צומת אוהלים הסמוך לבאר־שבע נקרא בעבר צומת נוקדים. תושבים בסביבה תהו מדוע צומת בנגב נושא שם של יישוב באזור יהודה, ובשלב מסוים שונה השם. השבוע, כשהצומת הזה כיכב באתרי החדשות עם תמונות של צעירים בדואים רעולי פנים דוהרים ויורים באוויר, התקבל הרושם כי מדובר בצומת שנמצא למעשה בשטחי יו"ש.
הסרטונים המפחידים שהגיעו השבוע מהרשתות החברתיות היישר לכותרות, הסבו קורת רוח לתושבים רבים בנגב. תמונה אחת שווה אלף מיילים של תושבים ונהגים, המתלוננים שוב ושוב למשטרה ולרשויות על המצב. הסרטונים מצומת אוהלים גרמו לראש הממשלה להנחות את השר לביטחון־הפנים גלעד ארדן להגביר את האכיפה בכבישי הנגב וביישובים הבדואיים. ארדן מצדו הזדרז להגיע לסיור בהול במחוז הדרומי של המשטרה וקיים דיון עם ראשי המחוז והרשויות. בדיון התחייב השר לשורה של צעדים ובהם הקמת תחנת משטרה חדשה ביישוב ערוער, רתימת מאות שוטרי מג"ב לחיזוק האכיפה ביישובי הפזורה, ורישות המרחב במצלמות שיחוברו למוקד המשטרתי.
בזכות הסרטונים זכה גם ח"כ מאיר כהן, ראש עיריית דימונה לשעבר, ליותר הקשבה מצד התקשורת. כהן כבר דיבר בעבר לא פעם על תופעת הנהיגה המופקרת של נהגים בדואים בכבישי הנגב, אבל הסרטונים הם שהביאו אותו לאולפנים. לפני חצי שנה שלח ח"כ כהן לשר ארדן מכתב בנושא וקיבל תשובה שהעניין יטופל, אבל ארדן לא היה מזדרז לנסוע דרומה השבוע ולהצהיר הצהרות מעשיות לולא התמונות הקשות במהדורות.
זה המקום לומר שגם בחברה הבדואית נשמעו השבוע, ועוד קודם לכן, קולות להגברת האכיפה במגזר. ראשי הרשויות קראו לאיסוף הנשק הבלתי חוקי ביישוביהם, וליד קשה של המשטרה נגד עבירות התנועה. גם אזרחים בדואים מהשורה הביעו תקווה שהדיון הציבורי יוביל להגברת המשילות בקרבם. צריך לזכור שהמגזר הבדואי מונה כ־250 אלף אזרחים ישראלים. עשרות צעירים פורעים שצריכים להיענש בחומרה הם עדיין לא סיבה לדבר בהכללה על רבע מיליון איש או לצבוע התפרעות אלימה בכביש בצבעים לאומניים. גם הכותרת הפופולרית של השבוע, "הדרום הפרוע", היא יציאה מפרופורציה. אנחנו לא נמצאים במציאות שמצדיקה לתאר חבל ארץ המהווה 60 אחוז משטח המדינה כ'פרוע'.
אין כאן התחלה של הצדקה להתפרעות של הצעירים הבדואים בכבישים ולירי באוויר, אבל מי שחושב שאפשר לנתק את סוגיית הגברת האכיפה מיתר הסוגיות הקשורות למגזר הבדואי, עושה לעצמו הנחות. התייחסות המדינה למגזר הבדואי צריכה לכלול סט רחב של מקלות וגזרים. לצד אכיפה של חוקי התנועה וחוקי התכנון והבנייה, ולצד טיפול בתופעות האלימות, חייבת לבוא גם הסדרה של סוגיית ההתיישבות. ממשלת ישראל אישרה לפני שנה תוכנית חומש להשקעה במגזר הבדואי בתחומי החינוך, התעסוקה והתשתיות בהיקף של כארבעה מיליארד שקלים. במקביל, בשנה האחרונה יש יותר הריסות של בתים לא חוקיים וגם ירידה בהיקף הבנייה הבלתי־חוקית, אבל הטיפול במגזר הבדואי מוכרח לכלול גם הסדרה של 80 אלף תושבי הפזורה. המדיניות הנוכחית של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים היא לטפל בריכוזים הגדולים של הפזורה, ולהשאיר את המקבצים הקטנים של הפזורה להתייבש ולהתייאש. הגיוני להשקיע בערים ובריכוזים הגדולים, אבל יש מחיר להתעלמות מהריכוזים הקטנים של המגזר. התעלמות של המדינה מיישובים, גם כשהם אינם חוקיים, מעצימה את תחושות ההפקרות וחוסר ההזדהות של התושבים עם המדינה, והתחושות הללו אינן תורמות לשקט בכבישי הנגב.
