יש דברים בחיים, אפילו קטנים ופשוטים, שאדם מסתכל עליהם ומבין: את זה השגתי לגמרי לבדי. אספר לכם על מקרה מהסוג הזה שאירע בשבוע שעבר. הוא בעצם חוויה זעירה מאוד, אבל כל כך מתוקה שהיא תיחרת בזיכרוני עוד זמן רב.
המקום: אכסניה כלשהי בצפון הארץ. האירוע: כנס הנהגות היישובים של מועצה אזורית שומרון. הנוכחים: ובכן, כל הנהגות היישובים של המועצה. מתוקף תפקידי כחברת מזכירות ביישוב, גם אני השתתפתי בכנס.
הכנס היה גדול מאוד, וכלל הרבה השתלמויות והרצאות בנושאים בוערים מאת מיטב המרצים במגוון תחומים שמנהיגי היישובים נדרשים להיות ערים להם ופעילים בהם.
באופן טבעי, כפי שתוכלו לדמיין בוודאי, במקומות מהסוג הזה לא מעט אנשים מכירים אותי. יעל שבח, האלמנה מחוות־גלעד, אשתו של הרב, זו שהקימה בית עלמין, זו שבעלה נרצח, זו שכותבת במקור ראשון. כמי שאכן התפרסמה בנסיבות האלו, די התרגלתי לכך (וגם אם היה מי שלא ידע, תסמכו על יוסי דגן, ראש מועצת שומרון. הוא, כמו אח גאה ומאושר, כבר דאג לעדכן).
אחרי יום שלם כזה, שהיה גדוש בשיחות עם מיטב המוחות והסגנונות, התכנסנו כולנו לערב הפוגה עם אמן אורח: עידן רייכל בכבודו ובעצמו. תנוח דעתכם, לא הייתה כאן הופעת בוטיק מרנינה אלא שיחה על סיפור חייו של האמן, מתובלת בשיר פה ושיר שם. בסך הכול דרך נעימה לסיים את היום.
לקראת סיום דבריו ענה רייכל לשאלות מהקהל. הוא נשאל מיד מגוון שאלות על חייו, תחומי העניין וההשראה שלו, ומתי הוא ינגן וישיר לנו עוד שיר בבקשה. גם אני הצטרפתי לשואלים, הצבעתי ושאלתי אותו אם יש שיתופי פעולה נוספים שהוא מתכוון לעשות בחייו. הוא סיפר שהיה רוצה אולי לשתף פעולה עם הרכב כזה ועם ההוא, “אבל האמת, את יודעת לאיזה שיתוף פעולה אני הכי מתגעגע?", הוא שאל. “אני הכי מתגעגע פשוט להתקשר לחבר, לומר לו ‘בוא נשב לנגן', והחבר אשכרה מגיע ומנגן. לצערי זה לא קורה כמעט, פשוט כי הכול הפך לממוסד ומסודר".
התגאיתי בעצמי כל כך: אולי לראשונה בשנים האחרונות, הצלחתי להשיג משהו בעל ערך רב כל כך בלי לציין שאני אלמנת טרור
רד עלינו כמו גשם
“אה“, אמרתי לו. “אז בוא למשושה בחוות־גלעד“.
רייכל הסתכל עליי בשאלה, ואני סיפרתי על היישוב שלי. על הזרימה שבו, על הפשטות והחברות, ועל “המשושה“, שהוא בעצם מעין גן אירועים קטן שהשכנה המהממת שלי הקימה. יש בו סדנאות יצירה לזוגות וקבוצות, וערבי נגינה חמודים וזורמים, מה שנקרא “ג‘מג‘ומים“.
רייכל ישב על הבמה, עיניו מרוכזות בדבריי, ולפתע זיהיתי זיק קטן נדלק בהן. וככה בפשטות, הוא הנהן, התבונן ואמר, “אני אבוא“.
אני אבוא, הוא אמר.
הוא. עידן רייכל.
מעל הבמה, לעיניהם הצופות של כל מנהיגי המועצה. אמר שהוא יגיע לחוות־גלעד.
לחוות־גלעד, שלנו. ליישוב הקטן והבלתי מוסדר. לחור הזה שאפילו לא מופיע על המפות של רוב יושבי הארץ. הוא יגיע אלינו. למשושה.
לא הייתה התרגשות כזו מאז ימי הפוליטיקאים ובכירי המדינה שהגיעו לנחם בשבעה.
כאן המקום לציין שאם אכן יגיע, רייכל לא יהיה המפורסם הראשון שבא לחוות־גלעד. קדמו לו ראשי ממשלות, נשיאים, בכירים במערכת הביטחון, אבל אמן? כזה עוד לא היה לנו.
כתר עם קרניים
הייתי באורות, לא ידעתי את נפשי, גם הקהל לא. כולם מחאו כפיים. כולם הריעו, כמעט נעמדו, כמעט מחו דמעה. עידן רייכל, היוצר, הפזמונאי, מדליק המשואה והאיש המגניב עם הראסטות הבטיח שיגיע למשושה בחוות־גלעד.
גם כשסיים את הרצאתו וירד מהבמה, עוד נותרה בי ההילה וההתרגשות הגדולה מהרגע ההוא שקרה שם. אנשים הסתכלו עליי, העריכו אותי אחרת. היו גם קריאות “סחתיין“.
ואני אגיד לכם את האמת.
בזמן שכולם מסביב התפעלו והתרגשו מההישג המהמם, מהזכייה בלוטו התרבותי הזה, יעל שבח הייתה עסוקה בלהתלהב ממשהו אחר לגמרי.
הייתי כל כך גאה בעצמי שפתאום, אולי לראשונה בחיי בשנים האחרונות, הצלחתי להשיג משהו בעל ערך יוקרתי כל כך בלי לציין אפילו לא ברמז שאני אלמנה. אלמנת טרור. זה אולי קטנוני וטיפשי, אבל אין לכם מושג מה זה להרגיש בן אדם רגיל, אחרי שבמשך כל כך הרבה זמן התרגלת שאת חריגה. שאת בולטת. שיש לך קרניים על הראש.
נכון, אנחנו האלמנים למדנו לנצל את הקרניים. להניח אותן על הראש אחר כבוד כמו כתר מנצנץ. אנחנו יודעים להשתמש בה כדי לעקוף בתור לחביתות בבית מלון, או רגע לפני קבלת דו“ח או נזיפה על מעשה לא יאה. כן, אני יודעת מה אתם חושבים: זו מניפולציה צינית, אכזרית וסוחטת רגשות. אבל שילמתי מחיר יקר, ואנצל את זה עד תום.
אבל ברגע הזך ההוא, הצלחתי פשוט להיות יעל. וזה היה נפלא.
ובנימה אישית, עידן רייכל היקר: אני לא יודעת אם היית רציני או לא, לא יודעת אם יש לך תוכנית להכניס לסיבוב ההופעות הקרוב שלך גם ערב ג'אם ספונטני מסביב למדורה במשושה בחוות־גלעד, אבל כפי שאתה רואה, אני הייתי רצינית.
ועכשיו שכתבתי על זה, כולם יודעים. ויחד איתי גם כולם מחכים ומצפים. אז אין לך ברירה.
אתה חייב לבוא.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
