צעירה יהודייה הכירה בפריז יהודי גרוש, אב לילדה ובעל רקע עברייני. השניים נישאו, אך לדרישתו לא נרשמו בעיריית פריז ואף לא ברבנות. לשם כך זומן, תמורת 2,000 אירו, רב ישראלי שהשיא את בני הזוג. כמה שבועות לאחר הנישואים ביקשה האישה להתגרש בטענה שחוותה אלימות פיזית ומילולית, אולם בית הדין בפריז לא היה יכול לסייע לה משום שהנישואים לא היו רשומים.
היא הגיעה ארצה ופתחה תיק בבית הדין בישראל. שליח של אגף העגונות נשלח אל הבעל והלה דרש סכום גבוה בתמורה לגט. האישה פנתה לעו"ד ניצן כספי־שילוני מ"מרכז צדק לנשים", והיא כינסה את בית הדין הפרטי של הרב פרופ' דניאל שפרבר. שפרבר התיר אותה מנישואיה הקודמים, ואישר לה להינשא לבן זוגה החדש. הפרשה התפוצצה כאשר הבעל הטרי, שלא היה מודע לכל הסיפור, שמע למפרע שהרבנות לא הכירה באשתו כפנויה בעת נישואיהם וביקש להתגרש.
אנשי אגף העגונות בבית הדין הרבני המשיכו מצידם לעבוד על התיק והצליחו להביא את הבעל הראשון לבית הדין בצרפת, והשבוע הוא הפקיד גט לאשתו. בהודעת בית הדין נכתב בין היתר: "בית הדין הרבני שחרר לחופשי אישה עגונה שהייתה כבולה בקשרי אישות לשני גברים. לפני כשנתיים, לעיני מצלמות הטלוויזיה, כינסה עו"ד ניצן שילוני־כספי ממרכז צדק לנשים 'בית דין' פרטי שאינו מוכר על ידי המדינה ואינו מתמחה בדיני גירושין – אשר 'התיר' כביכול אישה מנישואיה ללא נוכחות הבעל ובלי שנשמעה כלל עמדתו".
כספי־שילוני פרסמה השבוע תגובה מפורטת בדף הפייסבוק שלה, ובה טענה כי "יש לשבור את מונופול הרבנות ולהציל את ההלכה". עוד הוסיפה כי "המערכה הגדולה, עם כל המשאבים, הכוח, התקציבים והדוברות נלחמת אישית בי, ניצן, ואת החיצים הם מכוונים אליי". הרב שפרבר הגיב גם הוא לפרשה וכתב כי "דייני בית הדין עושים עוול גדול לאישה שסבלה רבות… גם על דיינים ועוזריהם נאמר מדבר שקר תרחק".
שתי הערות בשולי הפרשה: זהו תיק מובהק בסמכותה של ערכאה דיונית, אולם אם בית הדין הרבני צודק בקביעותיו העובדתיות, הרב שפרבר פעל פה כמו בג"ץ, בלי לשמוע ראיות ובלי להקשיב לשני בעלי הדין. ערכאה דיונית לא יכולה לקבל החלטות בלי לבחון את הראיות, בטח לא בנושא כה רגיש כמו מעמד אישי. יסוד היסודות בסדר הדין העברי הוא הציווי "שמוע בין אחיכם", שממנו נגזר איסור על הדיין לשמוע בעל דין שלא בנוכחות הצד השני. אל מול המצדדים בבית הדין של הרב שפרבר, המבקרים יטענו שמדובר ב"טעות בדבר משנה" במקרה הטוב, ובמקרה הרע מעורר חשד שלא מדובר במעקף של הממסד ההלכתי אלא של ההלכה עצמה.
הערה שנייה: יש הבדל בין נישואים פרטיים לגירושים פרטיים. גט פרטי שאיננו מוכר, לא רק שאיננו משנה את מעמדה האישי של האישה, הוא מסכן אותה ואת בניה העתידיים ברישום ממזרות. על בית דינו של הרב שפרבר היה להבהיר לאישה ולבן זוגה החדש את המשמעות הפורמלית של ההחלטות שלהם. העובדה שבן הזוג החדש לא היה מודע לסיטואציה היא תוצאה של פעולה בחוסר שקיפות. ועל כך יהיה אולי מי שיזכיר את דברי המלאך בחלומו של מלך כוזר: הכוונה אולי רצויה, אך המעשים לכל הפחות שנויים במחלוקת.
