בחול המועד סוכות השתתפתי בשיעור-סדנא ביישוב בו אני גרה. המנחה ביקשה שנעצום עיניים ואמרה- "תרפו. הכי חשוב זה שחרור השליטה". צחקתי לי בלב כי חשבתי מיד על הטור הקודם שכתבתי כאן, על המרוץ אחר ההרפיה שהוא לפעמים מסווה של השליטה בכבודה ובעצמה.
והנה עוד משפט מאותה משפחת "המשפטים שנשמעים טוב בסדנא אבל מה עושים איתם בחיים?". אני מדברת על המשפט האופנתי מכולם: "תקשיבי לאמת הפנימית שלך". המשפט הזה מסקרן אותי כי ל"אמת החיצונית" שהחברה, המדינה, העולם, התרבות, ההסללה, הנטפליקס ואני לא יודעת מי עוד- אמרו לנו שצריך ללכת אחריה (אחרי אותה אמת)- הקשבנו. ואולי אחרי יותר מדי שנות הקשבה לקולות חיצוניים שהכתיבו לנו מה צריך להיות והכחשה של קולות ורצונות פנימיים, להקשיב לקול העמוק בתוכנו, זו ממש מהפיכה.
ואולי זה לא כל כך פשוט.
תראי, ברגע שקול מסוים מתחיל לגאות בתוכך ואת מתחילה להפוך בו, זה כרטיס בכיוון אחד. אי אפשר להשתיק את הקול הזה שוב, להתעלם יותר מקיומו. זו חוויה כמו של אדם וחווה שאכלו מעץ הדעת "ויפקחו עיניהם". ראית משהו, הבנת משהו? הוספת דעת. ותוסיף דעת תוסיף מכאוב, כי עכשיו מתחיל המשחק האמיתי של הבחירה ולכל בחירה יש מחירים. כמו ששר שלמה ארצי בשיר "תחת שמי ים התיכון"- "כמה זה עולה לנו?". מה המחיר של הליכה עם האמת הפנימית? האם אני יכולה לשלם מחיר כזה עכשיו? מי יפגע? איזה עוד אמיתות וערכים שלי היא סותרת? איזו מהן כרגע יותר חשובה? ומה אם ללכת אחרי אמת שלי יגרום לי לאבד את העבודה או שתוביל לקריסת המשפחה, לאבד בן זוג אהוב, או להותיר צלקות בילדים לכל החיים? האם אני עושה שקר בנפשי אם אני מוכנה "לנהל את השקר" עם הראש, ולא לרוץ קדימה עם האמת שגיליתי? אני מניחה שזה גם עניין של אופי. מי יכול להחזיק הרבה זמן משהו שהוא לא מאה אחוז שלם איתו, ומי מעדיף לסכן הון בשביל הסיכוי להרוויח בגדול.
החלק הטריקי הוא שאנחנו גם לא ממש יודעים מה היא "אמת פנימית" ומה בגדר דמיון. אין לזה תורה ברורה. אין הלכות המבדילות בין חזון שהוא כמו מגדלור ללכת לאורו ובין פנטזיה, שכל המהות שלה היא לטלטל קצת את האניה, לדחוף לשינוי, אבל לא להתממש במלואה. הרבה פעמים אני חושבת שאם החיים שלי היו סרט אז הייתי עושה ככה או בוחרת ככה וככה. אבל הם לא, ואין אף במאי שיגיד לי "קאט" אם אני אגזים ואשאר לבד עם דייסת האמת שלי, מנסה לממש את הפנטזיה שתמיד תחמוק ממני.
התרגלנו לעומס של רצונות, מוצרים ואפשרויות שהרשתות החברתיות מגלות לנו את קיומן: חופשה משפחתית בלונדון, הקמת עסק, הפיכה משכירה לעצמאית, חזרה למידה 36, חיפוש צורה אחרת לזוגיות מסורתית ושלל סדנאות הקשבה לאמת הפנימית שישנו לך את החיים. הרשת מראה לנו אנשים בסביבתנו הקרובה שחייהם דומים לשלנו, שהלכו אחרי צו ליבם והם מאושרים. הדמיון ביננו מקרב את ההיתכנות ויש בזה השראה, אבל זה גם עשוי לנגוס לאט לאט בחיים שלי. כל הזמן יש תפיסות ותובנות חדשות שמתגלות והחשיפה האינטנסיבית ברשת "מוסיפה דעת" הרבה ומהר. כדי שלא יתווסף גם מכאוב גדול מדי אני צריכה להיות קשובה לאותה אמת פנימית שלא תיהפך גם היא למרבה האירוניה- לאמת חיצונית שאחרים מגישים לי בכפית.
