לולא הפרת הסכם הרוטציה בין הליכוד לכחול לבן, שר הביטחון בני גנץ היה מושבע השבוע לראש הממשלה. הימין האידיאולוגי היה מתפתל ומתחלחל, בולע את הצפרדע ומתלונן על הטעם התפל. ובכל זאת, הוא כנראה היה מאושר הרבה יותר בתרחיש הזה לעומת מה שממתין לנו בסוף המסלול הפריטטי הנוכחי.
הפלונטר הפוליטי שגבעת רם נקלעה אליו מאז סירובו של אביגדור ליברמן להצטרף לממשלת נתניהו – אי אז ב־2019 א' – הביא לחיבורים בלתי ניתנים לעיכול כבר במאי 2020. שני האישים שהתחרו ראש בראש במשך שלוש מערכות בחירות רצופות הפכו פתאום לשותפים לשולחן ממשלה רחב ממדים. אלא שבזה לא תמו מלחמות היהודים. יו"ר כחול לבן המשיך את התעמולה האנטי־ביביסטית גם ביושבו על כס החליפי, והביא את אמנות האופוזיציה־בתוך־הקואליציה לשיאים בלתי אפשריים. קשה להישבע שהתנהלות אחרת מצידו הייתה גורמת לבנימין נתניהו לכבד את ההסכם בין השניים, אבל גנץ עשה לעמיתו עבודה קלה, והכין את מעמד השימוע שלו בעצמו. בסופו של דבר, ההימור המסוכן של נתניהו בהחלטתו לצאת לסבב בחירות רביעי הזיז אותו מראשות הממשלה לראשות האופוזיציה, בעוד דווקא גנץ מצליח לשמר לעצמו לפחות את משרד הביטחון.
הרמטכ"ל לשעבר צנח לפני שלוש שנים לתוך הזירה הפוליטית כשהוא נהנה משם סביר וסובל מהיעדר כריזמה ראויה. הוא היה הנדוס פוליטי של יועצי תקשורת ואסטרטגים שהצליחו לבנות בובת חוטים מרשימה, אבל לא השכילו להפיח חיים בתוצר המוגמר. כשהוא מוקף באינטרסנטים פוליטיים ומאוים מפרסומים לא מחמיאים בחסות פריצת הטלפון האיראנית, גנץ כבר לא היה יכול להיות בטוח אם אויביו מסתתרים בשורות מפלגות היריב או דווקא בתוך המחנה שלו. ליתר ביטחון, וכנראה במידה לא מבוטלת של צדק, הוא נעשה חשדן כלפי כולם. נחיתת האונס בקוקפיט הבוער הותירה בו כוויות מדרגה ראשונה וטעם של אבק שרפה בשפתיים. בחולשתו הוא חבר לנתניהו ואחר כך לחבורת בנט־לפיד. אבל משהו טוב קרה לו בדרך: גנץ סוף־סוף התעצבן. על כולם. על מי שהפר ומי שלעג ומי שסחט ומי שבעט. גנץ זועם על מה שהיה ומה שיכול היה להיות. הוא בא מן הכאב, ובשעה טובה ומוצלחת מנהיג נולד. ככה, בלי אנשי שיווק, בלי שטיקים פרסומיים. גנץ 2021 מכיל את כל מה שלא היה בגנץ 2019: אותנטיות.
לשר הביטחון אין סיבה טובה להאמין להבטחות: מי שנכווה ברותחין, נזהר בעוד יותר רותחין. אם יפיל את הממשלה, הליכוד יוכל למסמס עוד הסכם מולו ולרוץ לבחירות נוספות בלי לטרוח לנקות את הנעליים
וכך, מי שהיה כחומר ביד היוצר של ישראל בכר ושות', הצליח לעבור בכל התחנות שמסמלות את הטירוף של הפוליטיקה הישראלית העכשווית: הוא היה תקוות השמאל להדחת נתניהו, הבוגד בשמאל שחבר לנתניהו, האיש שנתניהו ביזה, ובסופו של תהליך – האיש שנתן יד לסיום כהונת נתניהו, ועדיין מציץ בעניין לעבר הקריצות רבות־המשמעות מצד נתניהו.
הליכוד לא ויתר על השיבה המהירה לשלטון. נכון, יש שם מי שמבין ש"זה יכול לקחת שלוש וחצי שנים", אבל כמו ישראלים טובים, אנשי מחל מחפשים את התור הקצר יותר ולא מהססים למרפק את דרכם קדימה. הדרך האירונית של הליכוד לראשות הממשלה עוברת בהבטחת כהונה ראשונה לגנץ, בסגנון פריטטי הפוך מזה שאמור היה להתממש השבוע. לשר הביטחון אין סיבה טובה להאמין להבטחות: מי שנכווה ברותחין, נזהר בעוד יותר רותחין. הרי די לליכוד שגנץ יפיל את הממשלה הנוכחית, וכבר אפשר יהיה למסמס עוד הסכם מולו ולרוץ באופטימיות לא זהירה לבחירות נוספות, בלי לטרוח לנקות את הנעליים מהאבק שמשאירים ליו"ר כחול לבן. זה עדיין לא אומר שמהלך כזה לא ייתכן. לגנץ יש בטן מלאה לא רק על נתניהו, ואולי אפילו לא בעיקר עליו. מאז שהוביל את הקוקפיט בטיסה שסופה התרסקות מפוארת וצפויה, אין לו סנטימנטים עמוקים גם לחבורה שקשרה לו אז עניבת חנק, כשהיא מורחת על פניה חיוך גדול ושמץ זלזול מתנשא.
אם למדנו משהו בשנתיים האחרונות, זה שלפוליטיקה הפרסונלית יש מחיר יקר, והוא פרסונלי לא פחות. בעידן הפוסט־אידיאולוגי שמריץ אישים ולא רעיונות, סוגיית ארץ ישראל השלמה או ירושלים שהופרדה לה יחדיו אינן גורם לבגידה פוליטית, וגם לא לחבירה ערכית נגד כל הסיכויים. כשחליפי־לשעבר פגוע מיוהרתו של חליפי־לעתיד, לא אכפת לו אם הם רואים עין בעין את גבולות הארץ המובטחת; הרבה יותר מטרידים אותו גבולות השיח שנפרצו ביניהם. לא יהיה מוגזם לומר שלגנץ יעלה בבריאות לראות את לפיד יושב על כס ראש הממשלה לא פחות משיעלה לו בבריאות לראות שם את נתניהו. אולי יותר.
העברת התקציב לפני שבועיים סוללת את הדרך של יאיר לפיד לראשות, אבל לא מן הנמנע שבשורות הקואליציה הנוכחית יש מי שבודק אופציות לחפור בדיוק שם איזו תעלת בלאומילך חסרת פשר. אם יו"ר יש עתיד לא ישכיל לגרש את כל החתולים השחורים שעברו בינו ובין יריביו הקרובים והרחוקים, הוא עלול למצוא את עצמו נחנק פוליטית מכדור פרווה לא קטן, כשנתניהו מביט מהצד וצוחק וצוחק וצוחק.
לתגובות: orlygogo@gmail.com
