התוכנית שאושרה אמש (א') בממשלה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, כוללת את כל מה שבמשטרה אמרו שחסר עד היום. ציוד חדשני, תקציב שמן, תוספת תקנים לכוח אדם ואף מיזם מצלמות במעגל סגור בכל רחבי עכו ולוד.
כמעט כל דרישה של משטרת ישראל וגופי האכיפה הנוספים התקבלה במאור בפנים. באגף הזה, בקרוב, לא יהיו עוד תירוצים. ולמרות זאת, ההצלחה של התוכנית עדיין לא מובטחת.
לא מספיק לשפוך כסף ולקנות המון ציוד. יש צורך ממשי בשינוי תפיסה, חתירה לניצחון ולא לחשוש גם מהבערת השטח במקרה הצורך. התפיסה המשטרתית של התמכרות לשקט גם במחיר של הימנעות מפעולות הכרחיות, היא זו שהביאה לעולם את חוסר המשילות בערים הערביות, תפוצת הנשק שיצאה משליטה, התבססות גופי הפשיעה ותרבות של רמיסת החוק בכל ההיבטים.
ובסוף הליך האכיפה, כשמגיע השלב המשפטי, גם שם יש צורך בשינוי משמעותי. בדיקה שנערכה בתאגיד כאן מגלה כי על אף החקיקה שמאפשרת להטיל עונש של עד עשר שנות מאסר על החזקת נשק לא חוקי – מתחם הענישה נע בין שישה חודשי עבודות שירות ל-18 חודשי מאסר בלבד.
אמש, במענה לשאלת מקור ראשון, אמר השר לביטחון הפנים עמר בר-לב כי הוא קשוב לקולות מתוך המשטרה הטוענים שפסקי הדין המקלים, וכן עמדת מערכת המשפט הסלחנית כלפי נושאי הנשק והעבריינים בחברה הערבית – פוגעת בהרתעה וברצון של השוטרים בשטח לעשות הכול כדי ללכוד עבריינים ולהחרים את נשקם.
"לא מספיק רק שעוצרים וחוקרים חשודים, אם בסוף הם משתחררים תוך כמה ימים, וגם אם לא משתחררים מיד אז יוצאים בעונש קל", אמר בר-לב והוסיף, "זה לא בתחום המשרד לביטחון הפנים אבל בהחלט יש צורך בעונש מינימום, בעונשים קשוחים יותר שיהיו חלק משרשרת של פעולות של מעצר, חקירה, כתב אישום וענישה משמעותית".
