עם החלפת מחוגי השעון והחשיכה המוקדמת והרצון הגובר להפיג את הבדידות והדאגות בתוך משבר עולמי, מגיע אלינו בנובמבר חודש הקניות. אולי יהיה זה בגלל חג הרווקים הסיני (גם אם אתם לא רווקים ואולי גם לא סינים), אולי דווקא בלאק פריידי הוא זה שיגנוב את ההצגה, ואם לא – אתם יודעים שבסייסבר מנדיי תמיד תהיה הזדמנות שניה. הנחות, מבצעים, פרסומות – פעם בשנה הכל כדאי, אבל איפה יכולה להתעורר בעיה?
את מגוון השאיפות וההתנהגויות שלנו בחיים עוטף צורך פסיכולוגי קיומי בסיסי: הצורך להשתייך. כיוון שבמהות שלנו, אנחנו יצורים חברתיים וברור לנו שכדי לשרוד בעולם הזה, אנחנו צריכים להיות חלק ממעגל אנושי, אנחנו זקוקים לתחושה הזו כבר כפעוטים ומחפשים שיקופים ואישורים חיצוניים מההורים, מבעלי סמכות, האחים והחברים.
ככל שנרגיש פחות משמעותיים, פחות נחוצים ובעלי ערך נמוך יותר, כלומר, פחות "מאושרים" (approved), יתגברו החיפושים שלנו אחר דרך אחרת להגשים את מטרת העל האנושית שלנו ולחזק את תחושת השייכות שלנו. הדרכים החלופיות לרוב אינן מיטיבות ואיפשהו באמצע נמצאת לא פעם תרבות הצריכה, כחלופה נוחה וזמינה.
UPDATE ME – עכשיו במבצע
הקניה, בין אם בקניון חדשני, בוטיק שמציע מוצרים שאין שני להם או חנות און ליין מעוצבת בקפידה – עושה את החיבור בין המדידה העצמית שלנו בתוך החברה לבין אקט "נשיקת" כרטיס האשראי בקופה.
ככל שתחושת השייכות שלנו חסרה וההשלמה שלנו עם ה"אני" שלנו נמוכה, ננסה להמשיך ולהשיג כל הזמן את החדש והמעודכן, כדי למלא את עצמנו דרך הרכישות ולטפס אנכית בסולם החברתי. אם יש לנו סמארטפון שרק יצא השבוע, מקרר שתי דלתות של חברה מובילה וג'יפ מחוץ לבית, נכנס בזריזות לרשימת המקובלים. לרגעים, תתפשט בקרבנו תחושה של התלהבות, אופטימיות, בחירה והצלחה, ונרגיש שקלענו בול למטרה.
אם המכשיר הסלולרי הזה באמת עונה על הצרכים שלי, המקרר מתאים לכמות המזון שאנחנו צורכים והג'יפ משרת אותי בנסיעות השטח שאני עושה כתחביב – זה יכול להתאים; אבל אם קנינו אותם רק כדי לאשר את ההבטחה הרגשית, הקסם יתפוגג די מהר, ואז, נחזור לחפש אישור חדש דרך קניה של מוצר אחר.
איך נחנך את הילדים שלנו בתוך תרבות ה- SHOP NOW?
כמו בכל השקעה, גם במקרה של תרבות הצריכה כדי לקצור רווחים העבודה מתחילה מוקדם. כשהכל סביבנו כל כך שופע, נגיש, מהיר וזמין זה מבלבל אותנו ובוודאי שאת הילדים שלנו.
כשהם קטנים, גם אנחנו נוטים לבחור בדרך הקלה: לשלוף סוכריה, לקנות דובי או בובה חדשה ולרפא באמצעותם כל בכי, תסכול או מכה. זה עובד באותו הרגע ומביא לשקט המיוחל אבל לאורך זמן, דרך ההרגעה הזו תייצר חיבור שגוי בין חוסר ומצוקה לבין מענה נקודתי וקניה. אם נסתכל לטווח הארוך כשהיחסים שלנו עם הילדים הם בין הארוכים והמשמעותיים שנחווה, זה מונע מהילד לקצור רווחים חשובים אחרים, כמו: דחיית סיפוקים, לגיטימציה לרגשות שליליים, התמודדות עם תסכולים והנאה ממאגר עידוד פנימי שיסייע לו להיות אחראי יותר על מסלול חייו, מעורב חברתית ובעל עם תחושת ערך גבוהה.
כדי לגדל ילדים שטוב להם עם עצמם, שהם מרגישים מעת לעת אושר פנימי, כאלה שיקנו את מה שהם צרכים מתי שהם צרכים ובהתאם ליכולת הכלכלית שלהם – חשוב שנחסן אותם רגשית וננסה לענות על כל הצרכים הפסיכולוגיים וההתפתחותיים שלהם.
