כן, הוא דווקא כן אמר "לא קורונה – לא מעניין". לא פעם ולא פעמיים. למעשה, הוא מזוהה עם הניב המקורי הזה לא פחות משהוא מזוהה עם "מפסיקים להתנצל" של הבית היהודי מבחירות 2015, ו"מחבלים מחסלים" מ־2019, ו"מי שלומד לא מפחד" 2020. זה לא הפריע לראש הממשלה נפתלי בנט להכחיש את הדברים בנסיעתו לאו"ם, ולהעניק לסיסמה המוכרת פרשנות מחודשת שלא הייתה מביישת את הפקולטה לביקורת המקרא. נכון, כבר בשלבים הראשונים של מגפת השיח האופוזיציוני שלו הדגיש בנט את המצוקה הכלכלית וקשיי הפרנסה שהגיעו בעקבות הגבלות הקורונה, אבל זעקות השבר שלו על דוכן הנואמים בכנסת – מאוגוסט 2020 בסך הכול – הוקדשו לתחלואה דווקא: "אנשים מתים! מה אתם עושים? אתם 'שתגעתם? תבינו, יש לנו עם שהולך…" – פאוזה דרמטית – "ומת!"
בואו נודה: כבר בזמן אמת, קריאת "לא קורונה – לא מעניין" הייתה ראויה לגיחוך שעוררה. היא נולדה בחטא היוהרה, מתוך אינטרס פוליטי טהור, או אם לדייק – אינטרס פוליטי מזוהם. המסלול להפלת נתניהו עבר דרך הצגה מוקצנת של הכשלים בטיפול הראשוני במגפה שהפתיעה את העולם. כמו יאיר לפיד ושאר יושבי ספסלי האופוזיציה במליאה, גם בנט ניסה להצביע על התנהלות קואליציית נתניהו־גנץ בנושא הקורונה כמצדיקה את החלפתו של ראש הממשלה. "לא קורונה – לא מעניין" בא לטעון שהממשלה עסוקה בשטויות של החיים במקום בעיקר. זה היה טיעון רחוק מהאמת, אבל הוא בכל זאת פומפם על ידי ברית האחים הישנה, שהלכה והתחדשה בצוק העיתים של הבחירות האחרונות. בנט פעל אז בעקביות והתנהל בהתאם להצהרתו: בניגוד לחבריו איילת שקד ובצלאל סמוטריץ', הוא למשל לא מצא לנכון להפגין תמיכה בהתיישבות הצעירה כששר המשפטים אבי ניסנקורן פעל נגדה. הוא גם לא לחם נגד מחטף המינויים של ניסנקורן, כשהעניק פטיש שופטים לשורת אקטיביסטים מבית היוצר של אהרן ברק. לא מפיל את נתניהו – לא מעניין.
אלא שהסיסמה שבנט חיבב כל כך התחילה לפעול נגדו. מבצע החיסונים שנתניהו השקיע בו את כל מרצו ויהבו עשה את עבודתו, ו"לא קורונה – לא מעניין" הפך כמעט למחמאה לראש הממשלה היוצא. לולא שערוריית החיבור המופרך עם מרצ ורע"ם, בניגוד לכל הבטחות בנט, השמאל לא היה מגיע לעמדות ההובלה המבהילות שהוא שולט בהן כעת, ועוד ישלוט לאורך זמן איתו ובלעדיו.
ואז הגיעה דלתא, שהייתה אמורה ללמד את בנט צניעות, ובמקום זה לימדה אותו פלפלנות. קורונה זה מעניין, אבל בפן הכלכלי בלבד. יש לנו עם שהולך ומת? אנחנו מכילים את המתים. סגר לא יהיה פה, וגם לא הגבלת התקהלויות.
וזו בדיוק הסיבה לכך שבנט לא נבוך להוסיף לשורת הפרת ההבטחות שלו גם את "לא אמרתי את זה" הטרי מהשבוע. את הקורונה הוא כבר לא ינצח בהליכת נעלי עקב אלגנטית מבית היוצר של בלפור דאשתקד, אלא כשהוא נעול בבלנסטון קרועות ומוכתמות. כל שנשאר לו הוא לזייף סטארטאפ של אחדות לאומית, ולבקש לעצמו את כתר המציל הכלכלי של ישראל לשנות העשרים של המאה הנוכחית. נתניהו הפך את ישראל ב־2009 לאי של יציבות בתוך קריסה כלכלית כלל־עולמית? בנט 2022 יוציא אותנו מחרדת חל"ת קיומית. כשהוא רוכב על גב מומחי משרד הבריאות מבקש ראש הממשלה לצייר את עצמו כמושיע כלכלי, ומנצל באופן מביך את הבמה הבינלאומית לצורך נאום מליאה נטול קריאות ביניים.
נתניהו הפך את ישראל ב־2009 לאי של יציבות בתוך קריסה כלכלית כלל־עולמית? בנט 2022 יוציא אותנו מחרדת חל"ת קיומית
המציאות האכזרית מלמדת שלא די בכך כדי להירשם בספרי ההיסטוריה. גם אם הסיפור הכלכלי של בנט נכון או מוצדק, חילוץ מבור שנפלנו אליו מרשים הרבה יותר מדילוג על בור שכמעט מעדנו לתוכו. בטח כשהתשתית שמנעה נפילה נבנתה הרבה לפני שצוות חילוץ קרקע־אוויר בהובלת ליברמן־לפיד־בנט הגיב לקריאת החירום.
זריקת אחריות
בעיה גדולה יותר מההתנצחות המיותרת של בנט מול מערכת הבריאות הישראלית מעל גבי במה זרה היא ההתנצחות מולם כאן בארץ. כדי לייצר תמונת קורונה בהכלה, ראש הממשלה מתעקש להביא לסוף עידן הבידודים. כידוע, שכבת אוכלוסייה שלמה, מחוסנת ומבוסטרת, לא מצליחה לייצר לעצמה חיי שגרה כל עוד אין אישור לחסן ילדים בני 12 ומטה. המחיר של היעדר ההגבלות הוא רצף בידודי ילדים, שמאלץ את הוריהם להתבודד איתם ולהיעדר ממקום העבודה. כך נפתח פער בינם ובין עובדים אחרים, נטולי ילדים בגיל הרלוונטי; הבוס נוטה כנראה לחבב אותם יותר בימי מגפה אלו. מעמד הביניים של הקורונה קורס, והוא אלקטורט משמעותי מכדי לעצבן אותו.
אז מה עושים? נכון, דורשים מהגברת שרון אלרעי־פרייס שתפתור את הבעיה. אין אפשרות? שתתאמץ יותר. ראש ממשלת ישראל החליט להילחם ראש בראש עם האישה הכי מסורה במערכת – עובדת ציבור ששומרת על ערנות בלתי סבירה כבר קרוב לשנתיים לטובת האזרחים – כי הוא לא רוצה סגר (גם היא לא, אגב), לא רוצה הגבלת התקהלויות וגם לא רוצה בידודים.
איך ממגרים מגפה בתנאים האלה? בהחלשת כוח המומחים, מתברר. נועצים את החץ ומציירים סביבו מטרה. כמו דתי־רצף מצוי שכותב בגוגל את ההכרעה ההלכתית הרצויה ומוצא לעצמו רב שפוסק בהתאם, כך בנט מתעקש להוביל את ראש שירותי בריאות הציבור לתשובה הנכונה עבורו. הבעיה היחידה היא שבמבחן הבקרה על הניסיון החברתי הזה, כולנו עלולים להיכשל.
