ענני האפר של ההפגזות בסוריה התפזרו, אבל תשובות לשאלות רבות שנשאלות בעקבותיה עדיין מצויות בערפל. השתיקה הרוסית, הפצצות חודרות הבונקרים ששוגרו לעבר הבסיסים הצבאיים, ומתווה התקיפה הן רק דוגמאות לכאלו.
בניגוד לתקיפות שיוחסו לישראל בעבר, להן רוסיה הגיבה בחומרה, הפעם גם שעות ארוכות אחרי ההפצצה הלילה (בין ראשון לשני), קולה של מוסקבה לא נשמע. בתחילת החודש בוצעה תקיפה משולבת שבה הופגזו בסיסי נשק כימי סורים. התקיפות יוחסו לארה"ב ובקרמלין מיהרו לגנות אותן. השגריר הישראלי במוסקבה, גרי קורן, זומן לשיחה ושר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, איים על השלכות התקיפה וציין כי מדובר בהתפתחות מסוכנת שיש לחקור אותה.
הפער בין השתיקה לבין התגובה החריפה נעוץ ככל הנראה בפער שבין מוסקבה לטהראן. למרות שיתוף הפעולה בין הרוסים לאיראנים בכל הקשור למלחמה העיקשת נגד כוחות דאעש בסוריה, האינטרסים של שתי המדינות במגרש המשחקים האזורי שונה ואפילו נוגד זה את זה.
רוסיה, שהשקיעה בסוריה מיליארדים, מבקשת לשמר את משטר אסד כדי להשתמש למעשה בסוריה כמוצא אסטרטגי. כלי השייט ומטוסי הקרב הרוסים שנמצאים על אדמת שכנתה של ישראל מהווים מוצב קדמי רוסי במזרח התיכון ונקודת פתיחה חיובית באזור החם ביותר בעולם שמוסקבה רואה בו פוטנציאל כלכלי ומדיני.
השאיפה האיראנית לעומת זאת, היא ליצור רצף שיעי באזור תוך ריסוק מדינות כמו עיראק, סוריה, לבנון ותימן בתחילה, ולאחר מכן מדינות נוספות כמו ישראל. כדי לממש את השאיפה, האיראנים מגדילים את הנוכחות הצבאית שלהם בסוריה ומבקשים לפתח יכולות מקומיות. כלומר, בעוד רוסיה מבקשת לקדם שקט תעשייתי, איראן מנסה לקדם מלחמה אזורית.
יעדי התקיפה השונים היא הסיבה לשתיקה הרוסית. ההפצצה בתחילת החודש הייתה על בסיסים שבהם נכחו כוחות רוסים, ולפי מקורות שונים אף נפגעו בה חיילים רוסים ולכן התגובה ממוסקבה הייתה חריפה. הלילה רוכזו התקיפות על מרכזי התחמושת והבסיסים המשמשים את משמרות המהפכה האיראניים ולכן בהתאם לאינטרס הרוסי, מוסקבה לא מיהרה לגנות אותה.
למרות הפניית האצבע האוטומטית על ישראל כמי שעומדת מאחורי התקיפה הלילה, עיתון תשרין הסורי ציין כי לפי מקורות בשטח המטוסים שביצעו אותה יצאו מבסיסים אמריקנים ובריטים בצפון ירדן.
על פי גורמים סוריים, בפעילות נעשה שימוש בפצצות חודרות בונקרים מדגם 57 GBU, שככל הנראה מטוסים ישראלים לא יכולים לשאת. האמריקנים כבר הכחישו מעורבות, כך שהעמימות סביב זהות התוקפים עדיין נשמרת.
גם מתווה התקיפה, יכול ללמד על שינוי אופי הפעולה במדינתו של בשאר אל-אסד. מטוסי הקרב שהפציצו בסוריה עד כה, חדרו לשטח המדינה מכיוון לבנון, או ירו מהמרחב האווירי הלבנוני. אם אכן הדיווח בתשרין נכון, אפשר ללמוד על צורך חדש לשנות את כיוון התקיפה בשל יכולות סוריות חדשות שנפרסו באזור המערבי של המדינה.
