1. ההישג של המוסד בחשיפת הארכיון הגרעיני של איראן עולה על דמיון. סרט ריגול שהיה כולל תסריט כזה היה מקוטלג כבלתי אמין, אבל ידה הארוכה של ישראל גילתה, הגיעה וגנבה את קודש הקודשים של איראן, את סודה הכמוס ביותר. הפעולה הבלתי נתפסת הזו מחזירה את המוסד לימיו הגדולים ביותר ומעמידה את יוסי כהן בשורה אחת עם איסר הראל, צבי זמיר ומאיר דגן.
2. ככל שחשיפת הארכיון האיראני מאדירה את ישראל כך היא משפילה את האיראנים. מעתה ואילך, לכל מקום בעולם אליו יגיעו חסן רוחאני וג'אווד זריף – והם נוהגים לנוע בעולם – יבלוט ממצחם אות הקין – 'שקרנים'. נכון, גם קודם לכן הקהילה הבינלאומית לא בדיוק החזיקה מהם כאלילי האמת. בעולם הדיפלומטי, תמיד יש מימד של צביעות אך העיקר הוא לא להיתפס.
החומרים שחשף המוסד, והאופן שבו הוצגו על ידי נתניהו, תפסו את איראן עם המכנסיים למטה והפכו אותם לרמאים בינלאומיים, כאלה שמסיכת הצביעות כבר בוערת על פניהם.

3. מה שמוביל לערך ההסברתי העצום של הצגת המידע ברבים ולאופן המלוטש שבו עשה זאת ראש הממשלה, כפי שרק הוא יודע. נתניהו קלט מזמן, ושם גם יתרונו היחסי, שדימויים, תדמיות ודעת קהל, הם כלי מפתח להנעת מדיניות. הופעות מסוג זה (כמו נאומו בוועידת איפאק 2011, "זה ברווז גרעיני") היו המנוע של גל הסנקציות על איראן במחצית הראשונה של העשור.
כעת, גם אם אין אקדח מעשן, נתניהו מניח ובצדק, שדחיקת האיראנים לפינה, הבכתם, חשיפת קלונם, תעשה דה לגיטימציה להסכם שהוא כל כך מתעב. יתכן שאין רצף לוגי מושלם בין חשיפת הארכיון המרשיע לבין פרישה מההסכם הגרוע. אבל, החיים בכלל והפוליטיים בפרט, לא תמיד הולכים בקו ישר.
4. גם אם המידע הפנטסטי שהציג המוסד לא מוכיח הפרה של הסכם הגרעין, סימנים מחשידים רבים בוודאי כלולים בו. בראשם אותו צוות SNPD, שמן הסתם ממשיך בימים האלה לעבוד בחשאי על שימור היכולות הגרעיניות או אפילו על פיתוחן, אשר איראן לא מגלה גם כיום את מהות פעולתו. בנקודה הזו, לישראל יש בהחלט בסיס לדרוש מהמעצמות לדחוק את איראן לפינה, בכלל זה להשהות את ההסכם, עד שאיראן תיתן דו"ח מלא על פעילות SNPD.
צפו בחשיפת ארכיון הגרעין האיראני:
בסיכום הדברים, גם אם ראיית הזהב להפרת הסכם הגרעין על ידי איראן לא נחשפה אמש, שקלול ההישג הפנומנלי של המוסד, ההופעה היוצאת מן הכלל של נתניהו, והמידע שהוצג הן על העבר הן על ההווה, מקפיצים את הלגיטימציה של ישראל לדרוש תשובות מהקהילה הבינלאומית, ובפרט ממעצמות אירופה שמגינות על ההסכם.
היותה של ישראל המדינה שהגיעה לארכיון הגרעיני, מעניקה לעמדתה משקל רב יותר בוויכוח שהקהילה הבינלאומית מנהלת אודות ההסכם שרקם אובמה. הראייה, שמנהיגים רבים ומדינות רבות בעולם מיהרו להגיב לדברי לנתניהו. אלמלא המסר שלו טרד אותם הם לא היו עושים זאת.