למרות שלחלק גדול מיהודי ישראל יש שורשים במרוקו, היחסים בין המדינות הלכו והתרחקו עם השנים. פתיחתה של מדינה עם 37 מיליון אזרחים ש-99 אחוזים מהם מוסלמים למערב היא תהליך מורכב שפריצת הדרך בו הגיעה עם החתימה על הסכמי אברהם ההיסטוריים.
בעשורים האחרונים הצליחה ישראל להגיע להישגים עצומים בתחום הטכנולוגיה והמדע, שקידמו את התעשיות הביטחוניות והפכה אותן למובילות בעולם. כיום ישראל היא מעצמה של תעשיות ביטחוניות וזה, יחד עם הקשר העמוק עם ארה"ב, הפכו אותה לכזו שמדינות שבעבר לא חלמו על קשרים דיפלומטיים עימה מחזרות אחריה. מרוקו, שהפכה בשנים האחרונות לקיצונית וראתה את האסלאם הג'יהאדיסטי מרים ראש אצלה הבינה שהדרך להגן על עצמה עוברת בהתקרבות למערב.
האינטרסים בהתקרבות הזו ברורים: עבור ישראל, התקרבות למדינה עם יותר מ-37 מיליון מוסלמים היא השיג מדיני גדול, חיבור שיתורגם בין היתר ללגיטימציה ולתמיכה רחבה בעתיד הלא רחוק. ישראל רוצה כמה שיותר מדינות מהעולם הערבי כחברות, ומרוקו רוצה לחזק את יכולותיה.
היריבה המרה ביותר של מרוקו היא אלג'יריה, שחולקת עימה גבול ארוך. לאלג'יריה ישנו צבא עם יכולות משמעותיות, בטח טובות יותר מהיכולות של צבא מרוקו, ומאז שנת 2000 אלג'יריה הולכת ומגדילה את תקציב הביטחון שלה ולשפר את צבאה. גם מרוקו הבינה שהיא לא יכולה לשבת על הגדר והחלה להתעצם. בשנת 2017 הכריזה מרוקו על תוכנית רב-שנתית שמטרתה השגת עליונות צבאית אזורית באמצעות רכש צבאי מאסיבי. מומחים מעריכים שההשקעה המרוקאית בביטחון תמשיך לצמוח גם בשנה הבאה ותעמוד על יותר משישה מיליארד דולר.
מרוקו מחזיקה בשותפות אסטרטגית ביטחונית עם אמריקה, צרפת וספרד. נכון להיום, ארה"ב היא הספקית הביטחונית העיקרית של מרוקו ו-50 אחוז מהציוד הביטחוני של מרוקו מגיע מאמריקה. צרפת משלימה 30 אחוז נוספים וגם לאיחוד האמירויות יש חלק בסיוע למרוקו להגיע ליעד, כאמור עליונות צבאית באזור.
תקציב ביטחוני בצמיחה, רצון להתעצם צבאית וקשר הדוק עם ארצות הברית וצרפת מכניס את ישראל לתמונה באופן טבעי. ביקורו של שר הביטחון בני גנץ במדינה וחתימה על הסכם היסטורי בפומביות כזו תפתח עידן חדש ביחסים בין ישראל למרוקו.
הצדדים יחתמו על מסמך משפטי המעגן שיתוף פעולה ביטחוני בין משרד הביטחון הישראלי לבין מרוקו. החל משבוע הבא כבר נראה את פירות ההסכם הראשונים, עם הקמת ועדת היגוי שתאפשר את העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני. בנוסף יוסדר דיאלוג אסטרטגי בין בכירים מקבילים בשתי המדינות.
גם במרוקו וגם בישראל מבינם היטב ויותר מתמיד כמה הטרור העולמי מחבר בין מדינות שעד לא מזמן שמרו על ריחוק. החל מהיום יחלו יחסים רשמיים של שותפות במדע, בתכנון מבצעי, ברכש, במחקר ובפיתוח וגם באימונים. לצד זה יש עדיין לא מעט סוגיות מדיניות מורכבות ומערכת היחסים תישמר בזהירות רבה. גם התהליך הזה חייב להיות ממוסד ומיד עם החתימה יקימו שני הצדדים צוותים וקבוצות עבודה משותפות שילבנו לא מעט סוגיות מדיניות.
יש לציין שההסכם לא מחייב את ישראל למכור למרוקו תוצרת ביטחונית כחול לבן. כל תהליך המכירה עוד יעבור שינויים רבים אבל הדרך למכירה כזו תתקצר באופן משמעותי עם החתימה.
בביקורו של שר הביטחון ובצעדים לקירוב בין שתי המדינות ישנה הזדמנות נהדרת לחבר בין שני צדדים שביניהם הייתה עוינות במשך שנים רבות. רבבות יהודים יוצאי מרוקו מתגוררים בישראל, דורות שגדלו על התרבות והמנהגים המרוקאים אמנם התרחקו מאוד מהמדינה עצמה אך חינכו את הדורות הבאים לאהבת המסורת המרוקאית. הוריי זכרם לברכה שעלו שניהם ממרוקו תמיד חלמו לחזור לכאן. הם לא זכו להגשים את חלומם, אך הדור שהם הביאו לעולם בארץ ישראל זוכה להיות עד לחתימה המרגשת הזו בתקווה שאת הדורות שאנחנו נביא נוכל לקרב עוד יותר למדינה שממנה עלו אבותינו לארץ ישראל.
