במשך עשרות שנים הגולן מתאפיין כחבל ארץ ייחודי המשלב התיישבות, חקלאות ותיירות, מרחבים מוריקים וטבע פראי. בליבם של תושבי המדינה שמור מקום חם ואוהב לגולן, וחשיבותו מצויה בקונצנזוס רחב בחברה הישראלית.
על אף שטחו העצום של הגולן, כ־1,200,000 דונם, אוכלוסיית הגולן מונה כ־50 אלף תושבים בלבד. מתוכם כ־20 אלף תושבים במועצה אזורית גולן, והיתר בקצרין ובארבע הרשויות הדרוזיות.
זה למעלה משנתיים שהמועצה האזורית גולן נמצאת בתהליך אסטרטגי למימוש היעד של הכפלת אוכלוסיית הגולן תוך שנים מועטות. ליעד זה יש השפעה על כל תחומי העשייה של המועצה. בתחילתו של תהליך נדרשנו לבחון ולהבין את הצרכים והחסמים האזוריים, הן מבחינה קהילתית־התיישבותית והן מבחינה כלכלית־עסקית.
בנוסף, בתקופה זו המרחב הגולני הושפע באופן משמעותי מהכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, על הכרה בריבונות ישראלית בגולן. הכרזה זו יצרה הד תקשורתי שהוביל לתנופה והתעניינות של יזמים מהארץ ומהעולם. בעקבות זאת הוקם גם היישוב החדש רמת־טראמפ, כמחווה לנשיא. בחודשים האחרונים אוכלסו ביישוב משפחות הגרעין הראשוני, ואנו פועלים שעד סוף 2022 ישווקו 100 מגרשים נוספים ברמת טראמפ.
מתוך היכרות עם צורכי הגולן זיהינו הזדמנויות יוצאות דופן שקיימות היום, יותר מבעבר.
לטובת היעד של הכפלת האוכלוסייה, רתמנו לתוכנית את משרדי הממשלה השונים, ובעבודה משותפת הוחלט כי הממשלה תתמוך בהתיישבות בגולן ובקצרין. ההחלטה מגובשת במשרד ראש הממשלה ונתמכת על ידי משרדי הממשלה, הגופים הממשלתיים, החטיבה להתיישבות, קק"ל ורשות מקרקעי ישראל. ההחלטה מסמנת, כפי שאמר ראש הממשלה בפתיחת מושב החורף של הכנסת, "הקדשת תשומת לב מיוחדת לגולן, עם יעד של הגדלה משמעותית של ההתיישבות בגולן". שינוי מהותי זה ביחסה של המדינה להתיישבות בגולן מהווה ציון דרך לפיתוח מהיר יותר ותמיכה בהתיישבות הקיימת.
בתקופה האחרונה מספר הפניות של משפחות המבקשות לגור בגולן גדל בצורה משמעותית, פי ארבע משנים עברו. ריבוי הפניות נגרם כתוצאה ממספר גורמים, והחשוב בהם הוא עבודה קהילתית מאומצת בכלל יישובי הגולן, ליצירת קרקע פורייה לקליטה. גם לקורונה יש השפעה בהקשר זה, ואנו רואים עלייה בביקוש למגורים במרחב הכפרי.
כמו כן, בעת גיבוש החלטת הממשלה, ובתיאום עם שרת הפנים איילת שקד ועם שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, עלה צורך וישנה הסכמה להקמת שני יישובים נוספים גדולים בגולן, של 1,500 בתי אב כל אחד.
להרחבת ההתיישבות יש השפעה פיזית ורעיונית על תחומי החיים השונים: חינוך, תעסוקה, התאמת תשתיות ועוד. הממשלה חייבת לתמוך גם בנושאים אלו.
הכלכלה המקומית התמקדה עד לאחרונה בענפי חקלאות ותיירות. היא תמשיך להתפתח בתחומים אלו, כענפים מרכזיים המבטאים את ייחודיותו של הגולן. לצד זאת, היזמות העסקית בגולן תופסת תאוצה בתחומים חדשים כמו: הייטק, אגרוטק, פודטק ועוד. מכון שמיר למחקר והחברה הכלכלית גולן עובדים בשיתוף מלא לקידום כלכלי במרחב.
כחלק מהמאמץ בתחום זה הקמנו שני מתחמי תעסוקה למקצועות חופשיים והייטק, הנמצאים בתפוסה מלאה. במסגרת התוכנית הם יוכפלו, ויתווספו מתחמים נוספים.
הנעת הכלכלה מושפעת באופן ישיר מגידול האוכלוסייה. זיהינו את יתרונות המרחב, וכיום, הגולן פתוח לאפיקי השקעות בכל התחומים. התחום העסקי גדל בממדים עצומים, החל מהשקעות והרחבת עסקים קיימים, ועד יזמויות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, שמפותחות בימים אלו.
חיים רוקח הוא ראש המועצה האזורית גולן