6 כללי זהב לקניות עם הילדים
- הימנעו מהשוואות. מה יש לחברים שלהם, מה קנינו לאח הצעיר ובמה פירגנו לעצמנו השבוע. כל אחד – בפני עצמו ומקבל בהתאם לצרכיו ובהתאם ליכולות שלנו כמשפחה.
- בדקו איתם את הצורך. בקשו שיסבירו לכם במה תטיב איתם הקניה – מה יעשו בלגו הזה שלא אפשרי לעשות בקודם שקיבלו, מה ההבדלים שיש בקונסולה החדשה שהושקה החודש לעומת זו שכבר מככבת בסלון והאם הג'קט הזה, החמישי במספר, באמת יילבש בחורף הלא קיצוני של ישראל?
- תשהו את האימפולסיביות. התרבות של היום הרגילה את כולנו לקבל הכל כאן ועכשיו. אפליקציות יורדות ברגע, משחקים נטענים על המסך וגם את נעלי הספורט אפשר להזמין בשישי בלילה בלי לחכות שהחנויות ייפתחו שוב בראשון ויהיה לנו פנאי להגיע אליהן. הילדים ראו משהו שהם "צריכים"? אמנו אותם לקחת נשימה ולדחות קצת את הקניה. אפשר להחליט לעשות עוד סיבוב בקניון, לבדוק מה יש בחנויות נוספות מאותו הסוג, להחליט שממתינים לחג הקרוב או ליום ההולדת או פשוט לקבוע תאריך קרוב ביומן שבו נבדוק שוב את הצורך והרצון באותו פריט.
- למדו אותם צרכנות נבונה. הסתובבו איתם בחנויות או באתרי קניות. ספרו להם מדוע עושים מבצעים, באילו תקופות, מתי כדאי להמתין להורדה במחיר, מתי כדאי דווקא להשקיע קצת יותר ואיך לקרוא את האותיות הקטנות. הסבירו להם איך הפרסומות מחברות בין הרגשות שלנו לבין המוצר ולא בהכרח כל מי שקונה את הרכב שראינו מבלה עם המשפחה בכבישים הפתוחים באירופה הירוקה (אלא עומד איתו בפקק לבד בדרך לעבודה) ולא כל מי שתקנה את הבושם הזה תראה מחר חטובה וגבוהה כמו הדוגמנית בתמונה.
- הניעו אותם להרוויח. ככל שהגיל עולה – למדו אותם להרוויח ולחסוך עבור דברים שהם מבקשים. החליטו על מה אתם משלמים (למשל, ביגוד, חוגים ומתנות לחברים) ועל מה הם צריכים לשלם אם הם רוצים. כיוון שהם לא עובדים, החל מגיל 6-7 כדאי לתת להם דמי כיס (שבועיים או חודשיים) ולהציע להם לקחת חלק במטלות שהייתם משלמים עליהם במקרה אחר (שטיפת הרכב, שליחות מהסופר, ניקיון הבית כשהעוזרת לא מגיעה), וזאת, להבדיל ממשימות שעליהם לקחת בהם חלק בכל מקרה כשותפים לחיים בבית.
- החליפו ישן בחדש. כדי להימנע מאגירה מיותרת של חפצים והתבוננות פנימה על דברים שקנינו או קיבלנו ולא ממש השתמשנו בהם – שבו עם הילדים ורגע לפני הקניה של משחק חדש או ג'ינס שווה, עשו "בדק בית" אילו משחקים, ספרים או בגדים אפשר למסור או למכור. כך, תפנו מקום, תעניקו ערך רב יותר לחפצים וגם תקחו חלק בכלכלה מעגלית ונתינה.
כך, תסייעו לילדים שלכם להיות חלק ממעגל ההחלטות בתחומים הנוגעים להם ישירות, תלמדו אותם להפעיל שיקול דעת, לבחון רווח מול מחיר, לקחת אחריות על הבחירות שלהם, לתרגל התנהלות פיננסית ולטפח בקרבם תחושת עצמאות והבנה על מה שמצפה להם בשלב החיים הבוגרים. ומה איתנו? כתמיד, נשמש להם מודל ודוגמא, נשתף בחוויות שלנו, ברצונות שלנו, בהתלבטויות, בוויתורים שבחרנו לעשות (בהתאם לגיל ולנושא), ועל הדרך, נלטש את עצמנו ונכניס שיפורים, תוך כדי תנועה, כי לנו זה כבר ברור שתחושת השייכות לא מוצעת למכירה.