כאילו נגמרו לנו הצרות, נזעקת המדינה סביב אירוע שצריך להפוך לתעודת כבוד בצה"ל, ולא לתעודת עניות: הבוקר (א') דווח כי בניגוד לפקודות, לוחמים מסיירת צנחנים המבצעים פעילות ביטחון שוטף ביהודה ושומרון נרתמו לבציר ענבים בישוב יצהר. מאחורי הסיפור ישנה פעילות חינוכית ויזומה של היחידה, במסגרתה מתנדבים לוחמים לבציר בכרם של אריאל בן שיטרית, לוחם במילואים שנפצע בעת פעילות מבצעית.
נסו רגע אחד לחשוב על הלוחמים במקום אחר – נגיד בדירת קשיש באחד היישובים בישראל. הם סייעו לו לשפץ את דירתו הרעועה, הם צבעו את קירותיה המעופשים, ניקשו את העשבים בגינתו כדי להרחיק מזיקים ובאופן כללי סייעו לאדם שזקוק לעזרה. כמה תהודה הסיפור הזה היה מקבל, אם בכלל? כנראה שזה היה מסתכם בפוסט סוחט לייקים ודמעות, עם אינסוף סימוני לבבות וחיבוקים מבית היוצר של צוקרברג.
אבל הבוקר מזדעזעת המדינה לקול "המחדל" הגדול של לוחמים שנשלחו לפעילות חינוכית, התנדבותית המסייעת לקהילה שעליה הם שומרים, וכל חטאם היה שההתנדבות שלהם בוצעה ביהודה ושומרון ולא בעכו או בנהריה. יש פקודות בצה"ל וביניהן סעיף שמאפשר לכל לובש מדים, מפקד או חייל לפעול על פי ההיגיון. מפקד היחידה, כמו גם קצינת החינוך שאחראים לפעילות המבורכת הזו, לא דמיינו לעצמם שהם יצטרכו להצדיק מעשה כל כך הגיוני.
זה שהחיילים ביצעו פעילות בניגוד לפקודות יכולה גם לגרום לצה"ל להביט על הסיפור מעבר לפקודה היבשה – ובמקרה הזה המטופשת – ולהביע גאווה בלוחמים שלנו. דובר צה"ל הבהיר בתגובתו כי הפעילות אכן הייתה "במסגרת יום חינוך צוותי וההתנדבות בוצעה שלא על פי הפקודות כנדרש, בוצע חידוד נהלים בנושא״ – כלומר להבא חיילים לא יעזו לתת כתף למתיישב, גם לא לוחם במילואים שנפצע מפעילות מבצעית, חלילה.
