מדעי הסביבה

מוסדות אקדמיים רבים בארץ ובחו"ל מהווים מנוע צמיחה מרכזי לאזור שבו הם שוכנים. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר באזורי ספר, כמו הגליל ורמת הגולן.

התרומה של מוסד אקדמי בכלל ואוניברסיטה בפרט לפיתוחו של אזור באה לידי ביטוי בהיבטים רבים. ראשית, בעצם מהותו מוסד אקדמי עוסק בשני המרכיבים המשמעותיים ביותר לצמיחה חברתית וכלכלית: פיתוח הון אנושי (הכשרה) ופיתוח ידע (מחקר). שני אלה מהווים מוקד המשיכה המשמעותי ביותר ליזמים ולחברות. בנוסף, מוסד אקדמי איכותי מושך אליו סטודנטים לא רק מהאזור הגיאוגרפי שבו הוא שוכן אלא מאזורים אחרים ומרוחקים.

מרבית הסטודנטים, כשבעים אחוזים, במכללה האקדמית תל־חי, הפריפריאלית ביותר בארץ, מגיעים אליה מכל קצות הארץ. סטודנטים אלה מניעים כלכלה אזורית שלמה: הם שוכרים דירות, קונים בחנויות המקומיות, יוצאים לבלות בפאבים ובמסעדות, ועוד. בנוסף לכך, הסטודנטים הלומדים במכללה משתלבים במסגרות חינוך ורווחה ובפעילויות חברתיות ותרבותיות כחלק מהכשרתם, או כחלק מפעילות חברתית וקהילתית שיוזמת המכללה. במסגרות אלו, ברחבי הגולן והגליל, פועלים מאות סטודנטים במגוון גדול של מוסדות, ארגונים ועמותות, החל מגני ילדים ובתי ספר, דרך מוסדות לטיפול בקשישים ובילדים בעלי צרכים מיוחדים, ועד קורסים אקדמיים בקהילה וביצוע מחקרים בשיתוף התושבים.

מנוף לשינוי

המכללה מקדמת פרויקטים המאפשרים לתלמידיה להשתלב במקומות תעסוקה כבר במהלך הלימודים. הדבר מעניק להם היכרות עמוקה עם מקום התעסוקה, ובמקרים רבים מוביל להישארותם בצפון גם לאחר סיום הלימודים. כך לדוגמה, הסטודנטים הלומדים בפקולטה לחינוך והוראה של תל־חי בקצרין, משתלבים במסגרות החינוך בגולן, במסגרת ההתמחות והתוכניות המעשיות. בסיום לימודיהם רובם המוחלט, למעלה מתשעים אחוזים, משתלבים במשרות חינוך והוראה במסגרות החינוכיות באזור.

בשנה האחרונה מוזגה המכללה להוראה "אוהלו" עם המכללה האקדמית תל־חי, מהלך שהוביל בין היתר לחיזוק תחום החינוך וההוראה ולפתיחת תוכניות לימוד חדשות, כמו למשל הוראה בביוטכנולוגיה, בכלכלה ובפסיכולוגיה – תחומים שקיים בהם מחסור במורים.

מוסד אקדמי איכותי מושך אליו סטודנטים לא רק מהאזור שבו הוא שוכן, אלא גם מאזורים מרוחקים. הם שוכרים דירות, קונים בחנויות המקומיות, מכירים את האזור ובמקרים רבים נשארים בו גם לאחר סיום הלימודים

היבט נוסף של פיתוח האזור נעשה באמצעות מחקרים יישומיים שעורכים חוקרי המכללה יחד עם מכון המחקר מיגל המסונף אליה. תחומי האקדמיה והמחקר שבהם מתמקדת תל־חי, הם נגזרת של האקו־סיסטם המיוחד שבתוכו נמצאת המכללה: מחקרים בתחומי חקלאות מתקדמת, מזון, תזונה,  כלכלה סביבתית, חינוך, טראומה, חוסן ועוד. תחומים אלה מסייעים באופן ישיר לפיתוח אזורי: שיפור היבולים החקלאים והתמודדות טובה עם מזיקים ומחלות, קידום שיטות לימוד חדשות בבתי הספר, הקמת מכון לאומי לחדשנות במזון, הקמת מרכזי חוסן אזוריים ועוד.

אם מכללה היא גורם צמיחה אזורי משמעותי, הרי שאוניברסיטה מהווה מנוף לשינוי רב עוצמה ולפיתוח אזורי. אוניברסיטה היא זרז לצמיחה דמוגרפית, ומושכת הון אנושי ומשפחות צעירות. בנוסף, היא מעודדת השקעות ומאיצה פיתוח אזורי באמצעות שיתופי פעולה עם התעשייה, הקהילה והעסקים באזור, אשר יוצרים מקומות עבודה רבים.  סביב האוניברסיטה קמים מרכזי חדשנות, סטרטאפים ותעשייה מתקדמת.

ישנן דוגמאות מצוינות מהעולם, שמראות כי הקמת אוניברסיטה באזור פריפריאלי מחוללת פיתוח אדיר. כך למשל אוניברסיטת וגנינגן בהולנד, המרוחקת מאמסטרדם. וגנינגן התחילה את דרכה כקמפוס אזורי לחקלאות. רק בהמשך, לאחר שממשלת הולנד החליטה להשקיע בה ולפתח אותה, היא הפכה לאוניברסיטה קטנה, הכוללת כ־12 אלף סטודנטים. סביבה הוקמו מכוני מחקר, מרכזי חדשנות  ותעשיות, והיום היא נחשבת לאחת משלוש האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחומי החקלאות, המזון והסביבה.

אנו מקווים אפוא שהמהלך שמובילה שרת החינוך למימוש החלטת ממשלה על הקמת אוניברסיטה בגליל יצלח.

אלי כהן הוא מנכ"ל המכללה האקדמית תל-חי