מי שהתיישב לצפות אתמול בארץ נהדרת עלול היה לחשוב לרגע שהנושא הכי בוער כרגע במדינה היא בעיית הפקקים בכבישי ישראל בכלל ותל-אביב בפרט. ארבעה מערכונים שונים התייחסו לנושא: חיקוי פרווה של שרת התחבורה מרב מיכאלי, הומאז' לרוכבי הקורקינטים המסוכנים, דיווח של הדר מרקס בגלגלצ וכמובן ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי בחיקוי פנומנלי של טל פרידמן.
משפט נתניהו? לא מעניין. הקלטות מנדלבליט שנידונו קודם לכן במהדורה המרכזית? לא בארץ נהדרת. אולי המתיחות בעכו, ההסלמה בלוד, גל הטרור בירושלים? למעט מערכון פותח של שתי דקות על מחבל שמגיע לשמיים ופוגש חוקרים של מח"ש – המחלקה לחקירת שאהידים – לא ראינו כמעט אף מילה בנושא.
מי שעקב אחר הפרומואים עלול היה גם לחשוב שהכותרת המרכזית של הערב תהיה גילת בנט. אבל גם זה נגמר במערכון נוקב, אבל קצר. והלאה לנושא הבא. קשה שלא לחשוב כמה זמן מסך הייתה מקבלת דמותה של שרה נתניהו במקרה כזה – עלמה זק הייתה מתיישבת באולפן מתחילתו ועד סופו.
העומס בכבישים אכן הולך ונעשה בלתי נסבל משנה לשנה, התחבורה הציבורית לא מספקת את צורכי התושבים ויש לכך השלכות חמורות. אבל עדיין, הבחירה להשאיר נושאים כה מרכזיים בחוץ תמוהה ביותר. בתוכנית בה מצהירים על סיכום חצי שנה לממשלת בנט-לפיד, היינו מצפים קצת לביקורת או לפחות שיח על האנשים שאמונים על הנושאים הללו.
ואני באמת תוהה, איך ייתכן שבשנת 2021 בתוכנית הדגל של אחד הערוצים המרכזיים בישראל לא מצליחים לייצר ליין אפ שיכניס כהוגן גם לצד השני? גם החיקויים החדים ביותר של נציגי ממשלה הם דווקא של חברי הימין הבודדים בקואליציה.
עוד הוצג אמש ראש האופוזיציה נתניהו על רקע האולפן החדש של ערוץ 14 בגיחוך על הריאיון המלטף שקיבל שם. על הליטופים בערוצים אחרים לממשלה הנוכחית לא שמענו מילה. להבדיל גם לא על ההכלה של תומכי טרור. כתב שמראיין תושבי מזרח ירושלים והם אומרים בפה מלא – "זאת האדמה שלי" ומציעים לו שיחזור לארץ ממנה הגיע והוא מציע להם חצי חצי על המדינה. זה כמובן לא ליטוף. הדיווחים המביכים על "רקע אישי" ו"סכסוכים משפחתיים" כמניע עיקרי לרצחנות של חלק מהמחבלים – זו לדעתם טלוויזיה הגיונית לשידור. הכתב הזה לא זכה לאף לגלוג או ביקורת.
חשבתם שזה כי לא מחקים קולגה? אז לא, דמותו של עמית סגל דווקא זכתה אמש לחיקוי לגלגני על התלהבותו הרבה לפרסם סקרים למרות שאין בחירות באופק. המערכון כולו התמקד בכתב כאילו מדובר בהחלטה בודדת שלו ולא של מערכת חדשות.
ביקורות רבות הושמעו ומושמעות על העמדה הנפשית של אנשי שמאל שלא מצליחה להוציא ביקורת אמיתית על נבחריהם. לא צריך גם להיות נביא כדי לדעת מה יהיו תוצאות ההצבעה אם נציב קלפי רק במסדרונות ארץ נהדרת. יכול להיות אפילו שהביקורת הזו חלחלה פנימה לתוך המערכת וכן מנסים לפחות לגוון בנושאים. אבל גם הנסיונות הללו לא צולחים, כאילו רכיב פנימי בקרב כותבי התוכנית מושך אותם כל הזמן לבקר בעיקר את הימין ולא להתעסק בנושאים הכי בוערים שמטרידים כרגע את כל המדינה. נושאים שמסוקרים גם במהדורה של חדשות 12 בעצמם. קשה המחשבה שאולי אותם זה פחות מעניין. אז מסמנים וי על עיסוק בטרור, מסמנים וי על חיקוי לאשתו של בנט והלאה לנושא הבא – מדינת תל אביב.
האם נגמרו הימים של קהל שבוי שבולע את הצפרדע וממשיך לצפות? קשה לדעת. אבל בעונה ה-19 של התוכנית אנחנו כבר מצפים ליותר. לאט לאט הצופים שלא מקבלים רגע של נחת נוטשים את המסך. אם הם סתם רוצים להתעצבן, תמיד יש את הפקקים.
