השעה והלוקיישן של מסיבת העיתונאים שקיים אמש (א') ראש הממשלה נפתלי בנט החזירו את אזרחי ישראל שנה ותשעה חודשים לאחור, לשלהי חודש מרץ 2020, עת פרצה מגיפה הקורונה לחיינו. מסר שלטוני בשעת שיא הצפייה, בנושא החשוב ביותר העומד עתה, ממש כמו אז, על הפרק: מגפת הקורונה. הגל החמישי של הקורונה כבר כאן וחדירת וריאנט האומיקרון לישראל היא בגדר עובדה מוגמרת. הרבה מהדברים שידענו עד כה על הקורונה עומדים כנראה להשתנות עם האומיקרון, ורובם מסתבר לא לטובה, ולכן משמח לראות את ראש הממשלה יוצא לציבור ומדבר אתו. ישירות, בגובה העיניים, בלי לייפות את המציאות ובלי למרוח אותנו האזרחים בהבטחות שווא.
אך מנגד לברכות המגיעות לבנט על עצם קיומה של מסיבת העיתונאים צריך לומר ביושר: כך לא נראית מנהיגות. מי שצפה במסיבת העיתונאים אמש הבין היטב מה ראש הממשלה מצפה מאיתנו. מה שהצופה לא הבין בכלל זה מה ראש הממשלה וממשלתו מתכננים לעשות בזמן הקרוב על מנת להתמודד עם הגל החדש של המגפה.
לבנט היו הרבה בקשות מאיתנו האזרחים: רוצו, חסנו את הילדים, אל תתקהלו, הקפידו על מסכות ועוד. אבל מה מתכננת הממשלה לעשות? כל זה נותר לחלוטין בערפל. בנט לא סיפק לאזרחי ישראל, לבעלי העסקים, לעובדים ולמעסיקים שום אופק ברור על אודות תוכניות הממשלה. כאילו המאבק בגל החמישי ובווריאנט האומיקרון הוא תפקידם של האזרחים, והממשלה היא גוף שמטרתו להמליץ המלצות ולבקש בקשות.
ייתכן שהסיבה לעמימות שהִשְרה בנט במסיבת העיתונאים היא פשוטה, אבל בפועל היא גם מביכה מאוד. לבנט אין שליטה בממשלתו. כך למשל הוא איננו יכול לתת הוראות לשר הבריאות, שהוא "שר העומד בזיקה לראש הממשלה החליפי", ושיתוף הפעולה בינו ובין ניצן הורוביץ תלוי בעיקר ברצונם הטוב של שני הצדדים. כשיש רצון כזה אז השניים מחליפים שבחים הדדיים בישיבת הממשלה, כפי שקרה רק אתמול, וכשאין – אז משרד הבריאות מתנהל על פי סדר היום של השר ולא על פי סדר היום של ראש הממשלה.
גם כאשר שרת החינוך – שלכאורה נמצאת בזיקה לראש הממשלה – עושה ככל העולה על רוחה, אין לבנט הרבה מה לעשות. בממשלה שגם ככה נסמכת על 61 אצבעות בלבד, אין לראש הממשלה אפשרות לפטר אף שר שבמידה ויפוטר יחזור לכנסת. בנט תלוי בכל אחד ואחד מהח"כים והשרים המרכיבים את הקואליציה שלו הרבה יותר משהם תלויים בו, והם מנצלים זאת היטב.
כאשר לבנט אין שליטה אפקטיבית בממשלתו, המאבק בקורונה מתנהל כמו מפלצת רב ראשית. כל שר ומפלגה מושכים לכיוון שאותו הם מסמנים, ואגרוף המחץ הממשלתי, שכן יודע להתמודד עם אתגרים מורכבים עד רמה מסוימת, כלל לא מופעל. אם למישהו עוד היה ספק מדוע המבנה הקואליציוני של ממשלת בנט-לפיד רע למדינת ישראל, האומיקרון הגיע והעניק לכולנו את ההוכחה לכך. ומי שעוד לא הפנים זאת מוזמן לחזור ולצפות במסיבת העיתונאים אמש.
