מאז חיסולו של קאסם סולימני האיראנים לא הצליחו למצוא לו מחליף דומיננטי מספיק, בעל כישורי מנהיגות־על. בכך, עוצמתו של כוח קודס הלכה והידרדרה, אך הוא עוד רחוק מהיעלמות מוחלטת.
בטהרן לומדים היטב את ישראל, בעיקר בזכות התקשורת הישראלית שכותבת רבות על מערכת הביטחון, הערכותיה, פטפוטיה והתרברבותה. האיראנים לא טיפשים. הם כבר הבינו בין השורות שישראל שמותקפת בתוך הבית מגיבה אחרת מישראל שמותקפת מחוץ לבית, גם אם מדובר באנשי עסקים ישראלים או בסמלי שלטון. בכך הצליחו האיראנים להמציא משוואה שנוחה להם – מצד אחד הם מגיבים לתקיפות ישראליות, ומצד שני הם חוסכים את התגובה על התגובה. "מלחמה מוכחשת" קוראים לזה, או "מלחמה מתחת לרף ההסלמה". המב"ם (מלחמה שבין המלחמות – נ"א) שמיוחסת לישראל ברוב המקרים, ובחלקם ישראל לוקחת אחריות, זו דוגמה שונה לחלוטין. כאן ישראל תוקפת יעדים איראנים ולא לוקחת אחריות אבל גם לא ממהרת להכחיש. כלומר, לקיחת אחריות שקטה. וכמו שאני תמיד אומר על המזרח התיכון – זה לא משנה מה עשית מה שקובע הוא מה מייחסים לך.
אתמול (א') פורסם כי המוסד הישראלי סיכל סדרת פיגועים איראניים נגד ישראלים באפריקה. לפי הדיווח, מידע מודיעיני, שאפשר להתחקות אחר חוליית המפגעים, העלה כי האיראנים גייסו אנשים, אימנו אותם בלבנון, ושלחו אותם לבצע שורה של פיגועים נגד יעדים ישראלים בטנזניה, בגאנה ובסנגל. על פי הדיווח נעצרו עד כה חמישה פעילים שגויסו בידי כוח קודס במטרה לפגוע, כאמור, בתיירים ובאנשי עסקים ישראלים.
המוסד מבין היום שהאתגר הגדול הוא להגיע למידע לפני שהוא מבשיל לכדי פיגוע. אירוע כזה לא רק מונע את הפיגוע עצמו, אלא גם גורם לחשיפת תשתיות בצד השני ויוצר שם תסכול גדול מאוד. כך למשל העלתה החקירה כי כל חמשת הפעילים הם בעלי דרכונים אפריקניים, שהתאמנו בלבנון אצל לוחמיו של נסראללה. שם גם קיבלו החמישה את האמצעים הדרושים לביצוע הפיגוע.
את הדרך חזרה לאפריקה עשו הפעילים כשהם מחופשים לפעילי דת עם מטרה מרכזית – לפגע בישראלים באתרי תיירות שונים כמו הספארי בטנזניה, ובאנשי עסקים במרכזים יהודיים וישראליים בגאנה ובסנגל.
חשיפת החוליה מוכיחה כי כוח קודס אולי נחלש אבל רחוק מאוד מלהיכחד, וכי המודיעין הישראלי, בדגש על המוסד, יודע להגיע לכל פינה בעולם. ובמקרה הזה גם לעצור אסון גדול.
