בגבורה, בתבונה, בטהרה: רק אם נפעל יחדיו נצליח

לפני כמה חודשים התלוויתי לראש מועצת גוש עציון לטקס הקמת גן שעשועים ביישוב מיצד שבספר מדבר יהודה. ההתבוננות במעורבים בהקמת הגן הייתה מרתקת – מחד, יישוב חרדי שבונה גן שעשועים לילדי תלמוד תורה; מאידך, התורם מארה"ב שהגיע עם בנו המשרת בגבעתי וחבש כיפה תואמת לכומתה בצבע סגול. ובמרכז – משפחתו של רס"ן בניה שראל, שלזכרו הוקדש הגן.

במהלך הטקס עלו ילדי התלמוד ודקלמו את כל פרשת השבוע לבדם, לגמרי בעל פה. ראש המועצה לחש באוזניי שזו "שיטת זילברמן" המבוססת על שינון ("ילמד אדם תחילה ואחר יעיין"), שינקה את השראתה מדרכו של הגאון מווילנא.

כששלום שראל נשא דברים, חשבתי על בנו בניה שגדל בקריית־ארבע ונפל בקרב ימים ספורים לפני חתונתו. הרי קיימים קונפליקטים בחיים, ויש קונפליקטים בין החרדיות ובין הציונות, והנה ילדי תלמוד תורה חרדים משחקים בגן לזכרו של בניה שראל שנפל במלחמות ישראל. ילכו שניהם יחדיו.

אני משרת בצבא שנים רבות ומשימתי ביהודה ושומרון היא להגן על חיי התושבים כאן ובכל מקום אחר, לשמור על החוק והסדר ולאפשר איכות חיים טובה לכל המתגוררים, העוברים ושבים, העוסקים והמטיילים. "הביחד" המבצעי הוא אתגר גדול אך גם תנאי להתנהלות נכונה ומקצועית. הצבא, השב"כ, המשטרה, מג"ב, המנהל האזרחי, ההתיישבות ועוד ועוד גורמים יכולים להצליח רק אם יפעלו יחדיו. האתגר גדול, המטרות לעיתים שונות, ובכל זאת אנו מבינים שעלינו לחיות ולעבוד ביחד. שלוש מילים של דוד בן־גוריון יכולות להוות תשתית לעשייה המשותפת הזאת: "בגבורה, בתבונה, בטהרה" (מתוך ההרצאה "בחזית המשולשת").

בגבורה – שנאזור את העוז לסכן את נפשנו ולהשיג את ההישגים הגדולים המצופים מאיתנו. מדי לילה נכנסים כוחות מבצעיים למרחבים מאוימים כדי לסכל טרור ופשע. הפעולה הזו, הנסתרת בדרך כלל מעיני האזרחים, היא המהותית והחשובה ביותר להשגת ביטחון. מדי שבוע, בעזרת מידע מודיעיני בשיתוף השב"כ והמשטרה, מסוכלים עשרות מפגעים בדרכים מגוונות, לעיתים תחת מעטה סודיות כבד, שהרי ידוע כי "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין".

בתבונה – שנהיה מקצועיים, קשובים ולמדניים, ושנדע להפעיל את הכוח בצורה מבדילה ומדויקת. מאפייני הפיגועים משתנים במהירות, ובהווייתם הם הופכים למושא השראה למפגעים אחרים. הלמידה המהירה הנדרשת מאיתנו מטרתה להיות עם הפנים קדימה כל העת ולקדם מוכנות לסיכול ושיבוש האיום הבא, וכך אנו פועלים יום־יום.

אירועי 2016־2015 הציגו פיגועים שנבעו מהשראה ו"הדבקה". פיגוע אחד, גם אם לא היה מוצלח, הופץ בדרכים שונות והפך להשראה לאחרים. האוגדה ושותפיה נדרשו למהלך למידה מהיר שהניב תובנות ומושגים שנגזרו להנחיות וטכניקות מבצעיות, שהועברו לכוחות. ב־2017 חלה ירידה ניכרת במספר הפיגועים, והיום אנו עמלים על מניעת ההתרחבות והאלימות באמצעות אימון הכוחות לדיוק מבצעי שמסכל את כוונות האויב מחד ומצמצם היווצרות סמלים והשראה אלימה מאידך.

בתוך כל אלו היו גם מקרים שלא הצלחנו למנוע את הרעה. מראשית השנה שכלנו את הרב רזיאל שבח, שנורה בידי מחבל בכביש מתחת לביתו שבחוות־גלעד, את הרב איתמר בן־גל, שהותקף בצומת אריאל, את סרן זיו דאוס וסמל נתנאל קהלני, שנפלו בפיגוע דריסה סמוך למבוא־דותן, ואת עדיאל קולמן, מאבטח שנדקר בעיר העתיקה בירושלים. כל המחבלים שביצעו את הפיגועים האלה נעצרו או נהרגו במהלך לכידתם. הדבר אינו מרפא את הכאב ואינו מנחם את השכול, אך הוא חשוב לעשיית הצדק ולהרתעת המפגעים.

בטהרה – אנו מחנכים את חיילינו לחרף נפשם מול האויב ולהפעיל את הכוח לפי הסמכות שניתנה להם ובהתאם לערכי צה"ל. אין זו תפארת המליצה. הייתי שמח אם חיילים לא היו נאלצים לאחוז נשק, "וגר זאב עם כבש". במציאות הנוכחית, הלוחם המגיע לגזרתי נדרש לקיים מאמץ עליון כדי לעמוד במשימותיו, לסכן את נפשו ולעיתים להקריב את חייו למען משימתו.

אנו מפעילים את הכוח בהתאם למשימה ורק לביצוע המשימה, באופן מבדיל ומדויק. המילה "להבדיל" פירושה להחליט על מי מפעילים את הכוח, והמילה "מדויק" פירושה להחליט על האופן והשיטה. זה נשמע מסובך במציאות מבצעית מורכבת, במהירות ותחת לחץ. בשלהי מלחמת העצמאות כתב נתן אלתרמן את השיר "על זאת" במדורו "הטור השביעי", ותיאר הפעלת כוח שאינה מקצועית ואינה מוסרית. בן־גוריון אימץ את השיר, הפיצו לכל חיילי צה"ל וכתב: "אין טור משוריין העולה עליו (על טור זה) בכוחו הלוחם…". בהמשך אמר שאם לא נפעל לפי המצפון האנושי,  לא נהיה "ראויים לגדולות ולנצורות שניתנו לנו עד כה…".

ההגדה של פסח עוסקת ביציאת בני ישראל ממצרים ויציאת ישראל מעבדות לחירות, אלא שהיציאה הזו היא שחרור מהמצרים, מהעבדות, מהפחד וכן הלאה. השאלה המעניינת בהמשך היא שחרור לְמה, לא רק ממה. התשובה לכך מורכבת ומשתנה בציבור הישראלי, ומשימתנו היא לאפשר למדינת ישראל לחגוג את עצמאותה ולבחור את דרכיה כשהיא מתבוננת לאחור ולפנים.

תודתי לחיילים, למפקדים ולכלל השותפים לעשייה, שמאפשרים לנו לחגוג תוך מילוי המשימה בתחושת שליחות ורצון שיהיה כאן בטוח.

מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל ערן ניב