בעוד כחודש צפוי לעלות להצבעה תקציב המדינה לשנים 2021־2022. אחת הרפורמות המשמעותיות היא הרפורמה השנויה במחלוקת בתחום החקלאות, שהלהיטה את חקלאי הארץ והובילה לגל של מחאות, חסימת כבישים ושפיכת ביצים ועגבניות. ליבת הרפורמה כוללת מעבר ממדיניות תמיכה עקיפה בדמות הגבלות ומכסים על ייבוא תוצרת חקלאית מחו"ל, לתמיכה כספית ישירה של הממשלה בחקלאים.
אל מול זעקות החקלאים על גזר הדין הצפוי עם העברת הרפורמה, טען שר האוצר אביגדור ליברמן שעל ענף החקלאות לגלות תושייה ולתור אחר דרכים לייעל את השימוש בקרקעות, ולגוון את מקורות ההכנסה של הענף באמצעות הצבת אנטנות, בניית צימרים וכדומה.
גם בלי להתעמק בפרטי הדיון הסוער אודות צדקתה של הרפורמה, בדבריו נגע ליברמן בנקודה נכונה וחשובה: בישראל הצפופה והמצטופפת נדרשת חתירה אחר פתרונות יצירתיים למקסום השימוש בשטחי המדינה המוגבלים. אך ליברמן פסח בהמלצותיו על הפתרון היעיל, הכלכלי והנחוץ ביותר: אנרגיה סולארית.
בניגוד לטענות לובי הגז, והמורשת שהותיר מאחוריו שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ, ישראל יכולה בזריזות להגיע ל־100% אנרגיה סולארית במהלך היום, באמצעות הסדרת שלושה נושאים מרכזיים: הראשון הוא הרחבת הפטור ממע"מ להכנסות מחשמל סולארי מותקן־גג, כך שבנוסף לגגות בבעלות פרטית, הטבה זו תכלול גם מערכות המותקנות על גגות בבעלות משותפת (כגון בנייני מגורים, דו־משפחתיים וכו'). השני הוא הקצאה של מכסת מיעוטים לייצור אנרגיה סולארית, בהספק של 5,000 מגה־וואט עד שנת 2030. הנדבך השלישי הוא מתן אישור לדו־שימוש בשטחים לחקלאות והפקת אנרגיה סולארית.
רמת הגולן נהנית מיותר ימים שמשיים ובהירים מגרמניה – מובילת האנרגיה הסולארית בעולם. אין סיבה לכך שמכרה השמש האינסופי יעמוד יתום
שימוש כפול בקרקעות, אגרי־וולטאי, כפי שהדבר מכונה, פוגע בארבעה ציפורים עם פאנל אחד. השימוש היעיל בקרקע מפחית את התלות בשטחים פתוחים עבור שדות סולאריים, הסביבה החקלאית מקררת את האוויר סביב הפאנלים ובכך מגבירה את יעילותם (הפאנלים פועלים על אור, לא על חום), פחות מים אובדים לאידוי, וישנן עדויות כי כאשר מערכות אלו מותקנות בריווח הנכון והמתאים, ישנם גידולים שלא רק שאינם ניזוקים מכך אלא אף משגשגים בצילה של המערכת הסולארית (שטחי מרעה, גפנים או גידולי עלים). כיום מבוצעים פרויקטים פורצי דרך בנושא זה במדינות רבות בעולם, בהן יפן, אוסטרליה ובלגיה. ישראל אף השיקה לאחרונה מכרז לפיילוט אגרי־וולטאי שמשתתפים בו קיבוצים, מושבים ואולי אף כמה כפרים ערביים.
הדרך לעצמאות אנרגטית
בישראל יש היום יותר מ־4 מיליון דונם של שטח חקלאי. דו־שימוש אגרי־וולטאי, על גבי 5־7% בלבד משטחים אלו, יכול לספק 20 ג'יגה־וואט של חשמל ולספק 100% מדרישות האנרגיה של המשק במהלך שעות היום, עד שנת 2030. בישראל ישנן כ־900 קהילות חקלאיות – מושבים, קיבוצים וכפרים ערביים בעלי שטח חקלאי. 900 קהילות המייצרות כל אחת כ־25 מגה־וואט בלבד, יאפשרו לישראל עצמאות אנרגטית מלאה במהלך שעות היום.
שימוש שאפתני יותר באגרי־וולטאי, בשילוב טכנולוגיות אגירה מגוונות, עשוי לספק את כל צורכי האנרגיה של ישראל ביום ובלילה כבר ב־2035 – כמו שמתוכנן בארצות הברית – על ידי ניצול רבע משטחיה החקלאיים.
עבור תושבי רמת הגולן, הפוטנציאל הטמון בכך הוא עצום. אם יינתן ליישובים בגולן להתקין כ־25 מגה־וואט בלבד, הפוטנציאל הוא הפקה של כ־800 מגה־וואט של אנרגיה לרשת החשמל. עבור כל יישוב שיעשה זאת מדובר בשינוי פרדיגמה בתמהיל הכלכלי, שכן הוא יאפשר לייצר הכנסה פסיבית מכובדת כל חודש, לאורך תקופה של 25 שנה, בלי קשר לפעילות החקלאית ולהכנסות ממנה. צרכנים בעלי מודעות סביבתית יוכלו ליהנות מיינות משובחים תוצרת רמת הגולן, שענביהם גדלו בצילה של תחנת כוח סולארית.
רמת הגולן היא חלוצית בשימוש בטורבינות רוח, שהן חשובות מאוד אך מלוות לא פעם בהתנגדות של התושבים החיים בקרבתם. אנרגיה סולארית זולה באופן יחסי, ומבוזרת באופייה. רמת הגולן נהנית מיותר ימים שמשיים ובהירים מגרמניה – מובילת האנרגיה הסולארית בעולם. אין סיבה מספקת לכך שמכרה השמש האינסופי יעמוד יתום ולא ייחצב במלואו. הפוטנציאל לענף הוא עצום מבחינת רווחיות, חיסכון במים, שמירה על שטחים פתוחים, משק אנרגיה שיתופי ושוויוני יותר. אם נשכיל לבנות את העתיד הזה, 100% אנרגיות מתחדשות אינם אגדה.
יוסף ישראל אברמוביץ הוא נשיא ומנכ"ל אנרג'י גלובל קפיטל
