אפס נקיפות מצפון

טוב לנו בבית הזה. באמת טוב. אבל זה לא תמיד היה ככה. 

ההתחלה הייתה נהדרת עבור שנינו, אבל בגדר סיוט לשאר בני הבית.  הילדים שלי הרגישו שאני פחות איתם. הילדים של נדב הרגישו שהם כמו אורחים ושלקחתי להם את אבא שלהם. מוסיפים לזה הרגלים שונים שכל בית הביא איתו, מתבלים את זה בחינוך שונה – והנה מתכון נפלא לצרות. אנחנו מודים היום שעשינו כמה טעויות בדרך ואני כותבת את המילים האלו בתקווה שאולי הן יועילו למישהי אחרת שנמצאת בפרק ב' בחייה.

בעלי תפקידים

הדבר הראשון שאנחנו נמליץ היום לכל זוג לעשות, זה כבר בשבוע הראשון באותו הבית, לשבת עם כולם לדיון משפחתי ולהגדיר יחד את בעלי התפקידים בבית. לא, אני לא אמא שלכם, אבל אני האמא של הבית. וכשהאמא של הבית מבקשת משהו – אנחנו מכבדים אותה. ולהיפך. 

הכללים

הכללים של הבית ברובם הגדול, נכתבו לבסוף על ידי הילדים עצמם וקיבלו תוקף וסמכות הורית. למשל, אם אחד ההורים מדבר עם הילד שלו שיחה פרטית, נתרחק כדי להעניק להם פרטיות. אם דלת של חדר סגורה –נדפוק ולא ניכנס ללא רשות. הטלוויזיה עובדת כמו בסניף הדואר. יש פה תור! אם נשר לי שיער במקלחת – אני מרימה אותו ולא משאיר אותו לבא אחריי. אף אחד לא לוקח מטען של מישהו בלי רשות, אף אחד לא נוגע בחפץ שאינו שלו ללא רשות. 

יש גם את הכללים שלנו, ההורים של הבית: אם אכלת מילקי, בתיאבון, נא להשאיר לשאר הילדים. אם סיימתם לאכול, נא רחצו בעצמכם את הכלי. אם הדלקתם מזגן, כבו אותו כשאתם יוצאים. נא לא להכניס כביסה נקייה שאין לך כוח לקפל – בחזרה לסל. מעניין מאוד שעל הכללים שהם כתבו בעצמם, הם מקפידים לשמור. את הכללים שלנו – פחות…

להיות מוכנים

האמת היא שגם אחרי הישיבה המשפחתית, ימשיכו להיות מריבות. אנחנו בוחרים בדרך כלל לא להתערב ביניהם. הם ילדים והם צריכים ללמוד לפתור בעיות וחוץ מזה, בכל הבתים יש מריבות מדי פעם. גם בבית הזה. אנחנו משתדלים לא להתפעל מזה ולא ללבות את האש.

חינוך

ההמלצה החמה הנוספת שלנו, היא לא לחנך את הילדים של בני הזוג שלנו. אנחנו יכולים להעיר אם צריך. אנחנו יכולים לבקש. אני משתדלת גם את זה לא לעשות כמעט. יש להם אבא. שהוא יעיר, שהוא יחנך. יש לי מספיק ילדים משל עצמי לחנך ואין לי שום ספק שגם בזה אני עושה טעויות. אז למה לי לקחת על עצמי חינוך של ילדים נוספים?

בלי רגשות אשם

האמת היא שאפשר למלא מגילה שלמה עם הטעויות שלנו ועם הדברים שנאלצנו ללמוד בדרך הקשה. אבל אם יש כלל ברזל אחד, שאסור לוותר עליו לדעתנו והוא – אפס נקיפות מצפון. 

נדמה שנקיפות מצפון הן חלק בלתי נפרד מחייו של האדם המתגרש. נדמה שהם חלק בלתי נפרד מזה שמתחילים שוב מחדש והילדים נאלצים להתמודד עם בני משפחה שהם לא חלק מהמשפחה הגרעינית. אבל אנחנו ממליצים להיפרד מהן. זכותכם להתחיל מחדש. זכותכם וחובתכם ללמד את הילדים שלכם שיש תקווה. זכותכם וחובתכם להראות להם תמונה בריאה של זוגיות. וזה נכון שלא תמיד נוח להם, אבל עם כל הכבוד, העולם לא סובב סביבם ולא כתוב בשום מקום בעולם שתמיד צריך להיות להם רק נוח.