יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אלישיב רייכנר

החל את דרכו במקור ראשון ב-2000. כותב טור בענייני חברה ופריפריה במוסף 'יומן'. פרסם שבעה ספרים על החברה הישראלית

הרכבת מתרחקת: את תוצאות הפגיעה ברכבת לנגב ירגישו גם תושבי המרכז

פיצולו של קו הרכבת הישיר מיישובי הנגב אל תל־אביב תסרבל את חייהם של תושבי הדרום העובדים במרכז, ותשפיע גם על עומס התנועה בגוש דן

מדי יום חמישי נוסעת אילנית סוויסה מביתה בכפר־עזה לאולפן גלי צה"ל ביפו כדי להגיש עם דודו סעדה את תוכניתם "סוגרים פינות". סוויסה נוסעת בקו הרכבת משדרות לתל־אביב, וכדי להגיע ליפו לפני אחת, היא יוצאת מהבית כבר בשעה עשר בבוקר. לקו הרכבת משדרות לתל־אביב, שבעבר הביא את תושבי הנגב המערבי לתל־אביב בפחות משעה, נוספו במהלך השנים ארבע תחנות ביניים, בבת־ים ובחולון, והנסיעה בו נמשכת כיום למעלה משעה ורבע. בעוד פחות מחודש תיאלץ סוויסה לצאת מוקדם יותר מביתה. החל מ־13 בנובמבר כבר לא תהיה רכבת ישירה מעיירות הנגב המערבי לתל־אביב. כל הנוסעים משדרות, נתיבות ואופקים ייאלצו לרדת מהרכבת באשקלון, להמתין כעשר דקות ולעלות לרכבת אחרת שתיקח אותם לתל־אביב, בקו החשמלי שיתחיל לפעול בין אשקלון להרצליה.

ירון סמימי מהמושב שוקדה, מנהל קשרי קהילה בעמותה חברתית, הוא ממובילי המאבק שמתקיים בימים אלה לביטול הגזירה. סמימי נעזר ברכבת שיוצאת מנתיבות לכל פגישה שהוא מקיים מצפון לאשדוד. כבר למעלה משנה שהרכבות בין הנגב המערבי לתל־אביב מסיימות את עבודתן בשמונה בערב, ואינן פועלות גם בסופי שבוע. הנסיעה מנתיבות לתל־אביב, שנמשכה בעבר 65 דקות, נמשכת כיום כמעט שעה וחצי, וכעת היא תתארך יותר בגלל החלפת הרכבות באשקלון. סמימי שוקל בצער לחזור להשתמש ברכבו הפרטי בדרך למרכז הארץ.

ויש גם כאלה שאין להם אפשרות לעבור לנסיעה ברכב. הסיבה העיקרית שהביאה את שגיא ובת־אל אסייג לעבור לפני כשנה וחצי מערד לנתיבות, הייתה הרכבת מנתיבות לתל־אביב. שגיא ובת־אל, הורים לשני ילדים, סובלים שניהם מלקות ראייה ואינם מחזיקים ברכב. שגיא הוא עובד סוציאלי שעובד בתל־אביב, ונוסע מדי יום ברכבת. זמן קצר לאחר המעבר שלהם לנתיבות בוטלו הרכבות בשעות הערב ובסופי השבוע, ובני הזוג לא יכלו יותר לנסוע ברכבת לשבת אצל ההורים באשדוד. הנסיעה היומית של שגיא לתל־אביב תתארך בקרוב ליותר משעה וחצי, ותכלול גם החלפת רכבת, פעולה שמקשה במיוחד על נוסעים מבוגרים ועל נוסעים עם צרכים מיוחדים. העולים בתחנת הרכבת באופקים ייאלצו לנסוע שעה ו־45 דקות כדי להגיע לתל־אביב, מה שיהפוך את הנסיעה שלהם ברכבת לפחות שימושית ויעילה וליותר תיירותית, כמו זו שהייתה בעבר בקו הישן מתל־אביב לירושלים.

ירון סמימי. צילום: אמנון חורש

חשמול קווי הרכבת הוא פרויקט מבורך. לטווח ארוך הוא ישפר את שירותי הרכבת. הרכבות החשמליות חדשות יותר, ירוקות יותר ושקטות יותר מרכבות הדיזל הישנות. בדוברות הרכבת מסבירים שהפרויקט מבוצע בהדרגה בקטעי מסילה ברחבי הארץ, "כאשר במהלך תקופת ביצוע הפרויקט חלים שינויים זמניים בזמני ומסלולי הנסיעה, בהתאם להשלמת תשתיות החשמל על המסילה". ברכבת מבהירים שגם הקו מדרום לאשקלון צפוי לעבור חשמול בשלב מתקדם יותר של הפרויקט, אבל בינתיים הם אינם יכולים לנקוב בלוחות זמנים מכיוון שהשלב הזה טרם אושר על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות (ות״ל). מרגע שהוועדה תאשר, מבטיחים ברכבת, עבודת חשמול המקטע שבין אשקלון לבאר־שבע תימשך כשנה וחצי, אבל לא ידוע מתי תתחיל אותה שנה וחצי, וגורמים בכירים מדברים על תקופה של כחמש שנים.

