שלשום (מוצאי שבת) סערה המדינה עם החלטתה התמוהה של מח"ש לחקור באזהרה שני לוחמים שנטרלו מחבל במקצועיות ובמהירות. התיעוד מהאירוע מראה כיצד המחבל דוקר באכזריות צעיר חרדי וכיצד לוחמי מג"ב מסתערים עליו ומנטרלים אותו. כאשר ניסה להתרומם מהרצפה, נשלח כדור נוסף שהכריע אותו ואת הסכנה הגדולה.
סימני השאלה הרבים שנשלחו בזעם לחלל האוויר, כיצד לוחמים שעושים את המוטל עליהם בתנאי שטח קיצוניים, נחקרים באזהרה, מובילים לכתובת אחת: קרן בר־מנחם, ראש מח"ש.
בראש מח"ש היה אמור לעמוד היום אדם בשם משה סעדה, פרקליט מוכשר ששימש כסגן ראש מח"ש הקודם אורי כרמלי, ולתקופה אף מילא את מקומו בראש הארגון. אבל היו אנשים שהאמביציה של סעדה המוכשר וישר הדרך לא באה להם טוב בעין והם הצליחו להדיח אותו מראשות הארגון.
שמועות מבוססות מדווחות על כך שאלשיך, המפכ"ל הקודם, זעם כשסעדה אישר כי הוסתרו חומרי חקירה שנבדקו במח"ש. חומרים שאיששו את הטענה כי יעקב אבו אלקיען שנורה למוות אינו מחבל כפי שאלשיך טען ואף ייחס לו קשר לדאעש.
התנגשות חזיתית נוספת בין השוטר מספר אחת למח"ש הייתה סביב פרשת מפקד להב 433, רוני ריטמן, שנחשד בהטרדות מיניות אבל המשיך לשרת במשטרה. אלשיך, שתדמיתו נפגעה שוב על ידי מח"ש, כעס ופעל כדי שסעדה לא יתמנה לראש הארגון למרות שהחלטה זו אינה תחת אחריותו. הרי לא יעלה על הדעת שגוף שאמור להיחקר יקבע מי יחקור אותו.
למרות הנוהג למנות את הסגן לתפקיד, החליט פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, כי ברצונו לראות אישה בראש הארגון. אך הפרקליטות הבכירות סירבו בטענה שזהו מהלך לא מקצועי וניצן החליט למנות את קרן בר־מנחם, פרקליטה זוטרה יחסית ממחוז מרכז, שמעולם לא שירתה במח"ש ולא הכירה את הגוף הנ"ל. עם התמנותה לתפקיד אמרה בר־מנחם כי באה לשרת את המשטרה. נדמה שהיא מתעלה על ציפיות מפקדיה.
אם בזמן כהונתו של ראש מח"ש הקודם עלה מספר ההרשעות של שוטרים שנהגו שלא כראוי, בזמנה של בר־מנחם הוא צנח במהירות מבהילה. בתחקיר שערכתי על מח"ש לאחר התנהגות ברוטלית של שוטרים כלפי אזרחים בבני ברק לפני כשנה – אז פשטה המשטרה על העיר עם רימוני הלם, אלות ומכות בחשד ששני אזרחים תקפו שוטרת – גיליתי כי מרבית התיקים נסגרים בהערה לשוטר. כך גם בתיק של יענקי רוזנברג, הילד בעל הצרכים המיוחדים שהוכה עד זוב דם. גם שם, למרות התיעוד הברור מהזירה, התיק נסגר.
עוד ועוד החלטות תמוהות של בר־מנחם מעלות סימני שאלה קשים. ההחלטה לחקור באזהרה לוחמים שעשו את המצופה מהם היא רק החלטה אחת אומללה בשרשרת של כאלה.
עדותו של ניר חפץ בשבוע שעבר, בו חשף תרגילי חקירה מזעזעים שהופעלו עליו, כבר הייתה ידועה למח"ש שלא טרחה לחשוף את המידע החיוני הזה בפני פרקליטי נתניהו.
