1,027 מחבלים שוחררו בעסקת שליט הכושלת, שהחזירה לרחוב הפלסטיני לא רק מחבלים כי אם מנהיגי מחבלים. פיגוע אחר פיגוע הוצאו לפועל בעידודם של המשוחררים, שחלקם גורשו מישראל ועדיין הצליחו לתכנן ולבצע פיגועי טרור רצחניים.
עשר שנים אחרי, אנחנו לא רואים הפקת לקחים מעסקת שליט. אנחנו רואים בעיקר צביעות. משפחת שליט יצאה למאבק להשבת בנה. הם לא קבעו את תג המחיר ההזוי הזה שניתן לעסקה, הם רק דרשו שהוא יחזור הביתה. שליט היה נסיך העם, שנשא על כתפיו את הכמיהה הכללית לראות את הילדים בבית שוב. מדינה שלימה עצרה נשימתה בכל פעם שהגיע מידע חדש על גורלו, לוביסטים, משרדי יחסי ציבור ותקשורת שלא מבקרת את הדרך ודוחפת לתוצאה.
עם ישראל רצה לראות את גלעד שליט חוזר הביתה בכל מחיר. מאות אלפים יצאו אל הרחובות, צעדו ימים ובילו לילות במאהלי מחאה בירושלים. אפשר לומר שכולם, ללא יוצא מן הכלל, כולל משפחות שכולות שהסכימו באופן רשמי שהמחבלים שרצחו את ילדיהן ייצא אל החופש, תמכו במאבק של משפחת שליט.
עשר שנים אחרי, ממשלות ישראל היו צריכות לקחת אחריות ולקבוע בחוק תג מחיר לעסקת שבויים ונעדרים. העם שכל כך חיבק הפך לעם מקלל. עשר שנים אחרי שהשתקם ואף התחתן, גלעד שליט הופך מהילד שכולם כמהים אליו לקלס. הרעל שעף לכל כיוון, הזעם על אביו נועם שיצא לקרב על בנו, הקללות שגלעד חוטף ברשתות החברתיות כאילו הוא האשם העיקרי בטרור המשתולל, רק מראים כמה הזיכרון פה קצר ולא רלבנטי להיסטוריה שלנו.
ממשלות ישראל במו ידיהן מביאות עלינו את עסקת שליט 2. לא סתם משוחרר עסקת שליט, יחיה סינוואר, הפך למנהיג הבלתי מעורער של חמאס. סינוואר זרק לאוויר את המספר 1,111 ולא סתם. הוא יעמוד מאחורי המספר הזה ואם אי פעם תחזור ממשלת ישראל על טעות העבר, כעת היא תקבל את המספר החדש הזה ללא עוררין. חבל שלא לומדים.
עסקת שליט הביאה עלינו את חמאס לא רק כארגון טרור, כי אם כארגון פוליטי חזק. השליטה של חמאס בעזה היא בלתי מעורערת, ובעוד עשור יש שאומרים שחמאס ישלוט גם ביהודה ושומרון. זרעי הכוח של הנהגת הארגון נטמנו אי-אז בקיץ 2011, בו ממשלת ישראל נכנעה לטרור ושחררה את מנהיגי הארגון בשתי ידיה.
