הבשורה הגדולה של רפאל השבוע על פתיחת מפעל בשלומי, יישוב שהרגיש את נחת זרועו של נסראללה שנים רבות, היא לא עוד הקמת מפעל אלא חיזוק העוגן והעובדה שאחת התעשיות הביטחוניות החשובות בישראל ממשיכה להאמין בפריפריה.
גילוי נאות: גדלתי רוב חיי בפריפריה. 20 שנה בגליל העליון, 20 נוספות בגליל המערבי ואת חמש השנים האחרונות אני מעביר בשרון. אני מכיר היטב את המשמעות של תעשייה בפריפריה – הוריי היו פועלים במפעלים ומאז עלו לארץ ממרוקו, התעשייה הייתה מקור הפרנסה היחידי שלהם.
מפעל בפריפריה הוא עורק חיים. המפעלים מחולקים לשני חלקים: הראשון למקצועות הכלליים – עבודות שמיועדות לאלו שלא רכשו השכלה מקצועית או אקדמית, והחלק השני למקצועות שדורשים לימודי תעודה או תואר. עד לפני 20 שנה רוב התעשייה בפריפריה הייתה מבוססת בעיקר על עבודה כללית. הפועל היה מתקבל לעבודה, עובר הכשרה של כמה ימים והופך לעובד מן המניין. הטכנולוגיה והקדמה, כמו הדרישה לייצר כמויות ובאיכות של סטנדרטים בינלאומיים, לקחו את התעשייה כמה צעדים קדימה. גם היום מפעלים צריכים פועלים לא מקצועיים, אולם ליבת התעשייה דורשת בעלי מקצוע מלומדים.
התעשייה הביטחונית בישראל היא דוגמה לכך שנכון להמשיך ולהשקיע בחינוך טכנולוגי. רפאל, למשל. חברת רפאל פרוסה בשני מפעלים מרכזיים בצפון, עוד אחד חדש בשלומי, שלוחות בירושלים ובתל אביב ועוד אחת בבאר שבע. השלוחות הללו מאפשרות לתת מענה לאוכלוסייה נוספת – תושבים מהדרום, מנהלים מהמרכז וחרדים בירושלים.
השלוחה שנפתחה בשלומי לא הוקמה כדי לספק עבודה לפועלים "פשוטים", אלא מתוך כוונה לייצר שם את המערכות הכי מסווגות שהחברה מוציאה מפסי הייצור שלה. בשלומי יורכבו וייוצרו מערכות הנמצאות בחזית הפעילות הצבאית, המגינות על חיילינו ומביאות לצה"ל את העליונות המבצעית הנדרשת. בשלב הראשוני יועסקו בו עשרות עובדים (מקסימום 100), כש־50 אחוז הם מהנדסים וטכנאים, 25 אחוז עובדים תומכי מקצוע וכל השאר עובדי ייצור.
האתגר העומד בפני החברה הוא הבאת צעירים מהחיים התוססים בתל־אביב שיקשרו את חייהם לגליל. אחת הדרכים לשכנע צעירים ללמוד את מקצועות ההנדסה ועוד בפריפריה, היא לאפשר למכללות באזור ללמד אותם. ברפאל חשבו צעד אחד קדימה ולפני כארבע שנים חתמו על הסכם שיתוף פעולה עם מכללת אורט בראודה בכרמיאל, להקמת כיתת הנדסאים. המכללה אחראית על הפן המקצועי, בעוד רפאל מביאה את הסטודנטים, מממנת באופן מלא את שכר הלימוד שלהם, ומתחייבת בסיום הלימודים לקלוט אותם במפעליה בצפון. מאז נחתם ההסכם, נקלטו כבר עובדים משלושה מחזורים, כשהמחזור הנוכחי כבר יוציא מהנדסים למפעל בשלומי.
האם הקמת המפעל בשלומי זו מהפכה בפריפריה? התשובה היא לא. זה אומנם שינוי מהותי, אבל לא מהפכה. רפאל מביאה לשלומי משהו שלא קיים באזור. עשרות אנשים יזכו לעבוד בתעשייה ביטחונית, מהמובילות בעולם, ולייצר את המערכות הכי מבצעיות של צה"ל, אבל זה לא מפעל שישנה את היישוב. כרגע עובדים שם על בניית יסודות ומעריכים כי בעוד שנתיים שלוש, לאחר המשך בניית התשתית לפיתוח עתידי, המפעל יצמח ביותר מפי שניים במספר העובדים.
