בימים האחרונים התבשרנו בארבע בשורות טובות שקשורות לחיים בנגב ולצמצום פערים בינו ובין המרכז. הבשורה הראשונה הגיעה מאגף המודיעין בצה"ל. לפני שלושה חודשים כתבתי כאן על חסם גיאוגרפי הניצב בדרכם של צעירים בפריפריה בדרכם להשתלבות ביחידות מודיעין כמו 8200. כל תהליכי המיון ליחידות הללו התקיימו עד היום במרכז הארץ בשעת בוקר מוקדמת. הדרישה להתייצב מעל שש פעמים בשעה 8:00 בבוקר בתל־אביב, הוסיפה חסם מיותר על חסמים חינוכיים ותרבותיים הגורמים לכך שהפריפריה אינה מיוצגת כראוי ביחידות המודיעין.
ביום ראשון הודיעו בצה"ל שאגף המודיעין, בשיתוף אגף כוח האדם, החל בתהליך המאפשר לבצע את תהליך המיון למרבית יחידות האגף בשלוחות ייעודיות בצפון ובדרום. כבר בחודש הקרוב יתבצע המיון בשלושה מרכזים ברחבי הארץ: חיפה, באר־שבע וטבריה, במטרה לאפשר למועמדים מהפריפריה להיבחן בשעה נוחה, סמוך לבית, ללא צורך בנסיעה ממושכת, ובתנאים זהים לאלו שגרים במרכז.
שדה תעופה יוכל להיות מנוף אדיר לתעסוקה ולתיירות בדרום. ההערכות מדברות על אלפי משרות ישירות, ועל עוד עשרות אלפי מקומות עבודה במעגלים רחבים
אבל זה לא הכול. ב־8200 החלו לאחרונה במהלך של כניסת היחידה לערים בפריפריה. במסגרת הפרויקט, חיילים ביחידה יגיעו לתיכונים באותן ערים לשעות תגבור ולמפגש עם תלמידים. אחד החסמים של תלמידים בפריפריה בדרכם ליחידות עילית בתחום הטכנולוגי, הוא חוסר היכרות מקרוב עם חיילים שמשרתים ביחידות הללו. המטרה של הפרויקט היא לחשוף את התלמידים לפעילות היחידה, כדי לעודד אותם לגשת להליכי המיון. גם הנגשת תהליכי המיון וגם הגברת החשיפה הן צעדים חשובים בדרך לשוויון הזדמנויות, שיאפשר ליותר צעירים להגיע ליחידות המהוות כרטיס כניסה לעולם ההייטק ולהתבססות כלכלית.
הבשורה השנייה הגיעה מהמועצה להשכלה גבוהה, שאישרה לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב להגיש בקשה לפתיחת מסלול לתואר בריפוי בעיסוק. המציאות כרגע היא שבכל אזור הדרום אין מסלול כזה, עניין שמשליך ישירות על מספר העוסקים בתחום. שיעור המטפלים הפרא־רפואיים בדרום נמוך מאוד לעומת שיעור המטפלים באזורים אחרים. רק 6% מבעלוֹת הרישיונות לריפוי בעיסוק בארץ (מעל 90% במקצוע הן נשים) עובדות בנגב, לעומת 20% בצפון ו־40% במרכז. התוצאה היא המתנה של חודשים ארוכים לכל תור.
שניים מתוך שלושת ילדיה של עדי רודריגז ברנע מהיישוב עומר סובלים מאוטיזם. הם זכאים לקבל טיפולים פרא־רפואיים בקהילה, אבל לקופת חולים כללית אין תורים להציע. לקלינאית תקשורת או למרפאה בעיסוק צריכים לחכות לפחות שמונה חודשים, וגם במגזר הפרטי נדרשת המתנה של קרוב לשנה. רודריגז ברנע מכהנת כיו"ר עמותת "חברים בנגב – הורים למען ילדים עם אוטיזם", שפועלת לשינוי המציאות הקשה. לאחר מאמצים משותפים של העמותה, אוניברסיטת בן־גוריון ושירותי בריאות כללית הושג השבוע אישור מיוחד של המל"ג לפתוח מחלקה לריפוי בעיסוק בבן־גוריון, אף שהמחלקה לא הופיעה בתוכנית החומש של האוניברסיטה. כעת השאיפה של הורי הילדים היא שבחודשים הקרובים יושגו התקציבים הנדרשים כדי שבשנת הלימודים הבאה תיפתח המחלקה.
