רגע לפני שעלה לדוכן המליאה, רכן ראש הממשלה לעבר שר הביטחון היושב שני כיסאות מימינו, ועדכן אותו שבכוונתו לחשוף את המבצע לפתרון תעלומת רון ארד. בני גנץ המופתע ענה במילה אחת, "טוב", וחזר לשלב ידיים במבט חתום. מאז לא שוחח עם נפתלי בנט בנושא, אבל בלשכת ראש הממשלה משוכנעים שהוא האחראי לתדרוך המהדהד במהדורות החדשות באותו ערב בשם "גורם ביטחוני בכיר" על כך שהמבצע היה כישלון, ופרסומו הוא תעלול פוליטי.
גם הפרטים שנחשפו בהמשך בנוגע להישגי המבצע לא תיקנו לגמרי את המבוכה. בנט ביקש להמריא לעמדת המדינאי שמאשר מבצעים סודיים ומורכבים, ולרגע חשב שהצליח, כשבמליאה אכן השתרר לפתע שקט לא שגרתי בזמן נאומו, אבל מתוך ממשלתו שלו החזירו אותו במהירות אל הקרקע הפוליטית.
המתיחות הוותיקה בין גנץ ליאיר לפיד הפכה לחיכוך עם בנט ולמחולל בעיות קואליציוניות. זה התחיל כשגנץ לחץ על בנט שיאפשר לו להיפגש עם אבו־מאזן ברמאללה. הפגישה פתחה את הסכר בצד שמאל של הממשלה, וגם את התיאבון של הראיס שאמר השבוע לנציגי מרצ, אולי בהטרלה, שהוא מנסה לפגוש את לפיד, וישמח שגם איילת שקד תבוא. בהמשך, כשהיועצת המדינית של ראש הממשלה שמרית מאיר שוחחה עם אלוף פיקוד הדרום באישור הרמטכ"ל, גנץ נזף באביב כוכבי שאפשר זאת בלי לעבור דרכו. וכשלשכת ראש הממשלה הודיעה על ההחלטה לשלב את צה"ל במאבק בפשיעה במגזר הערבי, לשכת שר הביטחון הבהירה שאינה מעודכנת ושנציגי הצבא לא נכחו בדיון.
לכל אחת מהתקריות הללו מספקים אנשי גנץ הסבר נקודתי בניסיון להיפטר מתדמית החמוץ שהוצמדה לו אבל לשווא, מה שרק מרגיז אותו יותר. בסביבתו אומרים שהחמוצים הם אנשי בנט, שמאשימים אותו בהסתבכות שלהם במקום לקחת אחריות. בינתיים אפילו בליכוד הפסיקו לתדרך על האפשרות שגנץ יוכתר כראש ממשלה באצבעותיהם. שאר חברי הכנסת של כחול לבן מצאו דרכים להבהיר שלא יבואו אחריו למהלך כזה. אבל אצלו החלום נשאר. אחרי התקציב, הוא עשוי לנסות שוב להגשים אותו.
את החלקים הדרמטיים פחות בנאום בנט היה קשה יותר לשמוע. ההרגל האופוזיציוני לא לאפשר לראש הממשלה להשלים משפט במליאה נגרר גם לתוך כנס החורף. האיבה אותה איבה, אבל הטמפרטורה לוהטת פחות. אפשר לזהות גם קצת הומור מתגנב. החרדים והציונות הדתית, וגם העשירייה הראשונה בליכוד, כבר לא משתתפים במופע שמנוהל בעיקר מהספסלים האחוריים בליכוד, אבל נדמה שמלבד הזעם חסרה לאופוזיציה אסטרטגיה.
כנס החורף נפתח כשהחרם של גוש נתניהו על ועדות הכנסת עדיין לא הוסר רשמית. מרַכז האופוזיציה יריב לוין זועם על החלוקה שאינה מייצגת את כוחן של הסיעות בכנסת, ולכן סבור שאין טעם להשתתף בוועדות. לב המחלוקת הוא המאבק על פער הכוחות בוועדת הכספים לקראת דיוני התקציב. הקואליציה בהובלת זאב אלקין מתעקשת להשאירו על שני חברי כנסת, לוין טוען שממשלת 61 עם רוב דחוק לא יכולה ליהנות מרוב של יותר מאחד. "זה משחק מכור", הוא הסביר בכינוס של ראשי סיעות הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה, וביקש מהם להמתין עוד כמה ימים.
לוין, שבעבר נאבק בהתערבות שיפוטית בעבודת הכנסת, התנגד לפנייתם של כמה מחברי הכנסת לבג"ץ, אבל ההמתתנה שהוא מוביל כעת קשורה להחלטה אפשרית של השופטים שתאלץ את הקואליציה להתקפל, או לפחות תעניק אישור משפטי לתקדים שישמש אותו בעתיד. הוא מקפיד להדגיש באוזני חבריו בכנסת, בקול שנשמע עד היכל בג"ץ בקצה הגבעה: אם יוכשר התקדים שבו הקואליציה יכולה לשנות את הרכב הוועדות באופן לא מייצג, אז כשהגלגל יסתובב הוא יקבע רוב לא פרופורציונלי בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ויקדם בה את כל תוכניותיו לשינוי מערכת המשפט.
