבריאות. הצעה מעין זו עלתה לאחרונה, אך משום מה לא קיבלה תשומת לב ראויה.
אם על נהג שאוחז בסמארטפון בשעת נהיגה ועלול לסכן אחרים מוטל קנס של 1,000 שקל, קביעה שלפיה אותה אוכלוסייה שמסכנת את בריאות הציבור ופוגעת באיכות שירותי הבריאות, תחויב במס בריאות כפול – לא נשמעת מופרכת.