אירוע ה"ספייס" אמש (ב') בהשתתפות בנימין נתניהו היה הגדול ביותר בישראל מאז טוויטר פתחה את האפשרות לקיים חדרי שיחה ביישומון. כ-3,000 איש השתתפו בשיחה עם ראש האופוזיציה, שאלו שאלות והחמיאו מחמאות. נתניהו עצמו, שניכר שנהנה מהרגע, ניצל את הבמה היטב.
יותר מכל, השיחה הוכיחה שגם בגיל 72, נתניהו לא מפסיק להמציא את עצמו מחדש. לפחות ברמה התקשורתית. עוד בשנות התשעים, הקו התקשורתי של נתניהו היה ברור: לעקוף את כלי התקשורת ולדבר אל הציבור ישירות. בלי עריכה, שאלות, או עימות עם מי שאינו מעוניין להתעמת איתו.
זה החל בכנסים המוניים ועצרות, ועם הגעת הרשתות החברתיות לעולם, נתניהו הלך עליהן בכל הכוח. פייסבוק, טוויטר – בתקופת הבחירות גם נפתח חשבון טיקטוק – אבל הספייס היה אירוע משמעותי יותר מכולם.
ראשית, בשל מעגלי ההשפעה: לא רק על אלפי מאזינים שנכנסו לשיחה, אלא השיח שנוצר סביבה. כמעט כל משפט צוטט ברחבי טוויטר, יצר דיון בעד ונגד, תומכים ומתנגדים.
שנית, התוכן: נתניהו כמו נתניהו דילג בין סיפורים אישיים על הילדות בירושלים, לציטוטים מאבא של שרה, שמואל בן ארצי, לגיחוכים על הממשלה החדשה, לתוכניות לעתיד, לחוויות מפגישות עם מנהיגים בעולם וההבטחה כי עוד ישוב.
הצד השלישי הוא הקשר עם תומכים: בזה אחר זה פתחו מיקרופון פעילי ליכוד, חלק רצו להעלות שאלה, אחרים רצו להביע דעה או לזרוק הערה, ונתניהו ניצל את ההזדמנות לשאול כל אחד על עצמו, על משפחתו, על מקום מגוריו ועוד.
בימים בהם כל אמירה הופכת לסערה, פוליטיקאים יוצאים מגדרם לחולל את הגימיק שיביא אותם להיכנס למבזק חדשות. ונתניהו בפעולה פשוטה של לחיצה על כפתור הפותח שיחה השתלט, שוב, על השיח בבמה שבעיניו היא הזירה החשובה מכולם – הרשתות החברתיות.
גם אם לא ישוב לראשות הממשלה, כמה שינסו מתנגדיו להתעלם מהרעש שהוא מייצר – אתמול הוכיח נתניהו שברמה התקשורתית הוא רלוונטי יותר מאי פעם.
