בעיניו של הרב בני אלון לא הייתה זכות גדולה ונעלה יותר מן הזכות לפעול עם א־ל בבניין ציון וירושלים. הוא היה מאושר כשזכה להימנות עם מחדשי היישוב היהודי בירושלים שבין החומות, בשכונות שמעון הצדיק וניסן ב"ק שמחוץ לחומות, במתחם קבר רחל, ברחוב דרך שכם ובאתרים נוספים.
מכל המקומות שהשקיע בהם את כוחו, מכל המקומות שפעל בהם – במישור הכלכלי, במישור הפוליטי, במישור המשפטי – כדי להשיבם לידיים יהודיות ולנוכחות יהודית, יקר היה בעיניו המקום שייקרא מעתה "דרך בנימין אלון", על שם דרכו המיוחדת של הרב בני בתורה ובגאולה, בחזון ובמימושו.
הוא הגיע לכאן לראשונה כרב־מחנך צעיר בישיבת עטרת־כוהנים ברובע המוסלמי, לאחר שהיה שותף למאמצים שהביאו לגאולת הבניין הידוע מאז ועד היום כ"בית אורות": בניין שרכשו בשנת 1985 ידידי ירושלים הגדולים ד"ר אירווינג וצ'רנה מוסקוביץ'. האזור, על קו התפר בין רכס הר הצופים להר הזיתים, כה קרוב לאוניברסיטה העברית אבל כה רחוק מן התודעה הלאומית בימים ההם, היה שומם לחלוטין מיהודים. וכאשר החליטו הרב בני אלון והרב חנן פורת לייסד בבית אורות ישיבה, והרב בני התבקש לעמוד בראשה, הציגה זאת התקשורת הישראלית והעולמית כ"התנחלות בעייתית בלב שכונות פלסטיניות עוינות".
כאן תשגשג ישיבה שוחרת שלום, אמר הרב בני בָּרוגע ובצניעות האופייניים לו, ישיבה שתחנך ליצירה ולהנהגה, ועיסוקה המרכזי יהיה בפיתוח דמותה של מדינת ישראל על פי התורה. במעלה ההר, הוסיף, תקום שכונת בית אורות, שיגורו בה משפחות יהודיות. ואת הוואדי שלרגלי הרכס, המשיך והבטיח, נפנה מן המזבלה שהצטברה בו במשך שנים רבות, ומן הבנייה הערבית הבלתי חוקית שפשתה בו, ונהפוך אותו לגן לאומי שישמור על אחדותה של העיר.
הרב בני הוא שיזם, סמוך להקמת הישיבה, את סלילת הרחוב הנקרא עכשיו על שמו
גם הרחוב הזה, דרך בנימין אלון, לא היה קיים אז. הגישה לבית אורות הייתה אפשרית רק מלמטה, בדרך עפר ישנה שהגיעה אל הבניין מרחוב שמואל בן־עדיה העולה מהר הזיתים ומשכונת א־טור לכיוון בית החולים אוגוסטה ויקטוריה. הרב בני הוא שלמעשה יזם, סמוך להקמת הישיבה, את סלילת הרחוב הנקרא עכשיו על שמו, והוא שהביא לפריצתה של דרך חדשה שבאה מן האוניברסיטה העברית, הגיעה עד בית אורות והשתלבה עם הדרך הישנה הממשיכה מכאן דרומה.
היום נקטעת הדרך הארוכה הזאת בקיר חוסם שהוקם ליד פתחו של בית אורות בשלב מאוחר יותר, כנראה מסיבות ביטחוניות. "דרך בנימין אלון" של היום היא לכן רחוב קצר למדי, רחוב ללא מוצא ובעצם גם ללא בתים, מלבד בית אורות.
ואולם, מכיוון שמדובר ב"דרך בנימין אלון", אנחנו מתייחסים בדרכו של יקירנו אל הנתונים הזמניים הללו – ואל השטחים הריקים שמעבר למחסום הזה – ובטוחים כי כשם שקמה ונהייתה ישיבת בית אורות, וכשם שנבנתה שכונת המגורים שבמעלה ההר, והעמק המוזנח לשעבר שמתחתינו הפך ל"גן לאומי עמק צורים", כך לא רחוק היום שבו יוסרו החסימות וייפתרו המניעות, והיה העקוב למישור ודרך בנימין אלון תהיה לרחוב גדול ויפה הממשיך ויורד עד בואכה הר הזיתים, ולכל אורכו נטועים בתים מלאים במשפחות שמחות של ישראל השבים לגבולם.
דברי הסופרת אמונה אלון שלשום, בטקס קריאתו של רחוב על שם השר המנוח הרב בנימין (בני) אלון סמוך לישיבת בית אורות בהר הזיתים בירושלים. הטקס התקיים במעמד ראש העירייה משה ליאון ובנוכחות אנשי תנועת המקויה מיפן, ידידי המנוח
