עבודה מהבית: עכשיו רק נשאר לעגן בחוק את המציאות הזו

במשך חודשים ארוכים במהלך משבר הקורונה, כבישי ישראל עמדו כמעט שוממים. עסקים נסגרו, רבים אחרים עברו לעבודה מרחוק, ובין סגר לסגר אימצנו את העבודה ההיברידית – שילוב בין עבודה מהמשרד לעבודה מהבית. אבל מי שמיהר לשמוח על היעלמותם של פקקי התנועה מהנוף, התבדה כאשר עם דעיכת התחלואה ושיבת החיים למסלולם, הם חזרו ואף ביתר שאת. התקווה שדפוסי העבודה ישתנו באורח קבע בעקבות הקורונה – לא התממשה. כדי ששינוי כזה יקרה, דרוש כנראה מאמץ נוסף ומכוון.

לעבודה מרחוק יש יתרונות רבים עבור המשק כולו. פחות אנשים שנוסעים לעבודה מדי יום, ואפילו אם מדובר רק במעבר לעבודה מהבית יום או יומיים בשבוע – משמעם פחות עומס בכבישים, וממילא פחות תאונות ופחות זיהום אוויר, ויותר זמן לעבודה ולפנאי. עבודה מרחוק מאפשרת גישה למקצועות מבוקשים גם לאוכלוסיות בפריפריה, שינוי שעשוי להשפיע גם על מחירי הדיור הגבוהים במרכז; מי שיכול לעבוד מרחוק לא בהכרח יעדיף לגור באזורי הביקוש בגוש דן. וכמובן, עבודה מרחוק עשויה להגביר את רווחתם הנפשית של העובדים ולשפר את האיזון בין חיי העבודה לחיי המשפחה והפנאי.

במשרד הכלכלה החליטו להרים את הכפפה ולקדם מהלך שיסייע לעסקים להפיג חששות ולייצר מסגרת שתאפשר עבודה מרחוק. ביוזמתה של שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי התחילו לעבוד במשרד על חקיקה שתסדיר את תחום העבודה מרחוק, תגבש מסגרת חוקית לסוגיות המרכזיות, תגדיר את חובות המעסיק והעובד בהקשר זה ותפתור את הסוגיות המרכזיות המטרידות אותם. במקביל מקיימים בשנה האחרונה במשרד הכלכלה שורה של התייעצויות במסגרת מיזם משותף עם ג'וינט ישראל, ומנסים להבין ממעסיקים מה הם החסמים העיקריים העומדים בפני מעבר לעבודה היברידית.

במחקר שערך משרד הכלכלה נמצא כי בישראל שיעור גבוה של עובדים שעשויים באופן עקרוני לעבור לעבודה מרחוק, באופן מלא או חלקי. כמעט מחצית מהעובדים בישראל (47%) עובדים במקצועות שבהם המעבר מהמשרד לסביבה ביתית אפשרי. זהו השיעור הגבוה ביותר במדינות ה־OECD פרט ללוקסמבורג, וגבוה באופן משמעותי מממוצע ה־OECD. בישראל שיעור של מועסקים במקצועות שניתן לעבוד בהם מרחוק ובהם ניהול, שירותים מקצועיים ופיננסיים, הוראה, וכמובן מגזר ההייטק. מנגד, שיעור העובדים בתחומים כמו חקלאות או ניקיון, שאינם יכולים להתבצע מרחוק – נמוך יחסית.

תנאי בסיסי לעבודה מרחוק הוא תשתיות תקשורת מתקדמות ונגישות. פריסת הסיבים האופטיים, שמספקים אינטרנט מהיר המאפשר תעבורת נתונים יעילה, היא צעד חשוב בתחום. "אי אפשר לדבר על עבודה מהבית כשאין תשתיות מתאימות", אמר לנו השבוע שר התקשורת יועז הנדל. "הגענו כבר לרמה של 50 אחוזים בתים מונגשים, ועכשיו אנחנו מכוונים למהלך של להעביר את המשק ליום בשבוע של עבודה מהבית. ככל שנעצים את היקף הפריסה, ככה זה יהיה יותר אפשרי. בזק כבר הגיעה למיליון בתי אב ובשנה הבאה היא תתחיל להיכנס גם לבתים פרטיים, פרטנר מתכוונים להגיע למיליון בתי אב בשנה הקרובה, הוט מחויבת להגיע ל־1.7 מיליון בתים. אנחנו עובדים בקצב גבוה מאוד. כשרוב האזרחים מחוברים אפשר לייצר מהלך של עבודה מרחוק. זה יחסוך חמישית מהתנועה, ויצמצם את הפקקים".

