שמורת הטבע של ישראל

מיליון ו־200 אלף מבקרים ביקרו בשמורות הטבע במשך חג הסוכות. כלומר, במשך שבעה ימים, אחד מכל שמונה ישראלים יצא לטיול בטבע הישראלי! ולא רק בשמורות הטבע, גם באתרי הלינה דווח על תפוסה של למעלה מ־95% (במקומות שבהם הייתה תפוסה נמוכה יותר היא נבעה מביטולים ברגע האחרון בשל בידודי קורונה).

גם בניכוי השפעות הקורונה על הרגלי הנופש הישראליים, המספרים הללו מהדהדים עובדה חשובה: האזרח הישראלי נופש בישראל בגדול, אך כמובן עם מאפיינים ייחודיים לו.

מה לכל הנתונים והעובדות הללו ולמוסף מיוחד על הגולן?

הגולן הוא אזור תיירותי מבוקש מאוד על ידי התייר הישראלי. מבחינה כלכלית הגולן מבוסס בעיקרו על חקלאות (כפי שהשתקף גם מגיליון מיוחד בעיתון זה לפני כשלושה שבועות), אך כאזור חפץ חיים עליו להרחיב את תחומי העיסוק שלו ולאתר יתרונות נוספים. לענף התיירות בגולן יתרונות יחסיים רבים: טבע פראי בכל עונות השנה, חרמון מושלג, כינרת כחולה, יקבי יין נפלאים, בתי כנסת עתיקים, אתרי מורשת מכל התקופות ההיסטוריות ובעיקר – שקט ושלווה. אבל אף שהתיירות היא הענף הכלכלי השני בחשיבותו בכלכלת הגולן, כל תיירן מתחיל מבין שהתיירות בגולן נמצאת הרחק ממיצוי הפוטנציאל שלה.

החסמים לפיתוח האזור מבחינה תיירותית, והפער הגדול בין התדמית והביקוש להיצע התיירותי, נובעים משתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא היעדר תשתיות מרכזיות נאותות, תחום שעליו אמון משרד התיירות. המשרד מזניח את פיתוח תיירות הפנים ומתעדף באופן כמעט בלעדי את פיתוח התיירות הנכנסת. השקעות משרד התיירות בגולן בחמש השנים האחרונות שואפות לאפס. אומנם בתקופת השרה הקודמת הוחל לקדם את תוכנית "פיתוח המוצר התיירותי הצפוני" בתקציבים נאים, אך גם תוכנית זו מטפלת בעיקר בצורכי התיירות הנכנסת, וגם היא עלולה להחמיץ את ההזדמנות לנצל את יתרונותיה היחסיים של תיירות הפנים בגולן ולפתח את תחומי ההתעניינות שלה.

דוגמה לתחום כזה הוא פיתוח מסיבי של אתרי מעיינות, שיהוו אתרי עוגן; ב־8 מתוך 10 האתרים המתוירים ביותר בגולן ישנן בריכות שכשוך או מעיינות לרחצה, שהם מוקד האטרקציה באתר. הגולן משופע במאות מעיינות. מתוכם מופו למעלה מ־30 מעיינות שאפשר וצריך לפתחם כאתרים תיירותיים, חלקם, בפיתוח מסיבי, אף ל"מגה אתרים" שיוכלו לקלוט אלפי מבקרים בו זמנית.

הגולן משופע במאות מעיינות. מתוכם מופו למעלה מ-30 מעיינות שאפשר וצריך לפתחם כאתרים תיירותיים, חלקם אף בפיתוח מסיבי ל"מגה אתרים" שיוכלו לקלוט אלפי מבקרים בו זמנית

הסיבה השנייה היא תכנון מקרקעין לקוי מול רשות מקרקעי ישראל, והיצמדות של רמ"י לנהלים נוקשים שאינם מביאים בחשבון שני מאפיינים של הגולן: הראשון, היכולת להקים אתרי תיירות בכל מרחב הגולן, בדגש על אתרים צופי נוף או סמוכים לאתרי טבע וארכיאולוגיה שייחדו את האתר (מקום לינה או מסעדה), ומרכזי שירות תיירותיים שאינם בהכרח סמוכים ליישוב קיים. כל אתר כזה הנמצא בלב השטח, דורש תהליך תכנון ארוך שיכול להימשך יותר מעשר שנים ולרוב לא יזכה כלל באישור הנכסף.

המאפיין השני הוא פוטנציאל הפרנסה של תושבי הגולן. יש לאפשר גמישות בשטחים שמיועדים לתושבי הגולן לפרנסה, ולאפשר שינוי ייעוד או שימוש חורג למשבצות החקלאיות או למשבצות תעשייה זעירה השייכים לנחלות החקלאיות או ליישובים, ולהסב אותם למיזמי תיירות בגדלים רלוונטיים למשק משפחתי שמעוניין להתפרנס בגולן. המיזמים הללו יישאו מאפיינים גולניים, כגון לינת שטח בתוך המטעים החקלאיים שתיצור חוויית תיירות חקלאית ייחודית, או שימוש בשטחים הסמוכים לבתים כמתחמי לינה בגדלים שונים.

קברניטי הגולן כבר רקמו תוכניות מפורטות למיצוי הפוטנציאל התיירותי בגולן. אך נדרשים להם תקציב רלוונטי לפיתוח אתרים מרכזיים, זריזות בירוקרטית וכמה תקנות של העדפה מתקנת. עם אלה, בעוד לא יותר מחמש שנים ענף התיירות בגולן עשוי להיראות אחרת לחלוטין.

בטווח הרחוק יותר, על הגולן לשמש ולהישמר כ"שמורת הטבע של ישראל". על פי התחזיות, בשנת 2048 האוכלוסייה במדינת ישראל תוכפל. במציאות זו הגולן יכול וצריך לשמש אתר נופש ובילוי בטבע. כדי לממש זאת, יהיה צורך לחבר אל הגולן תשתיות תחבורה ציבורית מהירות מכל חלקי הארץ, ולקדם פתרונות של השכרת רכבים חשמליים בגולן עצמו כדי למנוע את הפקקים הארוכים והמתישים לתיירים הפוטנציאליים.

התיירים יפגשו אתרי נופש "ירוקים" ברמות מחיר שונות, שיאפשרו חוויה אקולוגית טבעית תוך חיבור לחקלאות ייחודית ומתקדמת, שתמשיך ותשגשג כאן בצוותא עם עשרות אלפי הישראלים שיבחרו לגור באזור המרוחק אך היפה ביותר בארץ, הגולן.

עודד פורת הוא ראש מדרשת הגולן, לשעבר ראש אגף התיירות גולן