בהנהלת הרכבת הבטיחו השבוע להחזיר בקרוב את רכבות הלילה וסוף השבוע לנגב המערבי, וגם הזכירו שהזמן שיתווסף לנסיעה מהנגב בשל החלפת הרכבות באשקלון, יקוזז בחלקו עם זמן הנסיעה מאשקלון לתל־אביב, שצפוי להתקצר בדקות בודדות בגלל ההסבה לחשמל. על הצעתם של תושבי הנגב להמשיך לקיים קו רכבת דיזל רציף מבנימינה לעיירות הנגב במקביל לקו המפוצל, עד לסיום תהליך החשמול, אומרים ברכבת: "יש קושי תפעולי בכל פתרון. האפשרות נבחנת לצד פתרונות אחרים".

אפשר להבין מדוע התשובות המעורפלות של הנהלת הרכבת אינן מספקות את תושבי הנגב המערבי. אחרי שהנסיעה שלהם התארכה בשנים האחרונות באופן משמעותי, ואחרי ביטול הנסיעות בלילות ובסופי שבוע במשך למעלה משנה, רבים מהם איבדו אמון ברכבת. התחושה היא שמשרד התחבורה והנהלת הרכבת מעדיפים לייעל ולזרז את קווי הרכבת במרכז, גם במחיר פגיעה בקווי הרכבת לפריפריה. אלא שאת תוצאות הפגיעה ברכבת לנגב ירגישו גם תושבי המרכז. כל תושב בנגב שמתייאש מהרכבת לתל־אביב וחוזר לנסוע ברכבו הפרטי, מוסיף עוד רכב לגודש התחבורתי בכבישי מרכז הארץ. הפגיעה ברכבת הנגב פוגעת גם בתושבי גוש דן.

את תוצאות הפגיעה ברכבת לנגב ירגישו גם במרכז. כל תושב בנגב שמתייאש מהרכבת לת"א וחוזר לנסוע ברכבו, מוסיף לגודש התחבורתי בכבישי מרכז הארץ

שיח מכבד, גם באופוזיציה

בראשית מרחשוון אשתקד חתמו קרוב לשבעים חברי כנסת על "אמנת כבוד הדדי", שיזם סגן יו"ר הכנסת הקודמת ח"כ משה ארבל מש"ס, ושהוגשה לנשיא המדינה. באמנה הצהירו הח"כים שישמרו על כבוד הדדי למרות חילוקי הדעות החריפים, שיפעלו לשמש דוגמה אישית במעשיהם, שייאבקו על עקרונותיהם מבלי לעורר שנאה ופלגנות, שיפעלו מתוך אמונה בצדקת דרכם אך מתוך ייחוס כוונות דומות גם לחולקים עליהם, ושיקדמו שיח מכבד ונטול ציניות, המבוסס על עובדות ונתונים.

בדיוק שנה עברה, ורבים מהח"כים שחתמו אז על האמנה זנחו את ההתחייבות שלהם לשיח מכבד ונטול ציניות ברגע שעברו לספסלי האופוזיציה. ח"כ משה גפני למשל קרא לפני מספר חודשים לשר מתן כהנא "אנטיוכוס ומחריב היהדות". ח"כ יצחק פינדרוס, שהתבקש על ידי ח"כ עידית סילמן להציג תו ירוק, ענה לה במסמך ציני שהוא מתכוון להקפיד על "התו הסגול האציל" שהוא פיתח על בסיס "רפורמת הכשרות ורעיונות עוועים דומים של ממשלתך". ח"כ בצלאל סמוטריץ', שאמנם היה חבר אופוזיציה גם כשחתם על האמנה, כינה את ח"כ ניר אורבך "שחצן חצוף, שקרן ורודף כבוד". חלק מהמתחייבים לפני שנה ל"שיח מכבד" החרימו השבוע את נאום הפתיחה של ראש הממשלה למושב החורף, וחלקם, כמו ח"כ קטי שטרית, סולקו מהמליאה לאחר שצעקו לעברו של בנט בזמן הנאום.

משה ארבל. צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90

שאלתי השבוע את ח"כ ארבל אם היה יוזם אמנה דומה גם כעת. "אני עומד מאחורי הדברים וחשיבותם", ענה ארבל, "והאמנה אף תלויה במשרדי במקום של כבוד כדי שאזכור ואדע לפעול ברוח הדברים. ללא ספק קשה יותר לעמוד בדברים כאשר התחושה אצל רבים באופוזיציה כיום היא שקולם נרמס בצורה קיצונית. יחד עם זאת, זו הערובה לחוסננו כחברה חפצת חיים. אפשר ונכון ומתבקש לחלוק, ואפשר לעשות את זה אחרת".

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.