מאז שחזרנו לאדמת הגולן בסוף שנות השישים ועד היום, הגולן הוא נחלת היוזמות האישיות והאזרחיות, במקום שבו הממשלות לא מצאו עניין ממשי לתעדף ולקדם. במקום זאת, הגולן לאורך שנים היווה קלף מיקוח במשאים ומתנים שונים. פיתוח הגולן בעת הזו הוא החומה ומגדל של הציונות המודרנית.
ניתן להשוות את מדינת ישראל לרכבת עם קרונות משא, כאשר ההתיישבות בגולן היא הקרון האחרון לאחר שקרון "חבל סיני" נותק מהרכבת. הדבר היחיד שהציל ומציל עד היום את "הקרון הגולני" הם הנוסעים בקרונות האחרים, אשר אחזו בקרון בידיים חשופות ולא אפשרו לשחרר אותו. אני תקווה שרמת הגולן לא תעלה עוד על שולחן המשא ומתן בהקשר להסכמים עתידיים מול מדינות האזור.
ההשקעה הממשלתית בפיתוח הגולן ביחס לאזורים אחרים בארץ היא מינורית. אל מול העובדה המצערת הזו, הצלחתם ושגשוגם של חבל הגולן ותושביו – בדגש על הפן הכלכלי וההתיישבותי, הם לא פחות מהישג פנומנלי.
היוצא מהכלל היחיד הן שלוש החלטות ממשלה מהעשור האחרון, בשנת 2014, שבה הוחלט על תמיכה בשלושה צינורות – לעיר קצרין, לאוכלוסייה הדרוזית ולהתיישבות החקלאית. כל ההשקעות הללו נספגו באדמת הגולן הצמאה להשקעות ממשלתיות, ואף הניבו פירות בדמות יוזמות פיתוח ברשויות הדרוזיות, תוכנית הנחלות, ויציאת העיר קצרין מקיפאון של שנים בתחומי הדמוגרפיה, התשתיות, הבנייה והתעסוקה.
בשנתיים האחרונות, למרות חלון ההזדמנויות הייחודי שנפתח במישור הגיאופוליטי סביב מלחמת האזרחים בסוריה והכרזת טראמפ, וחרף תחנוני ראשי הרשויות באזור לממשלה – בפועל לא נעשה דבר. כעת נושבת שוב רוח של תקווה, ואנו ערוכים למנף ולרתום אותה לעשייה ולתנופה.
לא רק ציבור המתחסנים בישראל, גם הגולן זקוק ל"בוסטר", מנת דחף תקציבית של פיתוח תשתיות בכל תחומי החיים – הכבישים, התחבורה הציבורית, חינוך, רפואה, תעשייה, תיירות, תעסוקה, חקלאות. ובעיקר יש צורך ביצירת מציאות של יציבות וּודאות לשנים קדימה, כתנאי הכרחי למשיכת היזמים והמשקיעים, שלאחרונה מגלים עניין רב בקצרין ובגולן.
קצרין היא המפתח המרכזי בטווח הקצר והארוך לשדרוג החיים בגולן, צמיחתו ופיתוחו. נכון להיום מתגוררים בעיר כ־9,000 תושבים (צמיחה של 41% משנת 2013). קצרין ערוכה לצמוח ל־24,000 איש בפחות מעשור, ובשני עשורים קרוב ל־60,000 איש, אם המדינה תחליט לפנות את שטח האש "אחמדיה" או תמצא לו פתרון אחר.
בקצרין נשארו כ־300 דונם לתעשיות מתקדמות בתחומי הביופרמה והפודטק, גם מפעל ביטחוני אחד או שניים לא יזיקו כלל. כ־300 דונם נוספים מיועדים להקמת מרכז לחקלאות מתקדמת עם מו"פ חקלאי חדיש, בשילוב מכון שמיר למחקר. לקצרין תב"עות ושטחים מאושרים למיזמים שעשויים לחולל שינוי מציאות כלכלי ודמוגרפי. בהם מרכז ספורט מוטורי, מרכז רפואי, בית חולים וטרינרי, קריית ספורט חדשה, קמפוס ומעונות סטודנטים של מכללת תל חי, בתי מלון חדישים ועוד. מעבר לכך, קצרין מוקפת שמורות טבע ויערות, דבר המקנה לה את השילוב המושלם של התיישבות עירונית בנוף ואיכות חיים כפרית.
קצרין מתנהלת ומתוכננת להתפתח עוד יותר כעיר הגולן, מודרנית, מיוחדת וייחודית. עם איכות חיים המתבססת על איכות הסביבה, קיימות, חינוך, תיירות, פנאי וקהילה, ובהתאם לגישות החדישות ביותר בתחום האורבני. קצרין מתוכננת להיות סביון לפרולטריון.
אם הממשלה תציב את קצרין בפרט ואת הגולן בכלל בסדר עדיפות גבוה, תוך השקעת משאבים נדרשים במעמד של עדיפות לאומית מיוחדת עד 2040, נוכל להציע לישראלים רבים להגשים את חלומם וליצור דגם חברתי וכלכלי שמדינת ישראל שואפת להגיע אליו בעתיד הלא רחוק.
גם אם היום הדבר נראה לכולנו כאוטופיה או כאגדה, בדיוק כמו שקבע חוזה המדינה תיאודור הרצל לפני 120 שנה, אם רק נרצה זה יהיה אפשרי.
מסע הקרונות של הרכבת הישראלית נמשך, ובקרון הגולני יש עדיין הרבה מקומות פנויים.
דימי אפרצב הוא ראש המועצה המקומית קצרין
