יותר משלוש שנים מדינת ישראל מתנהלת בלי תקציב מסודר, ולמציאות הזו יש השלכות שליליות על כלל המשק. המצב הזה שבו משרדי הממשלה, שלוחותיהם, ובעקבותיהם אלפי "קבלני המשנה" שלהם מתנהלים מהיד לפה – לא עושה טוב לנו האזרחים. לפיכך, הדיווח שלפיו כבר בשבוע הבא תחל ההצבעה על אישור התקציב לשנים 2021־2022, אחרי שבשבועות האחרונים הוא עבר שלל דיונים בוועדות הכנסת, הוא בשורה כלכלית חיובית.
אלא שפרטי התקציב, ובעיקר חוק ההסדרים הנלווה לו וכולל שלל מהלכים ורפורמות שישפיעו על כלכלת ישראל, לא בהכרח מבשרים טוב לכיס שלנו. למען האמת, חוק ההסדרים הנוכחי לא שונה מאוד במהותו מחוקי הסדרים קודמים שעברו פה. מבלי להיכנס לרשימה הארוכה של פרטי הרפורמות בחוק הנוכחי, אפשר לומר בגדול שחלק מהרפורמות צפויות לחסוך לנו לא מעט (פתיחת השוק לייבוא, למשל), חלק אחר יגרום לנו לשלם הרבה יותר (כמו מס על כלים חד־פעמיים ועל משקאות ממותקים, העלאת מחירי החניה בערים).
סעיפים שהיו אמורים להיכלל בחוק ההסדרים ולייצר, למשל, קצת יותר שוויון במיסוי, הוצאו מהחוק. חלק מהסעיפים קוצצו או שונו. הוצאות תקציביות גדולות שאינן כלולות בחוק ההסדרים, כגון תוספת הפנסיה לפורשי מערכת הביטחון, גם הן יעלו לנו עוד מיליארדי שקלים, כמו גם מיליארדים יחולקו לח"כים בגלל "צרכים קואליציוניים". לעומתם, מהלכים משמעותיים לחיזוק התחבורה הציבורית ולהרחבתה לא נעשו.
יש שיאמרו שהחסרונות עולים על היתרונות, יש שיטענו ההפך. אבל צריך להיות קצת מנותקים כדי לומר שיש כאן דרמה אמיתית. מוזר היה אפוא לראות השבוע חלק מהפרשנים בעיתונות הכלכלית יוצאים מגדרם בסופרלטיבים על התקציב הזה. "זה היה שבוע שיירשם בספרי ההיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל", כתב אחד מהם, והשווה את התקציב המסתמן ל"תוכנית הייצוב ב־1985 ששינתה את פני המשק לצמיתות". ואיך אפשר בלי להזכיר כמובן את נתניהו, ש"בזבז 12 שנים" בלי לעשות כלום חוץ מ"לשסות קבוצה אחת באחרת". ובכן, מוטב להיצמד למציאות ולא להיות דרמטיים יתר על המידה. תקציב שישנה את פני המשק לצמיתות? ממש אל תפתחו ציפיות.
זכאות שעולה ביוקר
אחד הסעיפים בחוק ההסדרים שיעלה בקרוב להצבעה בכנסת, עוסק במשכנתאות המסובסדות של משרד השיכון. באמצעות המשרד, מדינת ישראל מעניקה "הלוואות זכאות" לחסרי דיור. מדובר בהלוואה בריבית "מסובסדת", עד לסכום של כ־160 אלף שקל, שניתנת בהתאם לניקוד הנקבע על פי קריטריונים שונים כגון שנות נישואים, מספר אחים וילדים, שירות צבאי או לאומי וכדומה.
נראה שבאוצר קצת מנותקים מהנעשה בשוק הדיור. בקצב עליית המחירים המסחרר שאנחנו חווים, דירה שעולה שני מיליון שקלים היא ממש לא דירת יוקרה
באוצר מעוניינים לתקן את החוק ולהעלות את רף הזכאות, כך שאלו המעוניינים בה יידרשו להשיג ניקוד מינימלי של 2,000 נקודות (במקום 599 כיום). עוד דורשים שם שהזכאות תהיה מותנית בכך שמחיר הדירה שבגינה ניתנת ההלוואה, לא יעלה על שני מיליון שקלים (כיום אין הגבלה).
