שר המודיעין אלעזר שטרן לא הבין למה יש צורך בקיום תהליך מיון ארוך לבחירת יו"ר הסוכנות היהודית. "שיבדקו את הרקורד שלי", אמר בחודשים האחרונים בחדרים סגורים. ואכן, יש לו רקורד מרשים, במיוחד בנושאי דת ומדינה, וגם בהיבט של קשר עם התפוצות. הוא יזם והקים את פרויקט הגיור "נתיב", קידם את קליטת העלייה בצה"ל, חיזק את הקשר של צה"ל עם יהדות התפוצות והקים את תוכנית מחצ"בים המקנה מנהיגות חינוכית, יהודית ודמוקרטית לקצונה הבכירה בשירותי הביטחון השונים. הוא אף יזם והוציא לפועל את פרויקט "עדים במדים".
אלא ששטרן היה ידוע לאורך השנים ככזה עם פתיל קצר, שאומר את אשר על דעתו. בציבור החרדי סולדים ממנו ואפילו בציבור ממנו הוא מגיע – הדתי לאומי – אחוז ניכר אינו מתומכיו, למרות שככל הנראה דעותיו ודעותיהם דומות להפליא.
לאורך השנים נטו אנשי הסוכנות היהודית לקבל את המלצותיהם של ראשי הממשלה הישראליים לדורותיהם, והצביעו, כמעט תמיד, על המועמד שהם הציעו לתפקיד היושב ראש. אלא שלא כל ראשי הסוכנות לדורותיהם זכורים לטוב, בעיקר בעיניים יהודיות בינלאומיות. זה יכול להיות רמת האנגלית, המעורבות, חוסר המעוף או קידום אינטרס כזה על חשבון האחר.
הרפורמים ממש לא רצו את נתן שרנסקי כיו"ר הסוכנות אך התפשרו לבסוף והופתעו לטובה. נציגי הארגון לא רצו את יובל שטייניץ בתפקיד, למרות המלצתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והחליטו על דעת עצמם לבחור ביצחק הרצוג – כמועמד של קונצנזוס מקיר לקיר.
הרצוג הוכיח להם, אולי לראשונה, שהם יכולים לסמוך על דעת עצמם, ועל היכרותם שלהם עם הארגון, כדי לבחור במועמד המתאים. הרצוג ענה על רוב הדרישות, בין השאר העלאת תדמית הארגון, גיוס כספים, קשר עם השטח, חיבור עם כל הזרמים והקבוצות, איש של שלום ושל פיוס.
בוועדה לא ששו לקבל את מועמדותו של שטרן. הם העדיפו ששר החוץ יאיר לפיד וראש הממשלה נפתלי בנט ימליצו על מישהו אחר. אלא שאי אפשר להפיל מועמד שראש ממשלה ממליץ עליו רק על פי תחושות בטן או שמועות על כך שמדובר באדם "נוקשה".
שטרן עשה להם טובה, במידה מסוימת, והכניס גול עצמי – דבר שחסך להם את חוסר הנעימות מול בנט ולפיד, שני אנשים שהם רוצים בטובתם. "אם הוא היה מגיע לשלב הראיונות בשבוע שעבר הוא ככל הנראה היה נופל בכל מקרה". אומר גורם בוועדה. "רמת האנגלית שלו לא גבוהה מספיק, והוא לא היה עונה על השאלות כפי שחברי הוועדה היו מעוניינים לשמוע".
שיטת הבחירה הוכיחה את עצמה. עם כל הכבוד לרקורד הציבורי של כל אדם, יש מקום לתהות על קנקנו, ובעיקר לבחון התאמה לקהל יעד שונה. בריאיון שערכו, יכלו חברי הוועדה לבחון כריזמה, שליטה בתוכן הרלוונטי, רמת השפה, ענייניות וגם יכולת הקשבה.
טוב שבסוכנות היהודית לוקחים את התהליך ברצינות, שכן בתקופה קריטית ורגישה זו, חשוב מאוד למצוא מישהו, או מישהי, שלא רק יחזיקו לארגון את הראש מעל המים, אלא יביאו אותו למקום יציב ובטוח.
