פסיקת בית הדין לעבודה לעצור את הקורס "משפיעים – צוערים לשירות המדינה במגזר החרדי" עד לשילוב עשר נשים בקורס, שנועד להכשיר גברים חרדים להשתלבות בשירות המדינה, הניעה את אמות הסיפים בתוכניות שילוב החרדים במדינה. קדמה לכך עתירת פרופסורים לבג"ץ נגד המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בדרישה לסגור את תוכניות הלימוד לחרדים המציעות הפרדה בין גברים לנשים, בטענה שהתוכניות פוגעות בשוויון בין המינים ואינן מפנימות את רוח החירות, השוויון והליברליות האקדמית.
המשותף לשני הצעדים הללו הוא אי הבנה של תהליכים משמעותיים המתרחשים בעולם החרדי, והכרחיים לשגשוג המדינה. התהליכים הללו מאפשרים פתיחת שערים לאוכלוסייה שהודרה עד היום ממעגלים רחבים במנהל הציבורי ובשירות המדינה.
מחקרים מלמדים שהשכלה רחבה היא תנאי להעלאת רמת החיים של היחיד ושל בני משפחתו, ויש לה השפעה ברורה גם על השכלת ילדיו ועל עתידם. להשכלה רחבה יש משמעות כלכלית גם למשק, לחברה ולמדינה, שכן היא מגדילה את הייצור ואת הצריכה. במדינת ישראל יש כמה אוכלוסיות שרמת ההשכלה האקדמית שלהן נמוכה מזו של כלל האוכלוסייה: המגזר החרדי, המגזר הערבי, תושבי הפריפריה והעולים החדשים מאתיופיה. דווקא בשל כך, חובתם של קברניטי המדינה לפעול להעלות את מספר בעלי ההשכלה האקדמית באוכלוסיות הללו, ולקדם את שילובם בשירות המדינה. מי שמציב מכשולים בפני בני הציבור החרדי המבקשים לפרוץ דרך ולהשתלב בחיי המדינה פוגע בהם ופוגע בעצמו.
מי שלא מכיר את העולם האקדמי בחו"ל עשוי להשתכנע ולחשוב ששילוב "חרדים חשוכים בעלי השקפות של ימי הביניים" במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יביא להפיכת האוניברסיטאות והמכללות בישראל למוסדות חשוכים. האמת היא שברבות ממדינות המערב קיימים עד היום קולג'ים נפרדים לבנות. באוניברסיטת קיימברידג' הנודעת באנגליה יש שני קולג'ים לבנות – ניומן קולג' ולוסי קוונדיש קולג'. בניו־יורק, לא רק בישיבה־יוניברסיטי יש קמפוס נפרד לבנות, שטרן קולג', אלא גם באוניברסיטה הליברלית היוקרתית קולומביה יש עד היום קולג' נפרד לבנות – "ברנרד". רמתו האקדמית היא מן הגבוהות בעולם. גם באוניברסיטת סידני שבאוסטרליה יש קולג' נפרד לבנות. עד לפני שנים אחדות היו קולג'ים כאלו בטובות שבאוניברסיטאות – הרווארד ואוקספורד – וגם היום לומדות אלפי סטודנטיות בקולג'ים נפרדים לבנות בעולם האנגלו־אמריקני.
הסטודנטיות בקולג'ים הנפרדים בקולומביה, קיימברידג' וסידני אינן מגיעות לשם רק מסיבות דתיות (נוצריות, יהודיות או מוסלמיות). חלקן בוחרות ללמוד בקמפוס חד־מגדרי בשל סביבת לימודים נוחה, בטוחה ואידיאלית להגיע להישגים לימודיים. מיטב המרצים והפרופסורים מלמדים במוסדות כאלו. לא זו אף זו, בשנת 1972 הוקמה בארה"ב קואליציית הקולג'ים לנשים (WCC), שמאגדת נשים חילוניות ודתיות כאחת המעוניינות לקדם נשים ולהפוך אותן למובילות בתחומים נרחבים. לדעתן הדבר מתאפשר דווקא מתוך קמפוסים נפרדים לבנות.
כל מי שמבקש לקדם את החברה והמדינה צריך לברך על צעדי המל"ג לקידום החרדים ושילובם באקדמיה הישראלית באמצעות תוכניות נפרדות לגברים ולנשים. זו הדרך היחידה שבאמצעותה אפשר לקדם את ההשכלה הגבוהה בקרבם ולשלבם בשוק העבודה המודרני בישראל. המשמעות של התנגדות לתוכניות חד־מגדריות לחרדים היא הצבת מכשול עצום לחרדים שירצו לרכוש השכלה גבוהה ולהתקדם בשוק העבודה. הציבור החרדי ברובו לא ילך לקמפוסים שיש בהם עירוב נשים וגברים.
מניסיוני ומבדיקת הנתונים בשטח, ברור לי שההפרדה המגדרית אינה פוגעת ברמה האקדמית. לשני הקמפוסים הנפרדים שלנו, שלומדים בהם אלפי סטודנטים וסטודנטיות מהציבור הדתי־לאומי, הצטרפו בשנים האחרונות גם מאות חרדים וחרדיות המבקשים ללמוד לתואר ראשון או לתואר שני ברמה אקדמית גבוהה, אך בסביבה לימודית נוחה, תוך הפרדה מגדרית המקובלת במגזר. רבים מהסטודנטים ומהסטודנטיות הללו טוענים כי דווקא סביבת הלימודים הנפרדת מאפשרת להם להתרכז בעיקר בלימודים ולהגיע להישגים אקדמיים.
הקורס להכשרת צוערים חרדים המעודד את שילובם בשירות המדינה הוא אינטרס של החברה הישראלית, וכך גם קידום האקדמיזציה בציבור הזה. עצירתו היא פגיעה ברווחת הציבור החרדי ובצמיחת הכלכלה הישראלית. יתרה מזו, אין סיבה שבית המשפט לא יאפשר לבנות ולבני הציבור החרדי ללמוד כמו בקולומביה ובקיימברידג'.
פרופ' יובל סיני הוא נשיא המכללה האקדמית לחינוך 'אורות ישראל'
