"תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב" (תהילים נ"ח, ד').
יהודים המתחפשים לערבים ומנסים להסתנן כגנבים בלילה להר הבית, דרך שערים שאפילו שומר אין בהם, ולהתפלל כמוסלמים בהר הבית, לא רק משחקים כילדים באש אלא חמור הרבה יותר מכך – הם מחללים את שם ה' במקום קודשו. הם עובדים עבודה זרה בהר בית ה'. עבודה זרה, ייהרג ובל יעבור. וכדי להוסיף פשע על פשע, פרסום העבודה הזרה להכעיס בפרהסיה, במהדורת החדשות של ערוץ טלוויזיה עוין, הוא חטא שאין לו כפרה.
לקריאת הדעה של ארנון סגל שהפעילים המסתערבים הם לוחמי חופש אמיצים
יהודי שמתחפש למוסלמי כדי להסתנן להר הבית לא רק כופר במקדש ובמי שציווה עליו, אלא מאדיר את מעמדם של הפועלים לגרש אותנו היהודים מהר הבית ומעל פני האדמה. לאחרונה התקדם העם היהודי שנות אור בהר הבית והגענו, בחסדי השם, לקיים תפילות בפומבי בגלוי ובמניין בהר הבית – בדיוק כמו בתקופות המקדש.
מאז חג החנוכה, גל עכור של מעצרים והרחקות מנהליות תמוהות מהר הבית מופנה נגד פעילים מרכזיים מתנועות המקדש, תחת סמכותו של דורון תורג'מן, מפקד מחוז ירושלים במשטרה. הכתבה על המסתננים הילדותיים לא רק השחירה את כל היהודים העולים להתפלל בהר הבית, אלא גם "הכשירה" מבחינת המשטרה את המעצרים וההרחקות חסרות הפשר. הזוי.
הממשלה והמשטרה מנסים באורח קבע להציג את היהודים העולים להר הבית כפורעי חוק מסוכנים, "חבית חומר נפץ" שחובה להגביל ולשמור על צעדיהם בשבע עיניים. המסתננים הקלו על עבודת המשטרה, עד שניתן לכנותם "סוכנים משוּטים" של שב"כ והמשטרה – שביוזמתם ובחינם עושים את מלאכתם של ארגוני הביון והשיטור.
מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. אין לנו אלא לחזור לדוד המלך, שתיאר את תופעת ההרס העצמי במדויק כבר לפני 3,000 שנה: "יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב, יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר" (תהילים נ"ט ו'־ז').
