צה"ל התייחס שלשום (ו') לראשונה לפרשת הסרסור בחיילות וסוהרות בשירות בתי הסוהר. בתשובה שנשלחה מלשכת הרמטכ"ל לארגון חותם ופורום בוחרים במשפחה, הובע זעזוע מהפרסומים ואף נכתב כי "אם המקרה המתואר בפנייה ובתקשורת קרה, מדובר במקרה קשה מביש ומחפיר". אולם יודעי דבר יכולים לשער שבצה"ל לא מאמינים לדיווחים, לטענות ולפרסומים בנושא.
"צה"ל מגייס את חיילי שב"ס ומעביר אותם לאחריות שב"ס. לצה"ל אין אחריות וסמכות בכל מה שקורה בין כותלי הכלא", הוסיפו מלשכת הרמטכ"ל. לסיום ציינו כי יבקשו הסברים ויפעלו על פי הנחיית שר הביטחון.
ניסיתי להבין מדוע הצבא, ששולח חיילות לשב"ס, לא דורש בדיקה מיידית, חקירה פלילית או כל דבר אחר שיפוגג את האדישות הצה"לית. תשובת "אין לנו סמכות כי הן בשב"ס" היא לא פחות מהתחמקות מאחריות. אותן בנות אומנם נשלחות לשב"ס והוא אחראי להן, אבל צריך לזכור שהן התגייסו לצה"ל והושאלו לשב"ס. ולכן, גם אם הן אינן לובשות מדים עם סמל צה"ל, הצבא היה צריך להזדעזע ולבדוק את העניין ולא רק לדרוש תשובה בהתאם להנחיית שר הביטחון.
כשהצבא רוצה הוא יודע לעצור הכול ולדרוש, ואף לבצע, בדיקה מיידית. הנה דוגמה קטנה למקרה שאירע לאחרונה ומראה איך הצבא מתנהל באירוע שדורש בדיקה שכזו. לאחרונה חייל צה"ל צילם עצמו ישן ליד פח זבל, במצג של חוסר דאגה לחייל בשירות סדיר, והעביר את התמונה לאושיית הרשת יואב אליאסי (הצל). תוך עשר דקות מאז נחשף לתמונה, יצא ראש אכ"א, אלוף יניב עשור, מישיבה חשובה ודרש שהחייל יתייצב אצלו מיד כדי לבדוק מדוע המערכת כשלה והזניחה אותו.
בחזרה לפרשת הסוהרות – ספק אם הייתה מגיעה התייחסות מלשכת הרמטכ"ל לולא הגיעה אותה הפנייה.
עבור הורים ששולחים את ילדיהם לשירות חובה, הצבא הוא הכתובת במקרה של בעיה, גם אם החייל לא משרת בבסיס צבאי. פרשת הסרסור בסוהרות, שעל פי העדויות אכן קרתה, היא פרשה מזעזעת ומהווה תמרור אדום בוהק למתרחש בארגון זה. אם יתברר כי העדויות נכונות, מדובר באחת הפרשות החמורות ביותר, שביחס אליה מחדל בריחת האסירים מכלא גלבוע הופך לזניח.
הפרשה הזו קיימת בשיח התקשורתי כבר שלוש שנים ולא נבדקה לעומק. גם החקירה שנפתחה לא קבעה באופן חד משמעי מה קרה בין כותלי הכלא. התנהלות רשויות האכיפה במקרה הזה לוקה בחסר. ראוי היה שתעמוד המערכת מול אזרחיה, תסתכל להורי הבנות בעיניים ותספק תשובה – היה או לא היה, ואם כן מה המשמעות של הדברים, איזה סיוע קיבלו הסוהרות הצעירות ומה עלה בגורלם של המפקדים.