שאלת הפרטיות

"המשק הישראלי מאוד מותאם לעבודה מרחוק מבחינת התפלגות המקצועות", אומרת לנו רוני שניצר, מנהלת אגף בכיר לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, זרוע העבודה במשרד הכלכלה. "יש אצלנו יותר הייטק ויותר סקטור שירותים כמו רואי חשבון ועורכי דין. אבל זה שאפשר עקרונית לעבוד מרחוק במקצועות מסוימים, לא אומר שהם יכולים לעשות את המעבר בקלות. בספטמבר שעבר במהלך הסגר 27 אחוזים מהמשק שילבו עבודה מרחוק. בספטמבר האחרון זה היה 14 אחוזים. יש כאן פוטנציאל לא ממומש".

אחת השאלות שמטרידה מעסיקים היא בידי מי נתונה ההחלטה על עבודה מרחוק. האם המעסיק הוא שמחליט אם עובד יוצא לעבודה מרחוק, או שמא זוהי זכות של העובד והוא רשאי לדרוש זאת מהמעסיק. "החקיקה שאנחנו עובדים עליה תנסה לפתור את זה", אומרת שניצר. "זו לא תהיה רשימת מכולת מפורטת שתסדיר את כל הפרטים, אלא מסגרת כללית".

נושא נוסף שמטריד מעסיקים הוא כיצד לשמר את תחושת השייכות לארגון, גם אצל עובדים מרחוק. גם העובדים, שאינם רוצים להיות שקופים ולחוש בדידות, מוטרדים מהשאלה הזו. נוכחות פיזית מייצרת מחויבות, וגם הפריה הדדית בעקבות המפגש עם השותפים לעבודה. במרכזי שירות לקוחות למשל, מעסיקים מעידים כי נוכחות במקום מייצרת אנרגיה וקצב שיחות גבוה, אף שבאופן עקרוני ניתן לקיים את השיחות הללו גם מהבית.

בעבודה מרחוק עלולה להיווצר גם בעיה של פרטיות. למשל כאשר עובדים בבית קפה על חומרים רגישים כמו מידע של לקוחות, או כשעובדת לוקחת הביתה מסמכים המכילים סודות מסחריים. בסביבה שאיננה מבוקרת, קשה יותר למנוע חשיפה וזליגה של מידע.

כלל הנושאים הללו אמורים להיות מוסדרים במסגרת הצעת החוק שעליה עובדים במשרד הכלכלה. החוק יתייחס לסוגיות כמו מקום העבודה מרחוק, אספקת הכלים הדרושים לביצועה, היקפי העבודה, המטלות ומסגרות הזמנים, זמינות העובדים, שאלות של ניטור העבודה ופרטיות העובדים, זכויות העובדים וכדומה.

רוני שניצר, משרד הכלכלה: "עולם העבודה הנוכחי מסתכל יותר על תפוקות של עובדים, לא רק על נוכחות פיזית במשרד. המשק הישראלי מאוד מותאם לעבודה מרחוק"

"עבודה מרחוק זה שיח שנכון לנהל בעולם העבודה החדש", אומרת שניצר. "העולם הזה מסתכל יותר על תפוקות של עובדים, לא רק על נוכחות פיזית במשרד. בעולם ההייטק יש הרבה מאוד עבודה בפרויקטים, נסיעות לחו"ל, וזה מייצר תקופות יותר אינטנסיביות ותקופות שפחות. עובדים נמדדים על פי התפוקה שלהם".

ענף ההייטק הוא אכן אחד המובילים בעבודה מרחוק. בספטמבר האחרון, ללא סגר וללא מגבלות על עבודה במשרד, יותר מ־50 אחוזים מהעובדים בתחומי המידע והתקשורת שילבו עבודה מרחוק. במהלך הסגרים, שיעורם האמיר ליותר מ־70 אחוזים. "כנראה יש כאן אינטרס של שני הצדדים", מציינת שניצר. "ההייטק הוא עולם שרבים בו על כישרונות, וכשרואים הרבה עבודה מרחוק אנחנו מבינים שזה מגיע גם מהעובדים. אין פה ניצול אלא שילוב אינטרסים. השאלה היא האם אפשר למצות את הפוטנציאל הזה גם בענפים אחרים, כמו פיננסים או ביטוח".

