חודש נובמבר מתקרב ואיתו גם התשלום השלישי המלא, ללא התחשבות בדרגה, למעונות. המשמעות היא שמשפחות שזו השנה הראשונה של ילדיהם במעון, משלמות בין 2500-3000 שקל לחודש למרות שאין להם יכולת לעמוד בזה. למה? כי שר האוצר אביגדור ליברמן רוצה לבחון את הקריטריונים ולדאוג להחריג מהם את החרדים. כדי לקדם את מהלך ההחרגה שר האוצר חייב להקפיא את הכול.
למשפחות ששולחות את הילדים למעון אין זמן לחשוב אם ההקלות בתשלומים לחרדים הוגנות או לא, ואין להם זמן לצאת למאבקים חברתיים. קשה, עד בלתי אפשרי, למצוא אמא שעובדת במשרה מלאה בחוץ ובבית ותוכל גם לצאת להפגין או לשבות רעב מול הכנסת. יש להן מאבק חודשי, יומיומי, לסגור מינוס בבנק שנוצר בלי שהם הביאו אותו בחשבון.
משפחות בהן יש אם יחידנית, אין הכנסה סבירה של שני בני הזוג ביחס למספר הילדים, או שהאם סטודנטית במסלול מלא – הן לא משפחות רווחה, ובטח שלא כאלו שמבקשות צדקה. מדובר במשפחות שמתאמצות בכל יום מחדש להשאיר את הראש מעל המים בכוחות עצמן. אלו משפחות שבחרו לרשום את הילדים למעון כדי שתהיה להם מסגרת שלא כפופה לחופשים של משרד החינוך, מסגרת שנפתחת בשבע בבוקר ואחת כזו שמביאה בחשבון את רמת ההכנסה.
בתחילת השנה גם הורים שילדיהם היו בשנה שעברה במעון שילמו מחיר מלא, אבל אז הם התחילו להשמיע את קולם ולעשות רעש אז הוחלט שהם יקבלו את הדרגה שקיבלו בשנה שעברה. אבל הורים שזו השנה הראשונה שלהם במסגרת, מטבע הדברים גם יותר חוששים ולא מנוסים, לא זכו לשום התחשבות והנה, הם באמת לא עושים הרבה רעש למרות שהם סופגים מהלומה כלכלית לא הוגנת ולא זוכים לממש את ההנחות המגיעות להם.
אפשר למצוא פתרונות, לא מדובר באלגוריתם מסובך שידע לחשב כמה הורים חדשים צריכים לשלם, ואפשר לסייג את כולם עד שיהיו תקנות חדשות. אבל אי אפשר בשום פנים ואופן להפקיר אותם ולגרום להם לקריסה כלכלית ונפשית.