לפני שנתייחס לדרישת האוצר, בואו נדבר על הלוואת הזכאות, שנראה כי לא כולם מודעים לה. מדובר על משכנתא צמודת מדד בריבית של חצי אחוז פחות מהריבית הממוצעת שהבנקים גובים על הלוואות צמודות מדד (בכל מקרה לא יותר מ־3% ריבית). במהלך השנים האחרונות מדובר היה בהצעה אטרקטיבית, אך במציאות שבה ככלל רמת הריבית על המשכנתאות נמוכה במיוחד כפי שקורה היום, וכן בהתחשב בקצב האינפלציה הנוכחי, מסלול צמוד מדד כמו זה של הלוואת הזכאות עלול לא להיות אטרקטיבי במיוחד.
ובכל זאת, ניצול האפשרות הזו שווה בחינה, כשברקע ההערכות הן שהאינפלציה הנוכחית היא זמנית. הריבית היא כמובן גורם מכריע בבחינת כדאיות ההלוואה, אך יש עוד סיבה לאטרקטיביות של הלוואת הזכאות, והיא שיש לה יתרונות נוספים. בהלוואה כזו ניתן לבצע פירעון מוקדם בכל עת, ללא קנסות. יש אפשרות לבצע שמאות במחיר מופחת בעת נטילת המשכנתא, והריבית המוזלת בהלוואה הזו ניתנת גם לתקופה ארוכה של עד 30 שנה. בקיצור, במקרים מסוימים ובעת הנכונה, הנתח הזה מתוך הלוואת המשכנתא עשוי לחסוך אלפי ואולי עשרות אלפי שקלים לאורך השנים.
ואמנם בשטח, הבנקים, שבאמצעותם ניתנת הלוואת הזכאות (מכספי המדינה), לא מנגישים אותה ללווים. האינטרס שלהם הוא הפוך – עדיף שהלקוח ייקח הלוואה מהם וישלם להם ריבית, ולא מכספי המדינה. ובכל זאת, ב־2020 נטלו כ־12 אלף זכאים משכנתא באמצעות משרד השיכון, בהיקף כולל של 1.7 מיליארד שקל.
אז מה בעצם רוצה משרד האוצר? לטענת אנשי האוצר, הרעיון בהגבלת מחיר הדירה שבגינה ניתנת זכאות הוא לעזור לשכבות החלשות ולא לאלו שרוכשים דירות יקרות יותר. בנוסף לכך, המגבלות על ההלוואה הזו יביאו לדבריהם לחיסכון של כ־20 מיליון שקל בהוצאה התקציבית.
נראה שבאוצר קצת מנותקים מהנעשה במחירי הדיור בארץ, וחבל. בקצב עליית המחירים המסחרר שאנחנו חווים פה, דירה שעולה שני מיליון שקלים היא ממש לא דירת יוקרה, בטח למשפחות עם מספר נפשות ממוצע ומעלה.
אם באוצר באמת דואגים לשכבות החלשות ולפריפריה, הנה סעיף מקומם בהלוואת הזכאות שמוטב לשנות בהקדם: בנוסף להלוואת הזכאות ה"רגילה", רוכשי דירה באזור עדיפות לאומית זכאים לסכום משכנתא נוסף בתנאים מועדפים. סוג של הלוואת זכאות מוגדלת. על פי הוראות משרד השיכון, ביישובים באזור עדיפות לאומית א' תינתן תוספת משכנתא בסך של 100 אלף שקל, ובאזור עדיפות לאומית ב' תוספת בסך של 70 אלף שקל. ואולם, הריבית בהלוואה הזו נקבעה על לא פחות מ־4.5% צמוד מדד (ל־20 שנה). זו לא הטבה, זה ממש עונש.
לשם השוואה, הריבית הממוצעת כיום בבנקים במסלול זה עומדת על כ־2.5%. במילים אחרות: ההלוואה ה"מוזלת" שמציעה המדינה יקרה ב־80% יותר ממה שמציעים בבנקים. הסעיף הזה בהלוואת הזכאות קיים כבר שנים רבות, אבל אף אחד לא טרח לשנות אותו. רוצים לעודד מעבר תושבים לפריפריה? אל תגבו מהם יותר.
