אני לא יודעת מתי לאחרונה השר לביטחון פנים עמר בר-לב ביקר במקומות שהוא אחראי עליהם. למשל, מתי הוא עשה סיבוב ביקבי יהודה ושומרון או אצל מעצבות האופנה באזור. מתי הוא שמע שיעור מעניין מדמויות ציבוריות שחיות כאן, היה בהופעת מוזיקה מגניבה, ישב בבית קפה גורמה מול הנוף. מתי הוא נהג בכבישים ועקפו אותו מימין בפס לבן במהירות 170 קמ"ש. מתי הוא ניסה לקנות בית ולא יכל כי הוא עולה כמעט 2.5 מליון שקל והנדל"ן מדבר בעד עצמו.
מתי השר בר-לב דיבר עם מתנחלים מיינסטרים החברה הישראלית: רופאים, מהנדסים, מעצבים גרפיים, אנשי היי טק, אומנים. מתי הוא השתתף בתפילות שוויוניות, ביקר נשים אמיצות, אימהות חד הוריות. מתי הוא ניסה לקבוע עם כל אלה ביומן וגילה שלרובם המכריע אין הרבה זמן לדבר איתו, לא כי הם עסוקים בלשרוף מטעי זיתים, אלא משום שהם מפרפרים בין הבית לעבודה ולילדים, חיפוש טיסות בסקייסקאנר, טיפול זוגי וסדנאות בדיוק כמו תושבי תל אביב.
גם אם נערך לשר הבט"פ סיור מהסוג שמכובדי המועצות עושים והוא היה מגלה שימי העוזי והדובון נעלמו מזמן, אין לו הרבה ברירות אלא לשים את משקל הקושי ביהודה ושומרון על "אלימות המתנחלים". וזאת מכיוון שיש לנו כבני אדם נטייה לחפש את המטבע מתחת לפנס, זאת אומרת- במקום שהכי קל לחפש אותו.
לאכוף את ההשתוללות של נהגים פלסטינים בכבישים זה מאד מורכב. הרבה נטולי רישיון נוסעים על הכביש, הרבה רכבים בלי טסט, הרבה מרדפים לתוך הכפר מתרחשים. איפה תתחיל בכלל? עזוב. הנהגים המתנחלים לעומת זאת, הם טרף קל. הם ממלכתיים, לא מתווכחים עם השוטרים, אומרים יפה סליחה ומשלמים את הדו"ח שקיבלו בכניסה לגן חרוב כי הילד בן החמש היה חגור אבל לא ישב על בוסטר.
זה המצב לא רק בכבישים. לטיפול בטרור יש הרבה מגבלות ביטחוניות, פוליטיות ומשפטיות. האור שמתחת לפנס דולק אצל המתנחלים, המשוואה- "אין יהודים אין פיגועים" קלה יותר לאכיפה ולפתרון. יש אכיפה סלקטיבית בכבישים, קל לתת להם דו"ח, הם משתפים פעולה מהר.
לא שאין נערים שמשחיתים רכוש ערבי אבל בין התופעה הזאת שהיא שולית לחלוטין, לתופעת הטרור הערבי שהוא היסטורית, אידאולוגית, מספרית ומעשית חמור פי אלף, ההשוואה כל כך מופרכת שבמקרה הטוב זה מצחיק, ובמקרה הביניים אפשר היה פשוט להתעלם מההשוואה. אבל במקרה הרע השר לביטחון פנים מדבר כך, ואנחנו בבעיה גדולה.
הרבה מאיתנו כבר לא תושבי סבסטיה האידאולוגית ולא גרים על גבעה בלי חשמל. אנחנו לובשים בגדי מעצבים, מתלוננים על חמש דקות של אינטרנט שנפל, וכבר לא מוכנים לספוג אבנים בכבישים כחלק מעסקת החבילה של מגורים בי"וש. נהיינו עד כדי כך בורגנים שנערינו אשר בגבעות ובחוות רוצים להשיב את כבוד האידאולוגיה האבודה.
נראה לנו שאם הצד השני רק היה מבין עוד משהו אחד קריטי, אז בוודאי שלשר לביטחון פנים היה נופל האסימון והוא היה תופס את הראש ואומר "איך לא שמתי לב" ומצטרף לשורותינו. אבל האמת היא, שגם אם הצד השני יודע את כל העובדות הוא עדיין מפרש את המציאות אחרת. לא כי הוא עיוור, אלא כי זו האידאולוגיה שלו. לא יעזור עוד סיור ועוד סרטון הסברה.
נכנסנו לגל טרור חדש. יש לנו מספיק אויבים מחוץ ואין צורך להוסיף להם אויבים מבית. אסור לנו להסכים שהשר לביטחון פנים שממונה על הביטחון שלנו יסמן אותנו כבעיה המרכזית.
