ככל שחולפות השנים קונה הרב הזה מאמינים רבים שמחפשים אחריו ומוצאים אצלו את התשובות ההלכתיות שהם מבקשים ותמיד יהיו שלמים איתן – הרב גוגל שליט"א. אין דרך אחרת לדמות את ההתנהלות של ראש הממשלה נפתלי בנט בהתמודדות עם גל הרביעי של הקורונה מאשר בשיטת הפסיקה החביבה של חלק מהדתיים, שבהקלדה במנוע החיפוש עם מילות המפתח שמתירות את האסור והספק מחפשים רב מקל בסוגיה כזו או אחרת הצצה בדרכם. ואכן, הם מוצאים את הפסק המותאם לעמדתם על נקלה.
במשך שבועות ארוכים דחה בנט את הפצרות מומחי מערכת הבריאות שהתחננו למעשים שיביאו לצמצום התחלואה והיקפי התמותה הגדולים, וחיפש מומחים שבהם יוכל להיתלות כדי להכשיר את המדיניות שהתווה לעצמו מראש. וכשלא מצא כאלו אפילו ברשת, פשוט לא כינס את קבינט הקורונה וכך נמנע מקבלת החלטות שמנוגדות לאגנ'דה שלו. רק ביום ראשון הקרוב, לאחר שהתחלואה סוף-סוף הראתה סימני הפחתה, יתכנסו שרי הממשלה לדיון עם בכירי מערכת הבריאות.
בסוף השבוע שעבר, זמן קצר לפני שהמריא לעצרת האו"ם בניו יורק, כינס בנט דיון נוסף עם גורמים עלומי שם וקיבל את ההחלטה שביקש לקבל: לא לעשות כלום. למעשה הוא הסתמך בכך על הערכה סמויה מן העין של בכירי האוניברסיטה העברית כי התחלואה בנסיגה, והסיק ממנה שכבר אין צורך במגבלות התקהלויות וניתן להמשיך בתוכנית העבודה שעיקרה הוא "תקווה" ו"יהיה בסדר".
בעבר הוכיחה המציאות כי חישובים מתמטיים והסתברותיים לא תמיד יודעים לנבא התנהגות של בני אנוש. פורום היועצים לקבינט הקורונה בראשות פרופ' רן בליצר, שמלווים את ניהוג המגפה עוד מאז הממשלה הקודמת וכן בכירי מכון גרטנר וראשי משרד הבריאות סברו אחרת, הרופאים המותשים והלומי הטראומה מעשרות המתים היומיים, נופפו בדגלים לבנים, אבל ראש הממשלה החליט להמשיך כאילו אין קורונה. זה היסוד לדבריו התמוהים באו"ם, שקוממו עליו אפילו את חסידיו, כאילו אפשר להתעלם מעצת הרופאים. לקריאת מפת התחלואה מעדיף בנט את המתמטיקאים ומחשבי הסטטיסטיקות מאשר את פעילי השטח במערך הרפואה.
לתדרוכים שיוצאים ממעון ראש הממשלה ברעננה נגד ד"ר שרון אלרעי-פרייס ישנה לפיכך מטרה אחת: לדבר על העתיד ולהתעלם מהווה ומההחלטות השגויות שהתקבלו עד כה. הם מבקשים לדון בדרישות שהועלו לפני שבועות ארוכים – עוד טרם איבדנו כל מעקב אחר מתינו וכעת לא רלוונטיות יותר. בעוד כחודש הוא יוכל לטעון בגאווה שהתחלואה ירדה בזכות החלטתו. אלא שהגל, ככל הנראה הולך ודועך, לא בזכות החלטות הממשלה אלא הודות לנכונות הנרחבת של אזרחי ישראל להתחסן בפעם השלישית, וגם הודות לעובדה שכמויות של ישראלים פשוט חלו בקורונה.
הפרשנים הפוליטיים יוכלו לזהות עוד לא מעט נקודות בהן נעזר ראש הממשלה ברב גוגל ומחפש דרכו את האילן הגבוה להתלות בו בענייני קורונה. במסגרת מתווה הכיתה הירוקה, למשל, הכריז בנט כי לא ייתכן שילדי ישראל ייכנסו לבידוד אם נחשפו לחבר לכיתה מאומת, ומיד דרש ממשרד הבריאות לצאת לפיילוט על אף שהתוצאה וההמלצה שאמורות לצאת ממנו לא הוכחו בניסוי הקודם בשלוש כיתות אשתקד. המתווה נשען על עמדת פרופ' גילי רגב וד"ר איתי פסח מבית החולים שיבא, אבל רבים במשרד הבריאות לא שותפים לו, בצל היקפי התחלואה הגבוהים והבלתי נשלטים ומחוסר אמון במערכת החינוך ובשיתוף פעולה של ההורים.
שמעתי לא אחת את הבכירים במשרד הבריאות שסיפרו כי ההחלטה על מנת הדחף הייתה הברירה היחידה שהעמידו בפניהם, "עם האקדח לרקה". במקום לדחות את מנת הדחף השלישית המוצדקת והיעילה לחורף ורק אז להתחיל לחסן, החליטה הממשלה להמר ולסמוך על החיסונים, ועליהם לבדם, שיושיעו אותנו ממגבלות התקהלויות ומקבלת החלטות קשות. הממשלה החליטה שלא לנקוט בצעדים בסיסיים אחרים להבטחת הקטנת התפרצות התחלואה ובחרה בהכלת החולים הקשים והמתים. הקרדיט על התמודדות מדינת ישראל עם הקורונה, שהוצגה על בימת האו"ם, מגיע לאנשי המקצוע של מערכת הבריאות – מהסניטר בבית החולים ועד עובד המעבדה. את הכשל יש לתלות על כתפי הפוליטיקאים שלוקחים לעצמם קרדיט לא-להם.
בשורה התחתונה, החלטת משרד הבריאות, בעידודו הנלהב של חסידו האדוק של הרב גוגל, לצאת למבצע החיסונים מסתמנת ככזו שהצליחה לעצור לעת עתה את המגפה וזאת בלי מגבלות על המשק שידרשו מהמדינה לחלק פיצויים לעסקים. הדיון כעת על דרישות בכירי מערכת הבריאות לצמצם התקהלויות הפך ללא רלוונטי גם אם יש כאלו שמבקשים להחיות ולעסוק רק בו. כעת כבר אין טעם במגבלות שהיו נכונות ללפני חודש ומחצה. עם למעלה מ-1,300 מתים מאז כוננה ממשלת הריפוי אפשר לתת לה קרדיט לכל הפחות על הניתוח שהצליח. עצוב שהחולה מת.
