כאשר קראתי את דבריו האחרונים של הרב שלמה אבינר בהם הוא קורא לנשים לא להתגייס לצבא, דמיינתי עד כמה דברים מסוג זה מעצימים את הבלבול הגדול בו מצויות, ממילא, אותן מאות רבות של שמיניסטיות דתיות, המחפשות בימים אלה את מקומן בשנה הבאה. אל מול ההיצע הגדול לכאורה – מדרשות, מכינות דתיות, מכינות מעורבות, שנת שירות, שירות לאומי, שירות צבאי ועוד, נדרשות הן לבחון את המעלות ונקודות האור לצד החסרונות והאתגרים של כל מסלול בו תבחרנה. ברקע מוצפים כל העת אל השיח הציבורי כתבות, טורים, ראיונות, סרטונים ופוסטים למכביר, של מי שבטוחים שדרכם היא דרך המלך האחת והיחידה, תוך השמצת ודחיית כל אפשרות או מחשבה אחרת.
לפעמים נדמה כי גם שכחנו את דרכנו, מה עיקר ומה טפל. וזו אולי הסיבה המרכזית אשר בגללה הוקמו לפני למעלה משני עשורים המדרשות – הרצון לחזק את בסיס האמונה, הערכים והחיבור התורני האמיתי של כל נערה, על מנת לחזק אותה בבחירתה ובדרכה בהמשך, תהא אשר תהא. מי שמחוברת לתורה מחוברת גם למוסר, ערכים, עם ישראל, רעיונות עמוקים, ישוב הדעת ויש פחות סיכוי שתשקע בהמשך במרדף אחרי הצלחות רגעיות וכיבודים חיצוניים.
מה כלול בתורה? הרבה דברים יפים וחשובים, אך קודם כל תורה שבעל-פה, קרי – הלכה, חז"ל וראשונים. אלה מובילים להתחברות אמיתית ובעלת ענווה לשרשרת הדורות של חכמי ישראל, לצד בניית היראה הקודמת לחכמה, יראת שמיים, עבודת ה' מתוך התלהבות.
מתכוונת להתגייס לצבא? אדרבה, בשמחה. אך לפני כן עלייך לבסס את עולמך הרוחני. אם אינך מסתפקת בלהיות "דתי סוציולוגי" עלייך לדעת כי ההכנה העיקרית לצבא איננה בידע או באימוני כושר, אלא בבניית השקפת עולם של תורה. הטענות והביקורות הנשמעות היום כנגד תורת ישראל, בצדק ובעיקר שלא בצדק, מחייבות מענה רציני ובעיקר ביטחון עצמי של אותה צעירה, כך שתהיה מושרשת בעולם הדתי ותדע שגם לשאלות עליהן אין לה עדיין תשובה, אין זה אומר כי אין תשובה, ודבר ה' יקום לעולם.
בניגוד לנטען לעיתים, המדרשות אינן ממליצות תמיד להתגייס לצבא ובוודאי שלא לכל תפקיד (בעיקר במקומות שיש פגיעה קשה בערך העליון של צניעות בין המינים), אך מי שמבקר בצבא יודע כמה קידוש ה' עושות תלמידות המדרשה, הן במסירות לביטחון המדינה והן במסירות לדבר ד', בלימוד תורה בזמנן הפנוי, בלבושן, ובעיקר – לא מוותרות על עולמן הרוחני והערכי ולא מיישרות קו עם האווירה התרבותית המאתגרת שלא פעם רוחשת סביבן. לשם כך צריך (לפחות) שנה של שקיעה בתורה ובאווירה של תורה.
מתכוונת ללכת לשירות לאומי? מצוין. רק זכרי שהאתגרים הרוחניים שם לעיתים לא פחות גדולים מאשר בצבא. המערכת התורנית המלווה את בנות השירות שלא למדו במדרשה עדיין לא תמיד מספקת לצערנו. במדרשה יש תמיד לאן לחזור ומאיפה לקבל כוח גם במהלך השירות. בכלל, המקום והאופן בו מעבירות בוגרות תיכון את השנה המעצבת שאחרי התיכון ישפיעו רבות על סגנון החברות והשיח שילוו אותן בשנים הקריטיות של היציאה לחיים, ולא פעם על מעגל החברות שיישאר איתן לשנים ארוכות גם לאחר מכן.
"אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַּעְיָן", כתב לפני 123 שנים ח.נ ביאליק, שידע משהו על חיבור בין דתיים לחילוניים וערכים לאומיים, "מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ [..] תַּעֲצוּמוֹת נָפֶש […], תַּנְחוּמוֹת אֵל, בִּטָּחוֹן, עָצְמָה, אֹרֶךְ רוּחַ, וְכֹחַ בַּרְזֶל לָשֵׂאת יַד כָּל-עָמָל, שֶׁכֶם–אֶל-בֵּית הַמִּדְרָשׁ סוּר, הַיָּשָׁן וְהַנּוֹשָׁן".
בית המדרש "הישן והנושן" הוא כאמור הבסיס להכול, ועליו נוספו עם השנים אמונה, תנ"ך, חסידות, סדנאות יצירה ועוד. בדורנו גם נשים נקראות להכיר מקרוב את ספרי ההלכה והמחשבה האדירים של דורונו ודורות קודמים, על מנת "לעמוד על רגליהן" בעצמן, להרגיש בנות בית בתורה, לחדש וליצור ולבחור את מסלול חייהן בצורה השלמה ביותר. לשם כך דרוש זמן, דרושה סבלנות, ודרושה התמדה ואינטנסיביות לימודית.
מהפכת לימוד התורה לנשים בדורנו, אותה התחילו החפץ חיים ושרה שנירר ב'בית יעקב', המשיך הרב צבי יהודה קוק בהדגישו: "השווה הקב"ה אישה לאיש בכל הדינים שבתורה!", והרחיבו מאד תלמידי הרב סולוביצ'יק שעלו לארץ, ובראשם הרב שלמה ריסקין ברשת אור תורה סטון וטובים רבים נוספים, לא תהיה מהפכה שלימה אם לא תלווה אליה גם עוצמה רוחנית של יראת שמיים, מסירות להלכה והעמקה בתורה.
הכותב הוא מראשי מדרשת או"ת לינדנבאום-לוד מבית רשת מוסדות אור תורה סטון