הפרחים לחיילים
במקביל לעיסוק בהתפרעות בכבישי הנגב, עלתה השבוע לכותרות, ולא בפעם הראשונה, סוגיית מעברו של חיל המודיעין ממרכז הארץ למרכז הנגב. שוב דווח על קולות התנגדות של משרתי הקבע בחיל המודיעין לעבור דרומה, וכי נשקלת אפשרות להזיז את הקריה העתידית ממחלף שוקת לכניסה הצפונית לבאר־שבע, מהלך שיעכב משמעותית את המעבר. ביום שני פרסמו שר הביטחון אביגדור ליברמן והרמטכ"ל גדי איזנקוט הודעה שנועדה להרגיע את השטח, ולפיה הם הכריעו כי קריית המודיעין של צה"ל תוקם במיקומה המתוכנן בצומת שוקת, והמכרז להקמתה יצא לדרך.
לכאורה אין קשר בין מעברו של חיל המודיעין דרומה לסוגיית ההתפרעות בכבישי הנגב, אלא שהמציאות בנגב כבר הוכיחה בעבר שמעבר של בסיסי צה"ל לנגב תורם באופן ישיר לפתרון של מגוון בעיות המטרידות את תושבי הנגב ואינן זוכות להתייחסות מספקת של המדינה. הדוגמה המובהקת לכך היא הסיפור של נאות־חובב. במהלך שנים רבות התלוננו תושבי באר־שבע, רמת־נגב וירוחם על זיהום אוויר ומטרדי ריח ממפעלי המועצה התעשייתית שנקראה אז רמת־חובב.
התלונות זכו להתייחסות משמעותית של מוסדות המדינה רק לאחר שהחלו הדיבורים על הקמת עיר הבה"דים, עיר בסיסי ההדרכה של צה"ל בצומת הנגב, תשעה קילומטרים דרומית לרמת־חובב. מה שלא הצליחו לעשות תושבי הנגב שסבלו מרמת־חובב במשך שלושים שנה, הצליחו לעשות ההורים הלחוצים של החיילים ממרכז הארץ. המחאה הציבורית שהובילו פעילי הסביבה יחד עם הורי המיועדים לשירות בעיר הבה"דים, זירזה את הטיפול בבעיה. רמת־חובב המזהמת הפכה לנאות־חובב הירוקה והסביבתית, לרווחת כל תושבי האזור. הפרחים על השינוי – לצה"ל.
אמנון בן־דהן, עד לא מזמן מנכ"ל מועצת נאות־חובב, כיהן בעבר כממונה על תחום איכות הסביבה בצוות שהכין את תוכנית 'דרומה', התוכנית הלאומית האסטרטגית לפיתוח הנגב. כדי להרגיע את אנשי משרד ראש הממשלה ולשכנע אותם שאפשר להקים את קריית ההדרכה בצומת הנגב, הוא הציע להציב במקום תחנת ניטור. מאז שהוצבה התחנה לא נמדדה בה אפילו חריגה אחת שמעידה על זיהום אוויר. בן־דהן סיפר לי בעבר שבעקבות המהפכה שעברה רמת־חובב פנה אליו צבי פורר, שכיהן אז כמנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה בחיפה, ושאל אותו אם יש אפשרות להעביר שני מחנות צה"ל למפרץ חיפה כדי לפתור גם שם את בעיית זיהום האוויר.
באותה מידה, יש סיבה טובה לצפות שמעברם של מאות אנשי קבע לשירות בנגב יזרז את המדינה בכל הנוגע לטיפול בסוגיה הבדואית. קריית המודיעין החדשה עומדת לקום במשולש היישובים באר־שבע, עומר ולהבים, אבל מי שיגיע לשטח המיועד ויסתכל סביב, יוכל להבחין מיד במשולש יישובים נוסף מסביב לקריה המתוכננת – הישובים הבדואיים חורה, לקיה ואום־בטין. אום־בטין, יישוב שהוכר על ידי הממשלה בשנת 2005, עדיין לא מחובר לחשמל. כשקציני מודיעין בכירים יראו מקרוב את העליבות בפזורה הבדואית ויחלקו את אותם כבישים יחד עם הצעירים הבדואים, יש סיכוי טוב שהסוגיה הבדואית תדובר יותר וכך גם תגיע לשולחנם של הדרגים הגבוהים, בלי שתזדקק לסרטונים כמו אלו שצולמו השבוע.
