ערב טוב, וברוכים הבאים לטקס פרסי הדיגיטל על שמו של שר הדיגיטל לשעבר דוד "דודי" אמסלם. או בשמו המקוצר – טקס "הדודי'ז" לשנת 2021. הטקס מתקיים בגני התערוכה בתל־אביב, אולם בשל מגבלות הקורונה הוא מתנהל בקהל מצומצם בלבד של כאלף איש. עיקרי הערב, בהנחיית ההולוגרמה של רובין ויליאמס, יודפסו במדור הדיגיטל של מגזין מוצש במקור ראשון, והטקס המלא ישודר באמזון פריים. כמדי שנה, "אפל" בחרה להחרים את הטקס.
הקהל מוכן, הפרזנטורים מאופרים, הפרסים מצוחצחים, ואילון מאסק סוף־סוף הפסיק לנסות לשכנע את ראש הממשלה בנט להמיר את צי הרכבים הממשלתי לטסלות. אפשר להתחיל.
שינוי השם המוצלח ביותר: מארק צוקרברג "מטא"
נפתח עם הזכייה הצפויה ביותר: החלטתה של פייסבוק באוקטובר לשנות באופן פתאומי את שמה ל"מטא" לא רק הייתה המדהימה ביותר השנה – היא גם הייתה היחידה מבין החברות הגדולות. לכן, בניגוד לקטגוריות האחרות, הפרס הזה הוכרז כשצוקרברג הוא המועמד היחיד. ואולי גם כדי לוודא שהמנכ"ל הרובוטי של הענקית מעמק הסיליקון יגיע לטקס.
ואכן, צוקרברג עולה לבמה לבוש בטוקסידו מחויט שלא עושה דבר כדי לגרום לו להיראות אנושי יותר. הוא פשוט נראה כמו סייבורג שהולבש היטב לפני שיצא מהמעבדה. תחת אור הזרקורים הבהיר, צוקרברג מניף את הפרס בדמותו של שר הדיגיטל המיתולוגי של ישראל, ובמבט ניטרלי ולא ממצמץ הוא מודה לאביו ואמו שהביאוהו עד הלום, לאשתו שתמכה בו לאורך כל הדרך ולאחים וינקלווס שמהם הוא גנב את פיייסבוק. הוא מבקש לוודא שהקהל ומיליוני הצופים מבינים היטב שהוא בשום פנים ואופן לא מוכר את כל המידע הפרטי שלהם לכל העולם, אלא רק את רובו, ורק לחלק מהעולם. לבסוף, אומר צוקרברג, "מטא" תעבוד בכל כוחה כדי לבנות גרסה מתקדמת של העולם הווירטואלי שלה כבר ב־2022, כי מי צריך את המציאות.
הטיקטוק הטוב ביותר: ח"כ יוליה מלינובסקי
גאווה ישראלית! זוכה מקומית ראשונה מוכרזת והאולם סוער. הפרלמנטרית חולפת על פני המאוכזבים שהיו בטוחים בזכייתם.
על המסך מתנגן הסרטון ההיסטורי של מלינובסקי, שבתור יו"ר הוועדה לשירותי דת הצליחה להפיק פיסת היסטוריה תרבותית שגם מקדמת באופן גאוני את רפורמת הכשרות, וגם מעבירה ביקורת סמויה על תעשיית הטיקטוק על־ידי הצגת תוכן כל כך קרינג'י וגרוע שהוא מצליח לגרום לרבבות לעזוב את הרשת החברתית הזו לנצח. סאטירה משובחת שכזו לא נראתה מאז מארק טוויין.
מצוינת בעידוד אנורקסיה: אינסטגרם
רחש עובר בקהל. בעוד התוצאה הזו הייתה ידועה מראש בעקבות התחקירים שפרסם הוול־סטריט ג'ורנל, שחשפו את הנזק הפסיכולוגי העמוק שנגרם לילדות ונערות שנחשפות יום־יום ושעה־שעה למצוינות המלאכותית של הדוגמניות והמשפיעניות ברשת החברתית, עצם הוספת הקטגוריה הזו השנה עוררה שערורייה. מנכ"ל אינסטגרם, אדם מוסרי, בחר שלא להגיע לטקס. "מה אני קשור?" תוהה מארק צוקרברג כשניגשים אליו, ומביע פליאה כשמבשרים לו שלמרות שהוא שינה את שמה של החברה שלו, כולם עדיין זוכרים שהיא אחראית על אינסטגרם. הוא מתפלא עוד יותר כשמנסים להסביר לו את הקונספט של "דימוי גוף".
