יאיר קלינגר הוא מלחין מוכשר שהלחין כמה משירי ארץ ישראל המוכרים לכולנו כמו "קום והתהלך בארץ" ו"חלומות". קלינגר מוכר גם כאחד החברים בצמד "סילבן ויאיר" שהקים יחד עם ידידו הזמר סילבן מרגי ובמסגרתו הופיעו במתכונות שונות (כמו למשל פסטיבל הזמר והפזמון ב-1973 עם להיטם הגדול "אצלך כמו תמיד"). בשנות השבעים התגורר קלינגר בפריז. אמנם הוא הקפיד לשלוח מידי שנה שיר לפסטיבל הזמר בישראל, אך עשייתו הרבה הייתה דווקא במוזיקה העולמית.
זמרת איטלקייה בשם אלסנדרה מוסוליני (נכדתו של הדיקטטור הפשיסט בניטו מוסוליני. לימים היא הפכה לפוליטיקאית אוהדת ישראל) שרה בשנת 1980 שיר באנגלית שהלחין קלינגר שנקרא "Love is Love". השיר הגיע למקום השני בפסטיבל טוקיו ובעקבות ההצלחה תורגם לגרמנית, שוודית וצרפתית.
ב-1985, אחרי שקלינגר חזר להתגורר בארץ הוא הביא לאהוד מנור קלטת עם השיר ואמר לו שזה לא הגיוני שאין גרסה לשיר דווקא בשפתו של המלחין, אז אהוד מנור התיישב לתרגם את השיר.
אהוד מנור ידוע כמתרגם מחמיר ומדויק שמקפיד מאוד על חריזה ומצלול מבלי לפגוע בתוכן הטקסט המתורגם, אבל למרות שהתרגום המתבקש לשיר זה הוא "אהבה" שמתיישב יפה על המנגינה של המילים "Love is Love", מנור בחר לתרגם את השיר ל"אדמה".
עפרה חזה ומנהלה בצלאל אלוני שמעו את השיר, התלהבו והפכו אותו לשיר הנושא של אלבומה החדש שיצא באותה שנה.
אדמה – עפרה חזה
"אדמה, אני קשובה לקולך.
אדמה, תמיד ולאן שאלך.
אדמה, השביל בו אפסע הוא שבילך,
אמא אדמה.
אדמה, רגלי מהלכות יחפות.
אדמה, פנייך חמות ועוטפות.
אדמה, עיניים חומות בי צופות,
אמא אדמה.
הן באתי ממך, מחיקך, אדמה,
ואת עתידה לשכך – אדמה
את כל כאבי, את לילותי, את ימי,
עולם ומלואו לך מודה – אדמה
ואנו עצי השדה – אדמה
ממך ואלייך אם כל חי, אמציני".
(מילים: אהוד מנור, לחן: יאיר קלינגר)
ייתכן שמנור חשב שהלחן הזה יפה מדי בשביל שיר פשוט שאומר רק ש"אהבה זו אהבה", והוא חיפש נושא עם מטען ומשמעות יותר גדולים. לאדמה יש תפקידים רבים על פי השיר, היא מנחה את הדרך, היא הביאה אותנו לעולם לבסוף היא עתידה לשכך את כל כאבינו ימינו ולילותינו. אנחנו עצי השדה שגדלים כל חיינו על ברכיה של אמא אדמה ועל כן עלינו להודות לה.
האדמה היא אחד המושגים שמנחים את סיפורי פרשיות בראשית ונח. האדם הראשון חוטא בגן עדן ועונשו הוא "ארורה האדמה בעבורך!". מנחתו של קין, שהיה עובד האדמה, לא מתקבלת לפני האל וגם הוא נענש ונאמר לו "כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ", מכאן המצב רק מתדרדר, האנושות ממלאת את הארץ חמס.
כשנח נולד, למך אביו בוחר לו את שמו מסיבה אחת ברורה: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'" (בראשית ה' כט). תפקידו של נח הוא לנחם את העולם וסוף סוף להגיע לשלווה עם האדמה הארורה.
יודעים אנו שדמותו של נח שנויה במחלוקת פרשנית. נח מתואר כ"איש צדיק בדורותיו", אך חלק דרשו אותו לשבח וחלק לגנאי. גם תיאורו בסוף הפרשה, לאחר היציאה מהתיבה שנוי במחלוקת: "ויחל נח איש האדמה ויטע כרם". רש"י אומר שב"ויחל" התורה רומזת שנח הפך לאיש של חול.
עבודת האדמה עשויה באמת להביא את האדם לניתוק מהקדושה. העיסוק המייגע בעבודת הכפיים עלול להשכיח מהחקלאי מי הוא זה שנותן באדמה את ברכתה. אם האדם לא יזכור שהגידולים אינם באים מכוחו אלא מכוחו של האל, האדמה תשוב להיות מקוללת.
בניגוד לתפיסתו של רש"י, אחרים פירשו על דרך הפשט, ש"איש האדמה" הוא תואר של כבוד שמתאר את נח כמנהיג עובדי האדמה. הרד"ק מספר לנו שנח המציא את המחרשה ובכך התחיל את המהפכה החקלאית ששינתה לחלוטין את אנושות.
לאחר המבול ההרסני הבין נח את היחס הנכון של האדם והאדמה. בנטיעת הכרם אחר המבול הוא פילס את הדרך לכל הדורות וחינך לשמירה על הקשר הנכון עם האדמה – קשר מבורך שנועד להביא צמיחה ושגשוג.
מדמותו של נוח אנחנו לומדים שברכת האדמה ונתינת פירותיה אינן מובנות מאליהן, ואין זה מפתיע שלאורך אלפי שנים ועד ימינו אנו, הקשר עם האדמה שבה נולדנו ואליה נגיע בסוף, נשאר קשר עוצמתי וחשוב.
שבת שלום!
לתגובות: e.y.samuel@gmail.com