שעון גמיש

במקומות אחרים בעולם כבר קיימת תשתית חקיקה לעבודה מרחוק. באיחוד האירופי ניסחו הסכם מסגרת בנוגע לעבודה מרחוק, והמדינות החברות באיחוד אימצו אותו בחלקן, לעיתים תוך ביצוע שינויים והתאמות. המאפיין הבסיסי בהסכם זה הוא וולונטריות: אם העבודה מרחוק לא הוגדרה בתפקיד מלכתחילה, העובד יכול לסרב למעבר כזה, וכך גם המעסיק. בנוסחו הצרפתי של החוק נקבע כי במקרה של נסיבות חריגות כמו מגפה או כוח עליון, ניתן לראות ביישום עבודה מרחוק התאמה מחויבת של תנאי העבודה, כדי לאפשר רציפות והמשכיות של פעילות הארגון ולהבטיח את בטיחותם של העובדים.

על פי החוק שנוסח באיחוד האירופי, עובדים מרחוק זכאים לכל הזכויות הנובעות מחקיקה והסכמים קיבוציים, כמו עובדים אחרים. בנוסף הוסדרו סוגיות של הגנה על מידע, ונקבע כי המעסיק הוא שאחראי לנקוט את הצעדים המתאימים לשם כך. עוד נקבע כי כלל ההיבטים הנוגעים לציוד, אחריות ועלויות צריכים להיות מוגדרים באופן ברור לפני תחילת העבודה מרחוק, וככלל הציוד צריך להיות מסופק ומתוחזק על ידי המעסיק. העובד אחראי לניהול הזמן בהתאם להוראות החקיקה, הסכמים קיבוציים וכללי המעסיק, והסטנדרטים לביצוע העבודה יהיו דומים לאלה של עובד המועסק במקום עבודה פיזי. החקיקה של האיחוד האירופי מחייבת את החברות להבטיח שהעובד לא יבודד משאר העובדים, שיתאפשרו מפגשים עם עובדים אחרים על בסיס קבוע, ושתהיה לעובדים גישה למידע החברה.

הכללים והדגשים בנוגע לעבודה מרחוק משתנים בין מדינות. על פי החוק שהתקבל בצרפת, למשל, מעסיק המסרב לאפשר לעובד לבצע עבודה מרחוק, אף שהוא יכול לעשות זאת, יצטרך לנמק את החלטתו. סירוב של עובד לבצע עבודה מרחוק לא יהווה עילה לסיום יחסי העבודה, ותאונה שאירעה במקום העבודה מרחוק יכולה להיחשב כתאונת עבודה. בבלגיה, הסכם קיבוצי קובע כי היעדר תנאים לעבודה מרחוק מעניק לעובד את הזכות לחזור ולעבוד בשטח המעסיק.

אצלנו בישראל, הפסיקה של בתי הדין לעבודה הכירה בצורות העסקה מגוונות, לרבות עבודה מרחוק. אלה הן חלק מדפוסי שוק העבודה המשתנה, ובמקרה של פרילנסרים, למשל, עבודה מרחוק איננה שוללת הכרה ביחסי עובד־מעביד. הפסיקה הישראלית גם הכירה בכך שבמקרים של עבודה מרחוק אפשר לפקח על עבודתם של עובדים, וכי ניתן להשתמש במנגנון של "שעון גמיש" ולעבוד לסירוגין.

אבל עם כל הכבוד למאמצי החקיקה, לא נראה שזהו החסם המשמעותי עבור המשק הישראלי בתחום העבודה מרחוק. הסדרים וולונטריים בין עובדים למעסיקים קיימים כבר כיום בענפים מסוימים. החסמים העיקריים, כך נראה, הם פסיכולוגיים וטכנולוגיים. משבר הקורונה הציף את הפערים בין מקצועות שאפשר לעבוד בהם מרחוק ובין מקצועות שמחייבים שהייה במקום העבודה, ובין עובדים שיש להם גישה לתשתיות המאפשרות עבודה מהבית לעובדים שאין להם תשתיות כאלה.

