אחת ה"בעיות" המוכרות ביותר בתורת המשחקים האי "דילמת האסיר", שמתארת מצב בו שני אנשים נמצאים בסיטואציה שבה הם מצויים בסכנה כלשהי, לצורך העניין – נאשמים בעבירה כלשהי (שלצורך העניין הם אכן ביצעו) שבגינה עליהם לשאת עונש מאסר. הדרך הטובה עבור שניהם לצאת מהסכנה הזאת היא פשוט לשתוק ולא לעשות כלום. אם שניהם ישתקו – למשטרה לא תהיה יכולת להרשיע אף אחד מהם. אך מאחר שהם לא יכולים לתאם ביניהם גרסאות, בפועל כל אחד מהם יודע שאם הוא יהיה זה שידבר ראשון הוא אומנם יישא בעונש כלשהו, אך זה יהיה עונש קל יחסית למצב העולם שבו החבר שלו ידבר ויפליל אותו. כך קורה שדילמת האסיר מובילה למסקנה שלמרות שעבור שני השחקנים-נאשמים עדיף לשתוק ולהשתחרר כחפים מפשע, בפועל שניהם בסופו של דבר ידברו ויישאו בתוצאות העונש.
דילמת האסיר היא גם דרך טובה לנסות ולאמוד את סיכויי השרידות של ממשלת ישראל, ובעיקר את הסיבה והדרך שבגינה היא בסופו של דבר תיפול.
על פי כל הסקרים, ישנן שתי מפלגות כביכול ימניות שבסכנת הכחדה – תקווה חדשה וימינה. בחלק מהסקרים הן עוברות, בחלקם הן נושקות לאחוז החסימה ובחלקם הן רואות את אחוז החסימה מלמטה. המשמעות היא שישנם 12 חברים כנסת (ששת חברי ימינה ללא שיקלי וששת חברי תקווה חדשה) שמבינים שנפילת הממשלה על ידי גורם אחר מלבדם – פירושו, בסבירות די גבוהה, סוף דרכם הפוליטית. כלומר, כל אחד מחברי הכנסת האלה מניח, ככל הנראה, שאם הממשלה תמלא את ימיה, הרי שיש לו ולמפלגתו די זמן כדי להמציא את עצמם מחדש ולצלוח את הבחירות הבאות. לכן יש להם אינטרס משותף: לבלוע את הרוק ולהתמודד עם כאבי הבטן המדומים ולשמור על הממשלה המוזרה הזאת.
יחד עם זאת, כל אחד מחברי הכנסת האלה יודע שמספיק שאחד מהם יחליט לחזור לחיק הימין ולהפיל את הממשלה – הרי שהוא עצמו יתקבל כנראה כגיבור, עם חנינה ומחילה, בעוד שהשאר יתאדו מהמערכת הפוליטית.
כלומר, עשרה חברי כנסת (לצורך העניין נסיר מרשימת ה-12 את נפתלי בנט וגדעון סער, יושבי הראש) שהדבר הטוב ביותר עבורם כקולקטיב הוא שהממשלה תמלא את ימיה, אך עם זאת, מספיק שאחד מהם יחליף צד ותשעת הנותרים יצטרכו להתמודד עם התרחיש הגרוע ביותר עבורם.
זוהי אומנם סיטואציה קלאסית של "דילמת האסיר" וסביר להניח שבסופו של דבר חוסר האמון בשילוב החשש והרצון של כל אחד בפני עצמו לשרוד פוליטית יביא אחד מהם לעבור צד, אך בנוסף לכך המציאות הפוליטית מתדלקת את הסיטואציה ונראה שהיא מצליחה להאיץ אותה.
גוש הימין האופוזיציוני כבר הודיע שהראשון שייצא נגד הממשלה ולמעשה יביא להפלתה יתקבל בזרועות פתוחות, אך רק הראשון והוא בלבד. כנראה שזו גם הסיבה שאיילת שקד מקפידה מדי תקופה לשדר שהיא עדיין חלק מגוש הימין.
בנוסף לכך, "אחרי התקציב" כבר כאן והנושאים הבוערים והמחלוקות בתוך הקואליציה שנדחו מתחילים לצוף מעל פני השטח. חוסר הרצון, או חוסר היכולת של רע"מ לגנות בערבית את הפיגוע בירושלים, חוק החשמל, המחלוקת סביב הכותל ועוד, מאלצים את הצד הימני כביכול של הקואליציה לצעוד בכל פעם עוד ועוד לעבר אידיאולוגיה שבעבר הם סלדו ממנה.
אם נטמיע את הדילמה הזאת בתוך דילמת האסיר, הרי שהמחיר האישי שכל אחד מחברי הכנסת האלה ישלם אם אחד מחבריו יבחר באינטרס האישי שלו ויפיל את הממשלה הולך וגדל. דמיינו לעצמכם שרכשתם דירה ובאורח פלא מחירי הנדל"ן צונחים פתאום. כל עוד אתם לא זקוקים לכסף ולא מוכרחים למכור את הדירה, אין לירידת הערך של הדירה שום השפעה עליכם כי בטווח הארוך כנראה שמחירי הנדל"ן יאמירו שוב, אבל מה קורה אם אתם זקוקים פתאום לכסף וחייבים למכור? תאלצו למכור את הדירה במחיר הפסד. זו בדיוק הדילמה של חברי הכנסת מימינה ותקווה חדשה: כל עוד אין בחירות באופק, ירידת הערך שלהם בעייני הציבור לא משפיעה עליהם בכלל. אבל אם תהיינה בחירות? הם יפסידו תרתי משמע.
מה שמגדיל את כאב הראש של כל אחד מהעשירייה הזאת הוא שלא רק הם יכולים להפיל את הממשלה, אלא שהמציאות הישראלית היא כל כך מורכבת כך שגם מגה אירוע חיצוני כמו סבב לחימה בעזה או גל קורונה נוסף יכול להפיל את הממשלה בלי שאף אחד מהם יהנה מהאפשרות לחזור אל הבייס הכביכול טבעי שלו.
דילמת האסיר היא תאוריה פשוטה וחכמה שחוזה את התוצאה של המשחק באמצעות היכרות עם המאפיינים האנושיים הבסיסיים ביותר. בסופו של דבר, כל אחד בוחר באפשרות שבה הוא יאמין שיש לו פחות מה להפסיד, או יותר מה להרוויח.
ככל שהממשלה תגלה סימני חולשה רבים יותר, חוסר יציבות, מריבות פנימיות וכדומה וככל שהסקרים ימשיכו לנבא סכנה פוליטית של ממש לימינה ותקווה חדשה, יגדל הסיכוי שאחד מחברי המפלגות האלה יעשה את הדבר הנכון עבורו ויביא לפירוק הממשלה.
