טוויטר עלתה לכותרות בשבוע שעבר הודות להכרזה הדרמטית על חילופים בתפקיד המנכ"ל: אחרי שישב בקונטרול מאז שהקים את החברה, ג'ק דורסי ככל הנראה ישלים את הטרנספורמציה שלו להיפי מזוקן והזוי בכפר נידח במזרח, ויפנה את מקומו לסגנו פרג אגרוול. אולם הכרזה דרמטית לא פחות הצליחה לחמוק מעיניהם של רוב משתמשי הרשת החברתית, כזו שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על השימוש באתר: מעתה תאסור טוויטר העלאת תמונות וסרטונים של אנשים פרטיים ללא אישור מפורש שלהם, ואלו יוכלו לבקש להסיר מהרשת תוכן שהם מופיעים בו.
על פניו מדובר בשינוי סביר שנועד להגביל את החשודים המיידיים: איזה קריפ שמרגל אחר משתמשים אחרים ומעלה תמונות שלהם, או גבר ממורמר שמעלה תמונות של אקסית. אבל האמת היא שכבר קיימים כללי רשת שמונעים התעללות מהסוג הזה. מאחורי הטרמינולוגיה המעורפלת עומד, ככל הנראה, רצון פשוט להחזיק בעוד כוח צנזורי רשמי על משתמשי הרשת החברתית. ואם זה עדיין לא נשמע בעייתי מדי, חשבו על אחד התפקידים החשובים ביותר שקנתה לעצמה הציפור התכולה בשנים האחרונות: פלטפורמה חדשותית.
בעולם המערבי, ואף יותר מכך במדינות שאין להן רקורד מצוחצח במיוחד של חופש עיתונות, עיתונאים ומשתמשים אחרים נעזרים בטוויטר כדי להפיץ חדשות וליצור ולשנות סדרי יום. אם אתם נוטלים חלק באקשן אתם בוודאי יודעים במה מדובר, אך אם טרם גיבשתם שם משתמש והתחלתם לצייץ, אפשר להצהיר ללא יותר מדי הגזמה שכיום אין כלי חשוב יותר מהטוויטר ליצירה והפצה של חדשות. החל מהפגנות ענק נגד דיקטטורים רצחניים וכלה בסיפורים קטנים וחשובים, שאולי לא היו מעניינים אתר תקשורת גדול אך בהחלט מעוררים עניין בציבור. טוויטר היא אחד מצינורות המידע החיוניים ביותר.
ואיך זה קשור לנוהל החדש? ובכן, כבר שנים שאנחנו עדים ליותר ויותר כוחות שדורשים שרשתות חברתיות יפעלו פחות ככיכר העיר ויותר כמו"לים שבידיהם לקבוע אלו קולות לפרסם ואלו להשתיק. עלילות הפיל האדום הגדול בחנות החרסינה, דונלד טראמפ, הספיקו לבדן כדי לקדם את הנושא הזה, אך לצידו ישנן הדרישות החוזרות מצד פוליטיקאים בכל העולם לצנזר ולהעלים את מה שלא עולה בקנה אחד עם עמדותיהם הפוליטיות. ובעוד במקומות כמו ארצות־הברית דרישות כאלו מלוות באיומי חקיקה, במקומות סימפטיים פחות לדמוקרטיה, כמו רוסיה, הפתרון הוא פשוט להאט או לחסום את כל הרשת החברתית.
אל מול פרץ ההשתקה והצנזור הגדול, הרשתות הלכו והתקפלו. אחד השיאים השליליים במדינה דמוקרטית בא לפני הבחירות הנשיאותיות האחרונות בארה"ב, כאשר טוויטר לקחו על עצמן לצנזר לחלוטין תחקיר של הניו־יורק פוסט שחשף שחיתויות לכאורה של בנו של ביידן בטענה שמדובר בפייק ניוז. תחקיר המשך של אתר "פוליטיקו" שהתפרסם אחרי הבחירות חשף שהכתבה הייתה אמיתית לחלוטין. לצד זה עולות דרישות חוזרות ונשנות להעלים תמונות של פורעים שבוזזים רכוש או נוקטים באלימות, או של שוטרים במדינות אוטוקרטיות שמתעמרים במפגינים שלווים. מדיניות כמו זו החדשה של טוויטר, שמעניקה לה כוח צנזורי כה גדול בניסוח כה כללי, היא בדיוק מסוג הכלים שעלולים להעצים את ההשתקה.
אולי זה בלתי נמנע. אולי באמת אין מקום בעולם לפלטפורמת חדשות פתוחה, חופשית ולא מצונזרת. אולי עתידן של הרשתות יתקדם באופן בלתי נמנע לכיוון עריכה מקיפה וקפדנית של התכנים שמופיעים בהן, עד שבקושי יישאר זכר למגרשים נטולי גבולות שהכרנו בהתחלה. אולי אי אפשר לצפות מחברות שהוקמו למטרות רווח לפעול באלטרואיזם אידיאליסטי. אבל זה לא צריך למנוע ממי שתקשורת חופשית חשובה לו להיאבק על כל צעד.
לתגובות, המלצות משחקים (ותמונות של לחמים מעניינים), שגרו לנו מייל: digital.makor@gmail.com
