השבוע למשך 6 שעות, התנתקנו. בלי ואטסאפ, בלי פייסבוק, בלי אינסטגרם לאנשים שיש להם גוף לאינסטגרם. אפילו טיקטוק לא היה, מה שגרם לי מיד לחשוש שנערות בנות 14 יצאו לרחובות לרקוד מוזר בתקווה שמישהו יבחין בהן. הבדיחה השחוקה ביותר ברגעים כאלה היא כמובן ש"אין פייסבוק ואין ואטסאפ אז יצא לי לדבר עם אשתי וגיליתי שהיא דווקא בחורה נחמדה מאוד". אני חייב להגיד שבאמת יצא לי לדבר עם ד"ר זמרי בשעות ההשבתה הגדולה, והבעיה היא שדיברנו בעיקר על זה שאין ואטסאפ ופייסבוק.
סתם, האמת היא שלא הרגשתי את זה כל כך. החיים עם שלושה ילדים קטנים מלמדים אותך להסתדר בלי הרשתות הרבה יותר מכמה שעות. אבל בניגוד לרבים אחרים שסיפרו על כמה טובות ושקטות היו השעות ההן, אותי הן קצת הלחיצו. בלי רשתות חברתיות כנראה הייתי תקוע עכשיו במשרד רואי חשבון או בחברת הייטק, עושה מלא כסף עם תנאים מעולים ואחלה אתגרים מקצועיים. טוב, אולי זה לא נשמע רע כמו שנדמה לי. הרשתות שינו את חיי, או יותר נכון ניתבו את חיי למקום שבו די טוב לי. כמה שעות כפויות בלי פייסבוק גרמו לי לחשוב על כמה שפייסבוק תרמה לחיי.
אז נכון, אני יודע שזה לא הבון טון עכשיו (כמו שזה לא הבון טון לכתוב "בון טון" עכשיו), אבל כמות הרפש שמוטחת ברשת החברתית הזאת בשנים האחרונות בכלל ובתקופה האחרונה בפרט חורגת מכל פרופורציה.
"לפרק את פייסבוק", קרא נדב אייל בטורו יום לאחר השבתת הרשת במשך כמה שעות. הוא כמובן לא קרא לעשות זאת רק בגלל כמה שעות בלעדיה, אלא בגלל הסיפור הגדול האחר: עובדת פייסבוק לשעבר פרסמה כתב אישום חריף נגד הרשת וטענה שהיא יודעת היטב שהאלגוריתם שלה מתעדף מעורבות, שעובדת טוב יותר עם כעס, טינה והתקוממות.
זה רק אני, או שלא ממש גיליתם את אמריקה? אולי פייסבוק משתמשת בכך שאנשים אוהבים לכעוס כדי לייצר כסף, אבל איך היא שונה מכל כלי תקשורת אחר? האם מהדורת חדשות סטנדרטית אוהבת את הצופים שלה ישנוניים ורדומים, או שהיא מעדיפה אותם כועסים ועצבניים כדי שיישארו גם לפרסומות?
עזבו חדשות: האם תוכנית ריאליטי שמשודרת בערוץ טלוויזיה ישראלי תראה לכם בפרומו שני אנשים מדברים בנעימים זה עם זה ומסכימים בטירוף? או שסביר יותר להניח שהיא תראה לכם מישהו לוחש למישהו אחר בלילה שהוא לא סובל את ההוא וחייבים להעיף אותו כבר מהאי?
"קיטוב מייצר הכנסות", מצטט אייל את חושפת השחיתויות של פייסבוק. שוב, לא בדיוק אמריקה. מספיק להאזין לרוב תוכניות הרדיו בארצנו כדי להיווכח שגם אצלנו הבינו את זה.
עוד חשיפה מדהימה היא שאינסטגרם פוגעת בדימוי גוף של נערות צעירות. זה לא נושא לצחוק עליו, אבל מה אינסטגרם המציאה כאן? תעשיית הקולנוע והטלוויזיה לא רוויה בשחקניות דקיקות שנראות יותר כמו הבת הדוגמנית של השכן ופחות כמו הבת האמיתית שלו?
מי הזיז את הגבינה
אחד הטיעונים החזקים נגד פייסבוק והרשתות החברתיות בכלל הוא שהן כלי לייצור חדשות כזב ולהפצתם. בתור דוגמה, אייל מציג את שיח מתנגדי החיסונים. יש בכך משהו, ואין ספק שהרשתות החברתיות צריכות לעשות יותר כדי להילחם בשקרים. אבל, האם הטלוויזיה לא עושה בדיוק את אותו הדבר? האם יורם לס לא הפך לכוכב טלוויזיה? האם שרת החינוך לא הופיעה בריאיון ואמרה שזהו פשע לחסן ילדים בבתי הספר? האם ערוצי הטלוויזיה לא הבליטו כל תופעת לוואי של החיסון ושידרו בבהלה כל חצי סיפור על אדם שיום אחרי קבלת חיסון קיבל במקרה התקף לב או נדרס מתחת למשאית?
הקליפ הראשון ששודר אי פעם ב־MTV, ב־1 באוגוסט 1981, קבע שכוכב הרדיו מת בגלל המצאת הווידאו. עכשיו אנשים כמו נדב "לפרק את פייסבוק" אייל מציירים עולם של שחור לבן, רע וטוב, אמת ושקר, ורוצים שמישהו כבר יטפל במקום שנותן מיקרופון לכל אדם, גם אם הוא לא יודע כל כך להשתמש בו – כדי שהם לא ימותו כמו כוכב הרדיו.
גם לי יש בטן מלאה על פייסבוק. שוב ושוב הרשת משתיקה אג'נדות לגיטימיות גם אם שנויות במחלוקת, בזמן שהיא נותנת במה לתומכי טרור ונאצים למיניהם. אבל סלחו לי שאני לא קונה את הדאגה של אנשי המדיה הישנה למרחב האמת, וחושב שזה הרבה יותר עניין של מרחב הכסף. כשאתם קוראים אנשים שכותבים בעיתון, משדרים בטלוויזיה או מקשקשים ברדיו, תמיד תזכרו שכולם חוץ מגאולה אבן מתחרים על אותה עוגת פרסום, והרשתות החברתיות שותות לא מעט כסף מגופים שפעם אכלו את כל העוגה לבד.
אז לכל מי שגילה פתאום שהחיים שלו שקטים ונעימים יותר במשך שש שעות בלי פייסבוק או ואטסאפ, אני אומר: אחלה, לכו על זה, תפחיתו מינונים, תקדישו יותר זמן לדברים החשובים בחיים – אבל אני פחות קונה את הרפש שאנשים שהזיזו להם את הגבינה מטיחים במקום שנותן גבינה לאנשים שפעם קיבלו בקושי טיפות של יוגורט.
הייתי שמח שלפייסבוק תהיה יותר תחרות. הייתי שמח אם אנשים היו מודעים יותר לכל המתחרות הקיימות של ואטסאפ. הייתי שמח אם היינו חיים בעולם שבו ילדה מבינה שלהיות לא מושלמת זה לגיטימי, והחריג הוא דווקא המושלם. אבל ממש לא הייתי שמח לחזור לעולם המונוטוני והמשעמם שהיה כאן לפני ה־F הכחולה.
יאללה, זזתי לטוויטר.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
