נוכחות אמריקנית נרשמה בשבועות האחרונים במרחבי הים והאוויר בישראל, עם טיסות של מפציצים אמריקניים, מלווים במטוסי קרב של חיל האוויר שעברו במופגן מעל יישובים בארץ.
טיסת ראווה בגובה נמוך, יחד עם הפצת הודעות של דובר צה"ל בליווי צילומים מרהיבים של טיסות משותפות, משדרת מסר. כך גם הגעתה של נושאת מטוסים אמריקנית לנמל אילת יחד עם חיילי היחידות המיוחדות, כולל לוחמי מארינס, נועדה להפיץ את תודעת שיתוף הפעולה בין צבא ההגנה לישראל לצבא ארצות הברית. המסרים המדיניים אולי לא חופפים, אבל זה לא מונע את שיתוף הפעולה הצבאי.
רוח המפקד ששורה על שיתוף הפעולה היא של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שאומנם אינו כוס התה של ממשלת ישראל, אך מבין שאסור לעצור את הרצף הצבאי. ועם כל רצונו בהסכם גרעין, גם הוא יודע שהצד השני לא צפוי וכי יש להיערך לכל תרחיש.
"ישראל היום" פרסם הבוקר (א') כי גורם צבאי אישר שישראל וארצות הברית העלו הילוך באימונים משותפים, כחלק מהיערכות להפעלת כוח צבאי על איראן. בים צריך לעצור את ההתנהלות האיראנית משולחת הרסן, ועל המודיעין להביא את התמונה המלאה על המתרחש באיראן. אף צד אינו תמים מספיק בכדי להאמין שבסוף החודש, עם פתיחת השיחות על הסכם הגרעין, יגיעו כולם עם זרי פרחים והחתימה תגיע בקלות. קיומה של החתימה תלוי בספק, וזו לא בשורה טובה.
מציאות של דשדוש היא התנהלות של היערכות ללא ידוע מתוך מחשבה שהגרוע מכל בדרך. ישראל מבינה כבר שנים שקודם כל היא צריכה לסמוך על עצמה, ולצד זה לרתום שותפים. האמריקנים אולי מקשיחים עורף לגבי השיח על הסכם הגרעין המתגבש, אבל בכל הקשור לשיתופי פעולה צבאיים הם לחלוטין בצד של ישראל.