לוין קיבל מראשי הסיעות כמה ימי הארכה, אבל מי שמסתובב בוועדות רואה שלפחות בגזרת יהדות התורה החרם קרס: חברי הכנסת של הסיעה המנוסה ביותר בכנסת לא יכולים להשתתף בהצבעות מפני שלא מונו חברים קבועים, אבל הם נוכחים בדיונים ומתכתשים עם חברי הקואליציה בלהט שמתנפץ אל אתרי החדשות המגזריים. מאיר פרוש קרא תהילים על רצפת חדר ועדת החוקה, משה גפני התעמת עם ליברמן בכספים, ויעקב אשר חבט ברפורמת הכשרות של מתן כהנא. בדגל התורה גם ערכו חלוקת גזרות פנימית: גפני על הכספים, אשר על כלכלה, אורי מקלב בוועדת החוקה ויצחק פינדרוס בוועדת הפנים. בכיר במפלגה מתלונן שבאופוזיציה לא ננקט מהלך דומה. אין עבודת מטה, אין חלוקת תחומים, אין מי שממקד, ממפה את הרפורמות ומשגר את הח"כים לתקוע מקלות בגלגלי התקציב באמצעים פרלמנטריים ומשפטיים. אין גם מי שפה ושם גוזר קופונים בסחר־מכר שגרתי עבור צרכים דחופים.
המרד לא מגיע רק משורות הפרלמנטרים החרוצים של הסיעה החרדית האשכנזית. חבר אחר באופוזיציה הגדיר את החרם ״התעקשות חסרת טעם, אי יכולת להפסיד בכבוד״, וטען שהכנסת כולה שבויה במאבק אלקין־לוין.
מעל הקיפאון הפרלמנטרי מרחפת ההערכה וההשלמה גם בצמרת האופוזיציה עם העובדה שתקציב המדינה יעבור. חמישה שבועות נותרו להם כדי לאתר את הח"כ המורד שיתנגד לתקציב ויפיל את הממשלה. אבל בינתיים חברי הקואליציה, שרבים מהם נמצאים בכנסת רק בזכות החוק הנורווגי, נצמדים זה לזה באדיבות נתניהו, שרמז בעצמו על כך שהוא יודע "מה או מי" הדבק שמחזיק את הקואליציה.
גם אם בתרחיש מפתיע תופל הממשלה (בליכוד שוב העלו השבוע את הרעיון להצביע על אריה דרעי כראש הממשלה באי אמון קונסטרוקטיבי, באופן שיאפשר להם ולמשותפת לשתף פעולה) ויוכרזו בחירות, קשה לראות כיצד נתניהו ירכיב ממשלה אחריהן. הרי לנתניהו אין ממשלה אפילו לפי הסקרים המחמיאים לליכוד שפורסמו השבוע, שהקואליציה מאבדת בהם את הרוב שלה (סיעותיה מסתכמות ב־59 מנדטים לפי סקר חדשות 13, וב־54 לפי סקר דיירקט פולס).
בליכוד יש מי שמוביל קמפיין בנושא, הכולל סדרת ציוצים מפתיעה של אלירז שדה, שהיה הפרזנטור של "הליכוד טיוי" והשבוע קרא לנתניהו לפרוש כדי לחזור. בסביבת נתניהו מפנים את האצבע לעבר ניר ברקת – שהסתבך בינתיים בעצמו כשמסמכי פנדורה חשפו שמניותיו אינן מנוהלות בנאמנות עיוורת אלא בידי אחיו – ומציעים בנינוחות בחירות מקדימות. בכל התמודדות בתוך המפלגה ניצחונו של נתניהו מובטח, אבל בארבע הפעמים האחרונות שהתמודד לכנסת לא השיג 61 תומכים. מבחינתו אפשר לנסות בפעם החמישית.
בשבוע שעבר עסקו הטורים הפוליטיים במחלוקת החריפה בין ראש הממשלה לצמרת משרד הבריאות, אבל בקבינט הקורונה שהתכנס אחרי הפסקה של חודש הצדדים תפסו עמדות הפוכות: במקום לתמוך במגבלות התקהלות, בכירי המשרד המליצו דווקא להקל את מגבלות התו הירוק. בנט הציג עמדה שמרנית וביקש לא להקל בינתיים, גם כדי לא לפגוע בתמריץ להתחסן.
שבוע בלבד הפריד בין ההתנגשות הנסערת בין בנט לד"ר שרון אלרעי־פרייס שהגיעה עד במת האו"ם, וכללה תדרוכים עם תרחישים קודרים ודיבור על הצורך לנקוט קו מחמיר, ובין הדממה הדקה שמלווה את דעיכת הגל. בתוך שבוע נרשמה ירידה ניכרת בכל מדדי המגפה, ואחרי שבועות של דשדוש נרשמה צניחה גם בנתון הדרמטי של מספר החולים במצב קשה. בנט, למוד ניסיון ומול מספר הנפטרים הגבוה, נמנע מלחגוג את הכרעת הגל הרביעי. אחרי הסולחה עם בכירי משרד הבריאות, הוא גם לא לועג להם על פניית הפרסה החדה. ובכל זאת, כשראש הממשלה הנחה לפעול לצמצום ואולי גם לביטול הבידודים בבתי הספר בערים הירוקות, חזרו התדרוכים בתקשורת מטעם הפקידים הבכירים. זה ויכוח מקצועי ויש היגיון בשני הצדדים שלו, אבל אחרי תוצאות הסבב הקודם יכולנו לקוות שהפעם לפחות הדיון יתנהל בחדרי חדרים ולא בתקשורת.