בתחום קלינאות התקשורת נפתחה לפני שלוש שנים תוכנית ראשונה בדרום, במכללת אחווה הסמוכה לקריית־מלאכי, ובוגרים ראשונים אמורים לסיים את לימודיהם בעוד כחצי שנה. אחד הממתינים הוא ראש עיריית דימונה בני ביטון, שבשלוש השנים האחרונות מעניק מלגת לימודים למספר סטודנטים בתוכנית בתמורה להתחייבותם לעבוד שנתיים בדימונה. היוזמה היפה של ביטון תביא מעט רווחה להורים כמו אביתר תורג'מן, אב לילד עם אוטיזם בדימונה, שהמתין לתור אצל קלינאית תקשורת במשך למעלה משנה.
חוזרים למסלול
הבשורה השלישית הגיעה מהממשלה, שביום ראשון ביטלה החלטת ממשלה קודמת על הקמת נמל התעופה הבא של ישראל בעמק יזרעאל. כתבתי כאן בעבר על התנגדותם של תושבי עמק יזרעאל להקמת שדה תעופה אזרחי בבסיס חיל האוויר ברמת־דוד, מחשש לפגיעה בחיים האזרחיים והחקלאיים באזור. לצידם נאבקו גם ראשי הרשויות בנגב, שבמשך שבע שנים קוראים לממשלה להקים את נמל התעופה הבא בסמוך לבסיס חיל האוויר בנבטים. שדה תעופה בסדר גודל של נתב"ג יוכל להיות מנוף אדיר להתיישבות, לכלכלה, לתעסוקה ולתיירות בדרום הארץ. ההערכות מדברות על אלפי משרות ישירות ששדה תעופה כזה יספק, ועל עוד עשרות אלפי מקומות עבודה במעגלים רחבים.
המתנגדים לאופציה הדרומית הם אנשי משרד הביטחון, שמנופפים בטענת אנשי חיל האוויר שלפיהן הקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים תפגע בפעילות החיל באזור. במועצת הנגב דוחים את הטענות ומצביעים על שדות תעופה משולבים שפועלים בשלום במקומות אחרים בעולם. הם גם מזכירים שהתב"ע (תוכנית בניין עיר) החוקית של נבטים יועדה מלכתחילה עבור פעילות צבאית ואזרחית. כחיזוק לעמדתם הם גייסו חוות דעת של מפקדי חיל האוויר לשעבר הרצל בודינגר, אליעזר שקדי ויעקב טרנר, התומכים גם הם בחלופת נבטים. כעת החליטה הממשלה להקים צוות היגוי בראשות שרת התחבורה מרב מיכאלי, שאמור להחליט על מיקום מומלץ לשדה תעופה חדש בתוך כתשעה חודשים. במועצת הנגב שמחו השבוע על ביטול חלופת עמק יזרעאל, אך גם הם יודעים שהוא עדיין לא מבטיח שחלופת נבטים תתקבל.
הבשורה הרביעית קשורה גם היא לתחום התחבורה. לפני שלושה שבועות סיפרתי כאן על מאבקם של תושבי הנגב המערבי נגד הכוונה לפגיעה נוספת ברכבות הישירות שלהם למרכז. רכבת ישראל תכננה לפצל בקרוב את כל הנסיעות בקו הרכבת לשדרות, נתיבות ואופקים, ולדרוש מהנוסעים לעבור בתחנת אשקלון מרכבת בקו דיזל לרכבת בקו חשמלי, וכך להוסיף לפחות עשר דקות של נסיעה. הזכרתי שבשנים האחרונות דרכם של הנוסעים בקו כבר התארכה משמעותית בגלל תוספת תחנות ביניים, ובנוסף בוטלו רכבות הלילה בקו, ובסופי השבוע. בעקבות המאבק הודיעו לפני מספר ימים במשרד התחבורה שנמצא המתווה שיאפשר את המשך פעילות הקו ללא החלפת רכבת באשקלון, גם במהלך תקופת המעבר בין דיזל לחשמל. רכבת ללא החלפה תופעל בקו בתדירות של אחת לשעה. בנוסף, ללא קשר למאבק, יוחזרו רכבות הלילה וסופי השבוע. דרישה של הנוסעים שלא התקבלה עדיין היא החזרת הרכבות המהירות לנגב בשעות העומס, המדלגות על חלק מהתחנות כפי שהיה בעבר. הבשורה החדשה של משרד התחבורה עדיין לא מחזירה את רכבת הנגב לימיה הטובים, אבל כמו הבשורות האחרות השבוע היא התחלה טובה של צמצום פערים.