עמית סגל פרסם בזמנו תכתובת מייל פנימית שהגיעה לידיו, המוכיחה שחור על גבי לבן כי תרגילי חקירה פסולים הופעלו על ניר חפץ, וכי גורם שביקש למסור מידע בעניין נדחה על ידי בר־מנחם שסירבה לקבל את עדותו של האיש אלא אם יזדהה בפומבי. הגורם, שחשש לעתידו, סירב ועדותו נגנזה.
לאחר הפרסום, פנו פרקליטי נתניהו בדרישה להעביר לידיהם את החומר הרלוונטי. התובעת ליאת בן ארי סברה שאין דבר כזה אך ליתר ביטחון ביקשה "בדחיפות" את המידע ממח"ש. בתכתובת פנימית כתבה לבר־מנחם: "סברנו כי נכון להשיב לפניות הסנגורים כי אין כל בסיס לפרסום האמור… בעת גיבוש מענה לשאילתה בנושא, עלתה אמירה סתומה לפיה אפשר שאולי היה אירוע כזה… לכן, על מנת שלא תצא תקלה תחת ידינו, אנא בררי עם אנשי הדוברות במה דברים אמורים". בן ארי ביקשה תשובה מהירה "שכן הצורך להשיב לסנגורים הוא דחוף מאוד".
ואז התגלה דבר מעניין. סגן ראש מח"ש, משה סעדה, אישר את הפרסום ואמר שהאירוע טויח. עוד אמר כי ישנם שלושה בכירים בפרקליטות שיכולים להעיד על כך. במייל חוזר כתב: "דובי מסר לי שיש גורם חקירתי המטפל בעניין ראש הממשלה המעוניין למסור מידע רגיש". כלומר, הפרסום על כך שהיה גורם שביקש להעיד על תרגילי החקירה הפסולים, אך לבסוף סירב כיוון שהתבקש להזדהות, אכן נכון.
ובחזרה לחקירת הלוחמים. במח"ש נלחצו מהביקורת העזה שהוטחה כלפיהם ומיהרו למסור כי זהו נוהל שגרתי. כעת יש לשאול מדוע לא נראו יעילות והתגייסות שכאלה כשאהוביה סנדק נהרג במהלך מרדף משטרתי. לא רק שנשקם של השוטרים לא הוחרם, אלא שאיש לא הורשה להתקרב לזירה. כולל לא חבר הכנסת סמוטריץ' שמיהר למקום ונבלם.
לאחר מכן, תקף סעדה את בר־מנחם ואמר כי השוטרים המעורבים שוחררו בניגוד לעובדות מהשטח וכי אירעו "מחדלים שפגעו קשות בעצם חקירת מות הקטין".
גם משפחת סנדק תקפה בחריפות: "הבן שלנו נהרג בידי השוטרים ואת קרן בר־מנחם זה לא עניין. השוטרים לא מילאו דוחות פעולה במשך שעות. היה להם את כל הזמן שבעולם לתאם גרסאות והם שוחררו באותו ערב ללא מתן עדות וללא שום שאלה. והערב הם מזדרזים לחקור שוטרים שהצילו חיים".
מקרים שהתרחשו לאחרונה ממש, מראים גם הם כי אין קו עקבי בהתנהלות מח"ש. השוטר שחיסל את המחבל שרצח את אליהו קיי לא נחקר באזהרה.
האם קרן בר־מנחם פועלת לפי הכיוון אליו נושבת הרוח ואכן באה לשרת את המשטרה? האם תקין הוא כי יש במח"ש גורמים מתוך המשטרה שאמורים לחקור את חבריהם לארגון? האם לא הגיעה העת לפרק את הגוף הזה שאמור להיות עם שיניים וללא משוא פנים, ולהקים גוף אחר, מקצועי וחיצוני? ארגון שיעמיד את השוטרים במקומם, לא יסתיר ולא יטייח, ולא יחקור באזהרה ויחרים את נשקם של לוחמים שפעלו ללא דופי.
עולם הפוך ראיתי, ולקרן בר־מנחם חלק נכבד בשידוד המערכות המתרחש לנגד עינינו.
