בעוד העולם נערך לפסגת האקלים העולמית בגלזגו שעתיד להתקיים בעוד שבועיים, על הסכמי אברהם לשמש דוגמה חיובית לשיתוף פעולה אזורי לפיתוח בר-קיימא לאוכלוסיית העולם, כל עוד הדבר אפשרי.
אולם במקום להציב את המזרח התיכון כמקור אור ואופטימיות בקרב אומות העולם על ידי תמרון משק האנרגיה למקורות מתחדשים, נרקמות עסקות נפט וגז חדשות ומסוכנות. המסוכנת מבין העסקאות, שכבר החלה לפעול, היא ההסכם עם החברה הישראלית "קו צינור אירופה-אסיה" (קצא"א) לשינוע נפט אמירתי דרך נמל אילת, לספינות עוגנות באשקלון, ומשם למדינות בדרום אירופה. התוכנית רוויית הבעיות והסכנות, אינה מתכנסת עם הקונצנזוס הבינלאומי הגובר שיש להפחית ולבסוף לחדול את השימוש בדלקי מאובנים, והיא נתקלת בביקורת ציבורית חסרת תקדים בקרב פעילים בארץ.
קצא"א אשמה בדליפות הנפט החמורות ביותר שאירעו עד היום בשטחי המדינה. הצינור המשתרע מנמל אילת בים סוף ועד הים התיכון באשקלון בלוי ושחוק. הוא לא ערוך לגידול הדרמטי בתנועת מכליות נפט המשנעות מיליוני טונות של נפט גולמי, גידול שיהפוך את נמל אילת ליעד אסטרטגי החשוף לחסדיהם של מלטי"ם איראניים וטילים של חמאס ודעאש.
הסכנה הניצבת בפני שוניות האלמוגים השבריריות היא כמו פצצה מתקתקת. אלמוגים אלו מספקים בית גידול למערכת אקולוגית ייחודית הנחשבת שונית האלמוגים החשובה בעולם בזכות חוסן הישרדותי בפני הנשקים שמציב משבר האקלים. ניתן לשבט אלמוגים אלה בניסיון לאכלס מחדש שוניות גוססות במקומות שונים בעולם, אך הם לא יהיו חסינים בפני זיהומי נפט. כל דליפה קטנה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. בנוסף, דליפת נפט עלולה לגרום לסגירת מתקני התפלה, לסכן את תושבי האזור ולמוטט כלכלית הערים אילת ועקבה, המסתמכות על תיירות לפרנסתן.
עלינו לחגוג את העובדה שאחד מיערות הגשם התת ימיים האחרונים בעולם נמצאים במים המשותפים של ישראל, ירדן, מצרים וערב הסעודית ועלינו למנף עובדה זו במאמץ משותף להכין את אזורנו לעתיד של משבר אקלימי חמור. שיתופי פעולה מעין אלה יניעו את השלום עבור בני כל הארצות והעמים סביב ים סוף.
הדו"ח האחרון שפורסם באוגוסט על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) מטעם האו"ם מהווה קריאת השכמה. משבר האקלים הוא אבטיפוס למצב של "אלימות איטית" – ביטוי שהוטבע על ידי החוקר רוב ניקסון – "אלימות של הרס דחוי הפזורה על פני זמן ומרחב… שאינה זוכה לייצוג הולם במה שנוגע לתכנון אסטרטגי ובזיכרון האנושי". המזרח התיכון ניצב בפני אתגרים כבירים כתוצאה משינויי האקלים והדרך היחידה לגבור אותם בהצלחה, תלויה בשיתוף פעולה אזורי.
אחד הסעיפים שלא זוכים לתשומת לב ציבורית רבה בהסכמי אברהם, הוא סעיף השמירה על הסביבה שבה נכתב "(שני הצדדים)… מכירים בחשיבות ההגנה, השימור ושיפור הסביבה, ויקדמו חדשנות סביבתית למען פיתוח בר קיימא של האזור ומעבר לו".
ברוח זו, אנו מציעים לשתי המדינות לחבר את האזור בקו מתח עליון בזרם ישיר (High Voltage Direct Current- HVDC) המזרים אנרגיה סולארית, וזאת במקום הרחבת הקידוח הימי של גז ונפט, ושינועו דרך נתיב המערכות האקולוגיות היקרות לנו כל כך. הקמת קו מתח בעל יכולת ייצוא של עשרות אלפי מגה-וואטים סולאריים למדינות האזור יתרמו לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, יורידו את תעריפי החשמל, יתרמו לפיתוח בר קיימא של ישראל, לבנון, הרשות הפלסטינית, מדינות המפרץ ובהינתן רצון הפוליטי, גם אירופה.
איחוד האמירויות כבר הפגינו את יכולתם ואת האינטרס שלהם לגוון במקורות האנרגיה שלהם כאשר השקיעו בפרויקטים הסולאריים החלוציים "מַצְדר" ו"שַמְס", וכאשר החליטו לכונן בשטחיהם את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות. התערוכה העולמית לטכנולוגיות מדבריות שהתקיימה בדובאי לפני שבועיים מהווה כשלעצמו איתות אודות מחויבותה לקדמה וקיימות.
פיתוח של HVDC המונע באנרגיה סולארית יסמן התקדמות מכריעה ליצירת מערכות אנרגיה שישתרעו לאורך אלפי קילומטרים, מפני שבניגוד לקוי רשת הפועלים בזרם חילופין (AC), קו HVDC לא מאבד אנרגיה כאשר הוא משונע לאורך מרחק רב.
סין מצויה כעת בשלבים מתקדמים של הקמת קו ה-HVDC הארוך ביותר בעולם המשתרע לאורך כמעט 3000 קילומטרים, ארוך יותר מהטווח בין ישראל לנקודה המרוחקת ביותר, עומאן. שיתוף פעולה להקמת קו HVDC המונע על ידי אנרגיה סולארית, במקביל להגדלה משמעותית של כושר הייצור הסולארי בארץ ובאזור, ישחררו את פוטנציאל האנרגיה של המזרח התיכון ויעמידו את מדינת ישראל בחזית העולמית של התמודדות עם משבר האקלים. ישראל כבר נהנית מכך שחבל אילת-אילות הוכתר האזור הראשון בעולם הצורך 100 אחוזים של אנרגיה מתחדשת לאורך שעות היום.
האינטרס של שתי המדינות החתומות על ההסכם ושל האזור כולו הוא להחליף את עסקת קצא"א המסוכנת בתוכנית אזורית להקמת רשת HVDC. הדבר יסייע בעדנו לקדם את המטרות שהוצבו בהסכמי פריז ואת חזונם של הסכמי אברהם "לאמץ מציאות מזרח תיכונית שבה חיים מוסלמים, יהודים נוצרים ועמים מכל הדתות, זרמים, אמונות ולאומים ועל פיה הם מחויבים זה לזה באווירה של דו קיום, הבנה וכבוד הדדי".
מאיה ג'ייקובס היא מנכ"לית עמותת צלול, יוסף אברמוביץ הוא נשיא חברת גיגה-וואט גלובאל העוסקת בפיתוח שווקים סולאריים באפריקה
