האמת שזה אולי כבר מתחיל לשעמם. עוד תזכורת לכך שכל קשר בין עמדות ימינה של לפני הבחירות ואלו של עכשיו, או עמדות בנט של לפני הבחירות ואלו המעודכנות – מקרי בהחלט. ארבע הדקות שהקדיש אמש גיא זוהר בתכניתו "מהצד השני", לתזכורת שכזו סביב חומש, לא הפתיעו באמת אף אחד. עוד ציטוט של בנט, עוד תזכורת מביכה לשקד. מה אפשר לעשות עם זה באמת. הרי כולם יודעים, גם בנט ושקד, שהממשלה הנוכחית קמה על בסיס הפרת הבטחות הבחירות שלהם. ראשי ימינה אפילו טרחו לנסות לתרץ את הפערים הללו, אף שלא בטוח כמה ממצביעיהם השתכנעו מהפלפולים, שלא היו מביישים ראש ישיבה ליטאי ביום טוב במיוחד.
אך למען האמת לא מדובר בתזכורת מיותרת, משום שקטעי הארכיון הם לא רק בגדר שיעור היסטוריה מעניין. הרי הפערים בין ההבטחות ובין הביצוע במציאות לא נעצרים בנושאים המדיניים וההתיישבותיים. זה לא רק חומש וההתיישבות הצעירה, מול חוק החשמל לפזורה הבדואית בנגב. גם בנושא הקורונה למשל, אין שום קשר בין ההבטחות של בנט, והספר המרתק "איך לנצח מגיפה" שראש הממשלה כתב לכאורה, ובין מדיניות ממשלת בנט הנוכחית. הפערים בנושא הזה, אגב, גדולים אפילו יותר מהפערים בנושא חומש, ולא בטוח שמבחינת מרבית אזרחי ישראל זה נושא חשוב פחות מחומש, ייתכן שאפילו חשוב יותר.
למעשה, מה שהתזכורות הללו שבות ומזכירות לנו הוא לא שבנט ושקד שינו את דעתם. כנראה שהם דווקא לא שינו אותה. מה שאנחנו לומדים בעיקר הוא עד כמה ממשלת בנט היא ממש לא ממשלת בנט. ראש הממשלה לא מכתיב את מדיניות הממשלה, ואפילו לא מוביל אותה. מי שמנהל את המדיניות, למשל בנושא הקורונה הם השרים, כל אחד בתחום אחריותו. ליברמן באוצר, הורוביץ בבריאות, וכן הלאה. בנט במקרה הכי טוב מכנס אותם לישיבות. לא מעבר. כך למשל, שורה של צעדים בנושא הקורונה שהוא רצה לנקוט בהם לא קרו, כי בנט לא באמת מסוגל ליישר אותם למדיניותו.
מצד שני, בנט וסביבתו ממשיכים באדיקות לתחזק את הפסאדה, ההצגה, הניסיון לצייר תמונה שבה הכל פועל מצוין, הכל תחת שליטה, הממשלה פועלת בהרמוניה נפלאה למען האזרחים, בדיוק ההיפך ממה שעשה לשיטתם נתניהו. ההצגה הזו שקרית, אך למרבה הצער יש כאלו שמשתפים אתה פעולה. ראוי באופן עקרוני לתת לבנט קרדיט שהוא מסוגל לעשות דברים טובים בקדנציה הקצרה הצפויה לו כראש הממשלה, אבל כרגע זה נראה פשוט בלתי אפשרי.