נתוני משרד הכלכלה מראים כי ככלל גברים מועסקים בשיעור גבוה יותר במקצועות שאי אפשר לעבוד בהם מרחוק, ובפרט גברים ערבים. נוסף על כך, האוכלוסייה הערבית כולה מתאפיינת ביכולת נמוכה לעבודה מהבית ביחס לאוכלוסייה היהודית. אצל גברים ערבים הדבר נובע מהשיעור הגבוה של עובדים בענפי הבנייה והתעשייה, ואילו אצל נשים ערביות הדבר נובע מהשיעור הגבוה של המועסקות כמטפלות אישיות, עובדות ניקיון ומוכרות בחנויות, לעומת שיעורן הנמוך של המועסקות בענפי טכנולוגיות המידע ובתחומי המנהל, המכירות והפיננסים.

באוכלוסייה החרדית, שיעור העובדים שיכולים לעבוד מהבית נחשב לגבוה מעט משיעורם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית, בשל השיעור הגבוה של עובדי ההוראה בחינוך היסודי והעל־יסודי – מקצוע שאפשר לשלב בו עבודה מרחוק, ולו באופן חלקי. אלא שבשתי האוכלוסיות הללו קיים מחסור בתשתיות פיזיות וטכנולוגיות כמו מחשב וחיבור יציב לאינטרנט, וכן רמה נמוכה של מיומנויות לתפעול מחשב ברמה בסיסית. גם הסביבה הביתית לא תמיד מאפשרת עבודה מרחוק, בשל רעש מבחוץ או טיפול בילדים הנמצאים בבית בשעות היום. הפער הזה חריף במיוחד באוכלוסייה החרדית. אף שהיא מועסקת בהיקפים נרחבים במשלחי יד שמאפשרים עבודה מרחוק, רק ל־37% ממנה הייתה ב־2019 גישה לאינטרנט ומחשב. החברה החרדית מאופיינת גם בצפיפות דיור חריפה ושיעור גבוה של משקי בית עם ילדים בגיל לידה עד חמש. כל ניסיון להרחיב את העבודה מרחוק באוכלוסיות הללו, יצטרך להתחשב במאפייניהן המיוחדים.

המעסיק יקבע

בינתיים, הניסוי הגדול של הקורונה כבר הביא להגדלת היקפי העבודה מרחוק דווקא במאובן ששמו המגזר הציבורי. המגפה הביאה לצורך בצמצום מספר העובדים הנמצאים פיזית במשרדים, ועובדים רבים עברו לעבודה מהבית. באגף הממונה על השכר במשרד האוצר החליטו לייצר מכך פיילוט, והוא נערך מאז אפריל האחרון והוארך עד סוף פברואר הבא. במסגרת הפיילוט, חלק מהעובדים במגזר הציבורי עברו ליום עבודה שבועי מהבית, מתוך כוונה ללמוד מהניסוי ולייצר נוהל קבוע. כיוון שאחת ההטבות הגדולות של עובדי המגזר הציבורי היא סבסוד אחזקת רכב – אפילו אם רק 50% מעובדי המגזר הציבורי יעברו לעבודה קבועה מהבית ליום אחד בשבוע, עשויה להיות לכך השפעה מיטיבה על הפקקים.

במסגרת עסקת החבילה שנחתמה לאחרונה עם ההסתדרות ועם ארגוני המעסיקים, הוסדרו גם תנאי העבודה מרחוק, ובמשרד האוצר מרוצים מההסכמות שהושגו. ההישג המרכזי של האוצר היה קבלת הסמכות של המעסיק להגדיר מי יוצא לעבודה מרחוק ובאיזה היקף. כך, רק המעסיק יוכל להחליט על הוצאת עובד לעבודה מרחוק, וגם להפסיק אותה בכל רגע מבלי שהדבר ייחשב לפגיעה בזכויותיו של העובד. ההסכם איננו קובע את התנאים המדויקים של העבודה מרחוק, ובכל מקרה אלה ייקבעו רק לאחר השלמתו של הפיילוט, אבל באוצר מספרים שסקרים שנערכו בקרב העובדים והמנהלים מעידים על שביעות רצון גבוהה.

במשרד האוצר אופטימיים בנוגע לפוטנציאל של העבודה מרחוק להגדיל את הפריון של עובדי המגזר הציבורי ולייעל הליכי עבודה. המנהלים והעובדים יתבקשו להגדיר משימות, ולעקוב אחרי יישום תפוקות. אבל יש מקום לתהות עד כמה התנאים הללו יישמרו גם בעתיד, האם אכן היקף העבודה יישמר כמו במשרד, והאם העבודה מרחוק לא תהפוך בעתיד למעין יום חופשי שבועי של עובדי המגזר הציבורי.