אחרי סוף שבוע שעמד בסימן המתקפה על טיסת גילת בנט וילדיה לחו"ל, הגיע אמש (א') סקר המנדטים של חדשות 12 שחשף את הנזק שנגרם לראש הממשלה ומפלגתו. ימינה, שכבר החלה להתאושש בסקרי חדשות 12 חזרה ל-6 מנדטים, מנדט אחד פחות מהמפלגה היריבה, מפלגת הציונות הדתית. המפלגה האחות, תקווה חדשה, ממשיכה לדשדש מתחת לאחוז החסימה, וגם תוצאת סקר ההתאמה לראשות הממשלה (25 אחוזי תמיכה בלבד) לא אמורים לעודד את בנט בשעתו הקשה הזו.
אולם, לצד העיסוק בתוצאות הסקר עולה שאלה אחרת, מעניינת לא פחות. למה בכלל סקר? מה קרה לאחרונה שמצדיק עריכת סקר בחירות? ממשלת בנט ולפיד הושבעה לפני כמעט חצי שנה, וכבר צלחה את המבחן החשוב ביותר לממשלה מכהנת במדינת ישראל והעבירה תקציב דו שנתי. מעתה ועד 31 במרץ 2023 יציבותה מובטחת לכאורה. אך למרות זאת כל ערוצי החדשות המרכזיים, לא רק ערוץ 12, ממשיכים לפרסם סקרי בחירות משל היינו חצי שנה לפני בחירות ולא חצי שנה לאחר הרכבת ממשלה.
את הבחירה להמשיך להחזיק את עם ישראל בתודעה של בחירות אפשר להסביר בכל מיני אופנים, אך דומני שההסבר האמיתי פשוט מאוד. במערכות התקשורת המרכזיות בישראל לא מאמינים שממשלת בנט-לפיד תאריך ימים. הכתבים הפוליטיים וגם העורכים מביטים בממשלה בחוסר אמון, ולמרות שמרביתם שמחים על חילופי השלטון, ממש כמו תומכיו של נתניהו הם מרגישים שמדובר במצב זמני. להערכתם הממשלה הנוכחית, שהרכבה נראה היה לכל בר דעת דמיוני לחלוטין עד לפני כשנה, לא באמת הפכה לייצור בר קיימא, ולכן כדאי לשמור כל הזמן את האפשרות של יציאה למערכת בחירות כשהיא על השולחן.
אלא שגם הנבואה הזו, על קיצור הימים הצפוי לממשלה, עשויה להיות נבואה המגשימה את עצמה. ככל שחלקי הקואליציה השונים יחיו תחת הרושם שבחירות הן אופציה ממשית המונחת על השולחן, כך הם יתקשו להתמיד בוויתורים ההדדיים הנדרשים על מנת להחזיק את הממשלה הנוכחית בחיים. גורלה של הממשלה תלוי באופק היציבות, וערעור אופק היציבות מסכן את עתידם המשותף של ניצן הורוביץ ומתן כהנא, נפתלי בנט ומרב מיכאלי, יאיר לפיד וגדעון סער.