שירות הסטרימינג הטוב ביותר: HBO Max
הבחירה השערורייתית ביותר של הערב. חרף ההיצע העשיר שלה והעובדה שהיא משדרת בחינם סרטים חדשים של האחים וורנר שיוצאים לקולנוע, HBO Max כלל לא זמינה בישראל, וגם לא תהיה זמינה בשנים הקרובות. הנציגים המקומיים בקהל נעים באי־נוחות בכיסאותיהם או ממלמלים כמה מילים של ביקורת. שר התקשורת יועז הנדל, שהיה טרוד בהשגחה על פק"ל קפה בקצה האולם, אף קם על רגליו כדי למחות על העוולה, מניף את הפינג'אן בהפגנתיות לעבר הבמה.
בתגובה מכנה אותו מנכ"ל HBO ריצ'רד פפלר "בומר" ומציע שיתקין VPN על הטלוויזיה שלו ויפסיק לדרוש שחברות בידור יממנו תוכן ישראלי. כמו כן, הוא שואל מתי כבר יופרט הדואר.
מילארדר השנה: אילון מאסק
כאן הייתה רשימת מועמדים מכובדת, אך הפרס הלך למי שלא רק עקף את ג'ף בזוס והפך לאדם העשיר בעולם, אלא עשה את זה בזמן שהוא מצייץ אינספור ממים מטופשים בטוויטר, מתראיין בחופשיות ובמשך שעות לפודקאסטים ולתוכניות אירוח, ובאופן כללי מוכיח שגם מנכ"ל מיליארדר של חברת טכנולוגיה מצליחה יכול להיות בעל אישיות מעניינת. העובדה שחברת הרכבים החשמליים שלו, טסלה, מצליחה יותר מאי פעם וחברת החלל שלו, ספייס־איקס, משגרת אסטרונאוטים לחלל בקצב מסחרר, רק הפכה את הבחירה בו לברורה יותר.
אילון מאסק נעדר ממקום הכבוד שלו, וסדרן נאלץ לשלוף אותו מהמרפסת בחוץ, שם נראה שהוא מנהל דיאלוג אקטיבי עם הכוכב מאדים. הוא נכנס בנינוחות לאולם, צוחק למראה הפסלון הכסוף ומשחרר בדיחה על הדגים המרוקאיים המשובחים שזכה לאכול אצל אמסלם בסעודת ליל השבת המסורתית שעורכת אקדמיית הדיגיטל למועמדים. הוא מכריז שאין ספק שהוא אכן המיליארדר הטוב ביותר לא רק השנה, אלא בכל שנה, ואז יורד מהבמה.
סרטון זיכרון: החשבונות של דונלד טראמפ
כנהוג בטקסי פרסים, האורות מתעמעמים, האווירה מרצינה קצת, ועל המסך מוקרן סרטון המשחזר בערגה את החשבונות של דונלד טראמפ בטוויטר, בפייסבוק וביוטיוב, שעברו לעולם שכולו טוב אחרי המתקפה על הקפיטול ב־6 בינואר. ציוצים בשחור־לבן מתבכיינים על בייסבול, או מקללים יריב פוליטי, או תוהים על הערך הקלורי האמיתי של דיאט קוקה־קולה. מוזיקה רכה ומלנכולית מלווה את המונטאז'.
כשהאולם מתבהר שוב, לא נותרת עין יבשה בקהל. "מי היה מאמין שכבר עברה שנה מאז שחסמנו אותו", לוחש מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי למנכ"ל טוויטר לשעבר ג'ק דורסי, ואז מגלה שהוא מדבר עם הומלס שנכנס לאולם בטעות.
מנכ"ל עולה ומנכ"ל יורד, שחקנים, פעילים, פוליטיקאים, רודנים, חתול חמוד במיוחד, כל אחד עולה בתורו לבמה, מקבל פסלון כסוף, נושא נאום קצר, וחוזר למקומו בידיעה שהיום הוא הפך באופן רשמי לחלק מההיסטוריה של תעשיית הדיגיטל. בשעות הקטנות של הלילה הטקס מסתיים, וכל הנוכחים מתפזרים למסיבות הניצחון השונות, כבר מדמיינים את הרגע הגדול שלהם בטקס בשנה הבאה.
